תיבת נגינה ושיר חדש Featured

 4 froind

הרב יובל פרוינד

נדמה שמבול יורד על תעשיית המוזיקה. ההופעות נפסקו כמעט באופן מוחלט. אלבומים כבר מזמן אינם נמכרים. הכול נעצר. כולם מתכנסים בתוך תיבות וקפסולות, מרוחקים ומבודדים, ואין שום יונה שתבשר את חזרתן של ההופעות הגדולות ובמקביל גם את הפרנסה. ליבי ליבי על יוצרים ואומנים, נגנים ושותפים להפקה, שבימים כתיקונם משיבים את הרוח לאנשים והיום צריכים להיאבק על קיומם.

אני מניח שכרגע האולפנים הם "תיבות נח" קטנות של היוצרים והמוזיקאים, אי של שפיות בתוך הכאוס הזה. ייתכן, כך אני מקווה, שכרגע, בתוך הקושי והתסכול, מתחילות להיווצר היצירות העתידיות ומתחילים להיכתב ולהתנגן השירים החדשים. אם כך אכן קורה, אני פונה ליוצרים בתחינה: חשבו מסלול מחדש. אולי הקורונה תעשה גם כאן איזה סיבוב ותשנה את המסלול הפתלתל שתעשיית המוזיקה עלתה עליו.

למה אני מתכוון? לכך שתעשיית המוזיקה הפכה להיות יותר תעשייה ופחות מוזיקה, יותר להיט מרים שיתפוס ופחות מילים ומנגינה שייגעו בנשמה ויישארו לשנים ארוכות. פעם היה אלבום שהוא יצירה שלמה ולפעמים אפילו אמירה וסיפור שיש להם התחלה וסוף. אחר כך זה התפרק לשירים בודדים ובולטים, ואחר כך זה כבר הפך לקליפים נוצצים וגימיקים. הטקסטים כבר פחות מהורהרים ומחפשים, ובמעט מאוד שירים אתה מוצא שאיזה רגש עמוק נפתח והתעורר בך בעת ההאזנה או שאגרוף הכה בבטן בעקבות מסר מטלטל. הכול הפך להיות מהיר, זמין, קליט וצפוי. ממש צפוי. בשנים האחרונות זה נשמע כאילו בכל פעם שפותחים את הרדיו יש אותו שיר – רק שזמר או זמרת אחרים שרים אותו.

תמיד יש חריגים, כמובן. תמיד יש יוצרים מאתגרים, מסקרנים ומרגשים שנוגעים בנקודה פנימית בלב, אבל הרוב, הצליל המוביל, הפך להיות תעשייתי ומהונדס לתוך נוסחה בסיסית, שאסור לחרוג ממנה ושכולם צריכים להתיישר לפיה. והדור הבא כבר נולד לתוך אותה נוסחה, מבחינתו אלה הגבולות של היצירה והמוזיקה. והמעוף, הכנפיים, הטלטלה וההשראה, האמירה האותנטית, הסיפור המורכב, הרגש האישי, הזעקה הפנימית, החופש היצירתי והפריצה הרוחנית – מתחילים להיעלם מן העולם. ובמקומם נולדים כוכבים שרוצים להתפרסם ומשתמשים באותן מילים ממוחזרות ומקצבים קבועים.

זה הזמן לצאת מן התיבה. יש בארץ יוצרים, אומנים, מוזיקאים ומפיקים מוכשרים ביותר, עמוקים ומרגשים, אז יאללה, תשתחררו, תצאו מהקופסה לגמרי, תכתבו משהו אחר, תולידו מילים טריות ומנגינות יקרות. תפתיעו אותנו, תקדימו אותנו, תעוררו אותנו, תצללו עמוק איתנו. תחדשו את פני אדמת היצירה. צאו מן התיבה – ושירו לנו שיר חדש.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלחמה ששינתה אותנו

  מאמר מאת עדו רכניץ

מוצאים דרכים חדשות

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם