אדוריים היהודית Featured

4 adaim

 

אדוריים היהודית מחפשת נחמה

מרים מימון

לפני קצת יותר מחמש שנים גם אנחנו לא הכרנו את אדוריים, בסיס חיל הנדסה שננטש והפך למרכז חירום אזורי קטן ומוקף חומה. לא ידענו שלפני אלפיים שנה נקרא כל אזור הר חברון 'מחוז אדוריים' על שם העיר המרכזית שנבנתה כאן. לא ידענו שאדוריים הייתה קיימת כבר בתקופת התנ"ך ונזכרת בספר דברי הימים.

הגענו לכאן בעקבות הרצח של הרב מיכי מרק הי"ד מעתניאל, כמה משפחות מקריית ארבע שאפילו לא הכירו לעומק זו את זו ואת המקום. כשהגענו לכאן חיכה לנו מבנה ריק. בנינו בו דירות ובית כנסת והתחלנו לחיות.

עם השנים הצטרפו עוד ועוד משפחות, הקמנו מעון, ספרייה, ג'ימבורי וגני שעשועים, חנכנו מקווה נשים ושיפצנו שוב ושוב את בית הכנסת, יצרנו כאן קהילה עוטפת, חמה ומפנקת, תורנית, שמחה ומלאה בשאיפות וברצון להתקדם ולהביא עוד משפחות, להקים כאן גני ילדים, להביא תחבורה ציבורית מספקת, להגדיל את מבנה המעון, לתת מענה לנוער הצעיר ובעיקר לגדול אל מחוץ לחומות, ליישב עוד נקודה אסטרטגית חשובה בין שלושה יישובים מבודדים למדי (בית חג"י, עתניאל ונגוהות) ולא לפחד מהקשיים העומדים בדרך.

והם עומדים. לפני כמה חודשים הוצבו על אדמות המדינה המיועדות לשטח היישוב העתידי כמה קרוונים שהיו שלב חדש בהקמת היישוב. הקרוונים הוצבו מחוץ לחומת הבטון של היישוב, בתחום גדר הביטחון, וכשהלכנו ביניהם שום דבר לא הסתיר לנו את האופק. שבע משפחות נרגשות עברו לגור בקרוונים החדשים, וכולנו המתנו יחד למשפחות נוספות שכבר קבעו תאריך למעבר אלינו.

האדמות שעליהן יושב היישוב שלנו הן אדמות מדינה שמיועדות להסדרה. סביבנו קיימים עשרות אם לא מאות מבנים פלשתיניים בלתי חוקיים שהמנהל מתעלם מהם לחלוטין. ההחלטה להפיל עלינו מהיום למחר פינוי של שכונה שלמה מלאת אדישות, מנותקת, מחוסרת כל קמצוץ של חמלה ואמפתיה ובעיקר מייאשת

השבוע, בזמן שטרקטורים סללו כביש בשכונה החדשה, הגיע המנהל האזרחי וקבע עובדות חדשות בשטח: הוא החרים את כלי העבודה והודיע לנו שלמחרת בשעות הבוקר המאוחרות יגיעו אנשיו לפנות את הקרוונים מהמקום. ניסינו להגיש עתירה לבג"ץ וגם לפנות לראש הממשלה, אבל ההחלטה כבר נפלה, ולא נותר לנו אלא להיפרד מהשכונה החדשה ביישוב הקטן שלנו ולקוות שהפרדה זמנית.

בינתיים הנחנו אבן פינה לשכונה חדשה נוספת ונטענו עצים. קיבלנו חיבוק חם מחברים, מהמועצה ומתושבי האזור. אנחנו מנסים להמשיך קדימה, אבל עדיין מלאים כעס ואכזבה. האדמות שעליהן יושב היישוב שלנו הן אדמות מדינה שמיועדות להסדרה. סביבנו קיימים עשרות אם לא מאות מבנים פלשתיניים בלתי חוקיים שהמנהל מתעלם מהם לחלוטין. ההחלטה להפיל עלינו מהיום למחר פינוי של שכונה שלמה מלאת אדישות, מנותקת, מחוסרת כל קמצוץ של חמלה ואמפתיה ובעיקר מייאשת.

תמיד הייתה לנו סבלנות. כשחיכינו חודשים ארוכים שיחברו את הבתים שלנו למים זורמים, כשניסינו שוב ושוב להקים מעון מתפקד, כשחיפשנו שנים משפחות נוספות שימלאו את היישוב בשמחה ובצחוק. הקמה של יישוב אינה מסתיימת בחמש שנים, היא נמשכת עוד זמן רב, בעיקר כשדוחפים למקימים מקלות בגלגלים. אנחנו יודעים שגם על הפינוי הזה נתגבר כמו שהתגברנו על הרבה משברים בעבר, אבל עכשיו אנחנו בעיקר מרגישים צער, עלבון, כעס וטיפ-טיפה עייפות. עכשיו אנחנו צריכים בעיקר חיבוק.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מסילות התשובה

  מאמר מאת הרב המקובל...

היתר פשוט

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם