האדם והאקלים Featured

6 forum yhushua

 

האם יצליחו האדם והאקלים לעבוד יחד?
תחזית מזג האוויר לשנים הקרובות: כת האקלים מחממת את כדור הארץ, וכולנו נהיה עניים בהרבה * סיכום החוג לחקר 'משבר האקלים' בקתדרה של פורום קפה שפירא

ד"ר ליאור אשבל

הקתדרה של פורום קפה שפירא הוקמה לאור הגילוי שהתכנים שמלמדים באקדמיה כופרים בקיומה של אמת ומטים את המחקרים שלהם להתאים לאג'נדה גלובלית. משבר האקלים הוא אחד הנושאים החמים, תרתי משמע, הנגועים בשיטות מדעיות שהמדע טרם שמע עליהם, הכוללים התאמת העובדות לאידאולוגיה.

בחצי השנה האחרונה חקרנו את הנושא לעומק עם המדענים המומחים לנושא, שאיתם נמנו פרופ' מיכה קליין מהטכניון, הסמכות העליונה לחקר עליית פני המים באוקיינוסים (תופעה שעל פי כת האקלים הולכת לשטוף את פני היבשה), יונתן דובי, פרופסור לפיזיקה וכימיה תיאורטית, פרופ' ניר שביב, עידן לוי – כל אחד מהם מומחה לתחומו.

בין היתר הם ניתחו לעינינו את הממצאים בדו"חות הרשמיים של האו"ם, שעליהם הסתמכו מפחידי האקלים עצמם, והצביעו על סילוף המסקנות. בועז ארד, מנכ"ל מכון איין ראנד, הציג לפנינו את הרעיונות האידאולוגיים שלמענם הומצא 'משבר אקלים'. תוכלו למצוא ההרצאות הללו בערוץ היוטיוב של פורום קפה שפירא, בקורס שבו הקהל פשוט סופק כפיים וצוחק מיואש למראה השקרים הילדותיים והלא מתוחכמים: https://www.youtube.com/watch?v=cg3rWfp5I1s&list=PLlFg8Ghvp3LjCJfMeWjuddAiVbQrFiHPm

קראו את סיכום הדברים מאת מנהל החוג, ד"ר ליאור אשבל:

אנחנו חיים בעידן שמאפשר לנו ליהנות מהאוויר הנקי ביותר שהכיר האדם, משפע של מים מתוקים ומהגנה כמעט מובטחת מפני סכנות האקלים. כל זה מתאפשר הודות למודעות סביבתית עמוקה שלנו כחברה. ובכל זאת ארגונים סביבתיים חוזרים ומזהירים אותנו שאורח החיים שלנו הרסני ומוביל אותנו בדרך הבטוחה להשמדה עצמית. התרגלנו לקבל כעובדה תחזיות אימה שכאלו, אך האמת היא שהחיים שלנו ממשיכים להשתפר, והסביבה שלנו רק נקייה יותר. הסיבה לכך היא שהורגלנו לשמוע רק צד אחד, את הצד שמגנה פיתוח, קדמה ותעשייה. הצד שאינו מכיר במעלות האנושות. הצד שאינו מוכן לקבל את הרעיון שהאדם מועיל לסביבתו.

בתרחיש המחמיר ביותר של נורדהאוס, שבו האסון האקלימי מכה בעוצמה מלאה מכל הכיוונים בו זמנית והעולם אינו מתאים את עצמו כלל, הנזק המצטבר עד לשנת 2100 מוערך ב-3.64% מהתוצר העולמי בלבד. לצורך השוואה, הערכות הנזק לתוצר העולמי בעקבות המשבר הכלכלי של 2007 נעות בין 1.5% ל-4%. לעומת זאת העלות של שינוי מדיניות לצורך מניעת ההתחממות עד שנת 2030 מוערכת בכמחצית מהתוצר העולמי בכל שנה!

מומחים רבים מתחומים מגוונים ממשיכים להופיע על גבי המרקע וכותרות העיתונים, מציגים לנו עובדות מדעיות המבהירות חד-משמעית: אנחנו במצב חירום אקלימי! מזג אוויר קיצוני יהפוך לדבר שבשגרה, משאבי הטבע יתכלו, מקורות המים יאזלו, החקלאות תיפגע, תדירות אסונות הטבע תגבר, ואנחנו ניאלץ לקבל אלינו גל של פליטי אקלים.

המשותף לכל התרחישים האלו הוא שהם אינם מתקיימים בהווה אלא בעתיד. תרחיש עתידי אינו עובדה ואינו נתון מדעי. זו תחזית. תחזית המסתמכת על מודל נשארת בגדר השערה. להציג ספקולציה כאילו היא אמת מדעית, זה כבר שקר. אנחנו חוששים לאתגר את נרטיב האבדון המובטח, בין היתר משום שקהילת המדע רודפת בפועל את מי שמעז להעלות ספק. אבל אם נצטט את קרל סייגן, "אנחנו מעדיפים שאלות ללא מענה ממענה שאין לתהות עליו".

יש הצדקה לבחון תחזיות מודלים בכובד ראש. המודלים מבוססים על הידע המדעי שצברנו עד כה. ככל שאנחנו משתפרים בהבנת הטבע, כך מודלים ממשיכים לסייע לנו במניעת אסונות. מסוף שנות השמונים גופים ממשלתיים גדולים מגייסים את טובי המדענים ומממנים מחקרים מתקדמים בעשרות מיליארדי דולרים, כל זאת כדי להפיק את המודלים האמינים ביותר לחיזוי אקלים.

למרות ההשקעה הרבה המציאות המצערת היא שלמודלים אלו יש היסטוריה ארוכה של שגיאות מזהירות בחיזוי העתיד. נמצא שהמודלים הרבים שהפיק הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC) ממשיכים להגזים בחיזוי עליית הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ בהשפעת פעילות האדם. יתר על כן, חוסר הדיוק בהערכת הרגישות האקלימית (המידה שבה מגיבות מערכות האקלים על שינוי בריכוז גזי חממה) נשאר כמעט ללא שינוי על פני קרוב לארבעה עשורים למרות אינספור מחקרים מעולים.

ייתכן שגם אם אסון הוא תרחיש לא סביר, יהיה נכון לדבוק בהכנה מוקדמת. לצורך זה אפשר להעריך את ההשלכות הכלכליות של האסון לצד השלכות ההכנה. המודל הכלכלי של נורדהאוס, DICE, משקלל את השפעת שינוי האקלים על כל תחומי החיים, והוא העבודה המקיפה ביותר בתחום זה.

בתרחיש המחמיר ביותר של נורדהאוס, שבו האסון האקלימי מכה בעוצמה מלאה מכל הכיוונים בו זמנית והעולם אינו מתאים את עצמו כלל, הנזק המצטבר עד לשנת 2100 מוערך ב-3.64% מהתוצר העולמי בלבד. לצורך השוואה, הערכות הנזק לתוצר העולמי בעקבות המשבר הכלכלי של 2007 נעות בין 1.5% ל-4%. לעומת זאת העלות של שינוי מדיניות לצורך מניעת ההתחממות עד שנת 2030 מוערכת בכמחצית מהתוצר העולמי בכל שנה!

איך ייתכן שהנזק הכלכלי יהיה קטן כל כך גם בתרחיש של אסון כולל ומובטח? ובכן, הסיבה היא שהאדם נעשה יעיל מאוד בצמצום פגיעות החברה מפני האקלים. נתונים מהמאגר הבינלאומי לאסונות, EM-DAT, ומנתוני הבנק העולמי, The World Bank, מלמדים אותנו שבמאה השנים האחרונות ירדה התמותה מהשפעות אקלים ב-99%. למעשה, הקדמה האנושית הופכת את האנושות לעמידה יותר בפני האקלים למרות השינויים החלים בו. פגיעה בתעשייה ובקדמה האנושית תשאיר את האנושות פגיעה יותר לשינוי אקלים משימוש בכלים שכבר יש ברשותנו.

כל מקום בחלד שטרם הגיע אליו תיעוש מועד לסכנות אקלים: קור קיצוני, חום קיצוני, מחסור בגשם או ריבוי בגשם. הטבע אינו נדיב כלפינו; חרקים נושאי מחלות, חיות נושאות מחלה, יבולים נושאי מחלה, מים רווי בקטריות, רעידות אדמה וצונאמי הם רק חלק מגורמיו שעליהם עלינו להתגבר. אפילו אוויר נקי מגיע חינם. קודם לתיעוש, כדי להתקיים לצד סכנות הטבע נאלצו בני האדם להשתמש באש, והעשן שלה זיהם את ריאותינו ואת כדור הארץ. מאז פיתחנו את סביבתנו באופן שמותיר אותה נקייה ועמידה יותר.

פיתוח הוא שינוי הסביבה נטולת האדם לסביבה ידידותית לאדם באמצעות מכונות וטכנולוגיה, ומשמעו טיהור מים, השקיה, דשנים סינתטיים, חומרי הדברה, יבולים משופרים גנטית, סכרים, חימום, מיזוג, בתים עמידים, ביצות מיובשות, תחנות כוח מרכזיות, חיסונים, תרופות ועוד.

מובן שכל שינוי הוא גם סכנה: זיהום אוויר, הרס יערות, פגיעה במקורות מים ועוד. דא עקא, במדינות המתועשות ביותר זיהום האוויר מצטמצם בקצב הולך ועולה. מחקרי השוואה מצאו שחצי הכדור הצפוני נעשה מיוער יותר ככל שאימצה החברה מקורות דלק בעלי צפיפות אנרגיה גבוהה יותר. החלק היחסי של אוכלוסיית העולם שנהנה מגישה למי שתייה ממשיך לעלות. אנחנו משתפרים במאבק כנגד נזקי הטבע לצד שיפור ביכולת לתרום לאיכות הסביבה. טכנולוגיה פותרת בעיות טכנולוגיות. תיעוש מאפשר לנו להשתפר ביכולת לצמצם את השלכות התיעוש.

פיתוח ותיעוש הם התרומה הגדולה ביותר שהכירה הסביבה. מי שרואים בה חיסרון אינם רואים את טובת האדם לנגד עיניהם. תנועות 'ירוקות' מעדיפות זכויות לבעלי חיים על חשבון האדם. הניסיון להציג את הפיתוח התעשייתי נובע מבלבול בין סביבה לשממה – סביבה שמזיקה לאדם ולאנושות. הצניחה העולמית בעוני ובתמותת תינוקות לאורך העשורים האחרונים מלמדת אותנו שכאשר האדם מרסן את הטבע הוא משתמש באמצעיו להיטיב עם המוחלשים ביותר. אם ברצוננו להמשיך במגמה זו, עלינו להכיר במעלותיו של האדם ולאפשר לו להמשיך לשגשג.

הכותב הוא מומחה לאנרגיה, חוקר תופעות זרימה סביבתית בטכניון, מהנדס ראשי בחברת ליר – תפעול איכות סביבה

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מסילות התשובה

  מאמר מאת הרב המקובל...

היתר פשוט

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם