אמא, מקק

4 maarechet

מערכת

מה היה קורה אם היו מתערבים אתכם שיום אחד יקום אדם ויעביר את האנושות תהליך שבסופו חלק נכבד וחשוב בה יאכל ג'וקים? כן, המקקים האלה שכולנו נגעלים אפילו למעוך ברגל. הוא יתערב אתכם שהוא מסוגל להצליח לגרום לכם לאכול אותם, אבל לא בכפייה ולא בגועל אלא מתוך בחירה. האם אתם חברים בקבוצה שיכולה להאמין שזה יקרה לה, או סבורים שאין לו סיכוי לשכנע אתכם?

סיפור כזה, אמתי לגמרי, תועד בסרט דוקומנטרי רוסי ('האוכל בוחר לעצמו קרבן', 'еда: выборжертвы'), המתאר התערבות בין שני אוליגרכים שחיפשו משהו חסר סיכוי לשכנוע ובחרו באכילת ג'וקים. העשיר האחד התחייב לגרום לחברו לאכול ג'וקים מתוך בחירה. בסרט, שיזם לאוניד פייגין, לשעבר ראש החוג לפרסומת באקדמיה הרוסית במוסקווה, מתוארת צעד אחרי צעד הדרך שבה הלך האוליגרך. הוא שכר מדענים שחיפשו בג'וק רכיב תזונתי שיכול לעשות טוב לגדילה, והם מצאו שיש בג'וקים חלבון.

את המאבק הזה פתחו הלהט"בים, וכשהוא נפתח ומתמשך אין עוד מקום לישיבה על הגדר או למבוכה. זה שיש כל כך הרבה ארגוני רבנים, כמו ארגון ישיבות ההסדר וארגון הישיבות הגבוהות וכמובן הרבנות הראשית וארגון רבני צהר, שטרם אמרו מעל כל כלי תקשורת אפשרי שאיסור משכב זכר נמצא בסל העברות האקסקלוסיבי של 'ייהרג ואל יעבור', זה הרבה יותר מעצוב. אם רק הרב שמואל אליהו מצוטט כמי שמתבטא בבירור בעניין, והרב חיים נבון הוא היחיד שמספק אמירה רהוטה ולא מתנצלת ברשתות החברתיות, חזקה על הארגונים שלעיל שהם אינם חושבים שמדובר בבעיה הלכתית. המאבק הסלים, וכעת שתיקה היא כמתן לגיטימציה

בשלב הראשון העשיר הרוסי החדיר לתקשורת ידיעות על חשיבות החלבון בתהליך ההתפתחות של צעירים. בשלב הבא 'גילתה' התקשורת שאפשר למצוא יופי של חלבון ב... ג'וקים. ההתערבות היצרית בין החברים כבר הפכה ליעד כלכלי – חברת מזון קיבלה משימה לייצר חטיפי שוקולד שמעליהם פוזר החלבון – אבקת ג'וקים נהדרת. הכול נכנס לתהליך מיתוג, כולל ג'וק מאויר מתוק שאולי אפילו אתם תרצו לשחק לו במחושים. וזהו, החבר האוליגרך נגס בג'וקים מרצונו החופשי ובמודעות מלאה. ג'וקים בריאים (אולי) ובעיקר מתוקים.

אחרי שקוראים את הסיפור ההזוי הזה ומתגברים על אסוציאציית קולות הפיצוח, אפשר בקלות גם לשאול: נו, מה באמת רע בכל זה? למדנו קצת על כוחה של שטיפת מוח יח"צנית, אבל בקלות יכולנו כולנו לנגוס בחטיף ה'ג'ינקרס'. ומה רע בזה?

כל בן אנוש חייב להידהם שוב ושוב מהקלות שבה עולם הרגשות והאינסטינקטים שלנו נתון לשינויים. לא שינויים מינוריים וזניחים אלא רדיקליים. נראה שבפועל אף אחד אינו חסין בפני שום שטיפת מוח, ואפשר לשכנע את כולנו לאכול ג'וקים. את כולם חוץ מקבוצה אחת – יהודים. יהודים אינם אוכלים ג'וקים מסיבה אחת פשוטה. גם אם תגידו להם שזה טעים ומלא חלבון יש להם בעיה קטנה עם חותמת ההכשר. זכרו את חותמת הכשרות הזו; היא אולי הנקודה החזקה ביותר בסיפור הגדול באמת.

שימוש ציני במצוקות הפרט

יכול להיות שהשיעור הגדול שאפשר ללמוד ממה שקרה כאן עם תרבות הלהט"ב שצמחה בשנים מעטות הוא השיעור הנוסף שקיבלנו לאיזה עיוות מוסרי יכולה להגיע תרבות, מתקדמת ככל שתהיה, כשהיא חסרת גבולות ומבט טרנסנדנטי שתורת ישראל מקנה לנו ולעולם כולו. אותם דברים שכבר ראינו במלחמת העולם השנייה, שבה השמיד חצי עולם את החצי השני בשם ערכים ותפיסת עולם ואפילו ייצר מכונת השמדה משומנת וקרה כדי להרוג את המצפון האנושי של התבל, אנחנו רואים עכשיו עם כל כך הרבה נימוקים של חמלה והכלת הקושי וקבלת האחר במערכה חמורה הרבה יותר להשמדת ערך המשפחה.

שוב ושוב מציגים תמונה של מצוקות אישיות של קבוצת בעלי נטיות הפוכות, כדי שהציבור הרחב יקבל את הקושי שלהם ויהיה קשוב למצוקתם. שוב ושוב צריך לדחות את המניפולציה הזאת, כי האמת הפוכה בדיוק.

המאבק הוא מאבק בתרבות של חידלון ששמה את האדם במרכז היקום ושומטת ממנו את התכלית ואת המשמעות הגדולה בהיותו חלק מהדבר הגדול שנקרא אלוקות. באופן טבעי אורח החיים של התרבות הזו אינו עוסק במשפחתיות ומוחק את הערך הזה של רבייה וחיבור עם הזולת. התרבות הזו משתמשת בבעלי הנטיות ההפוכות כדי לקדם אותה על גביהם, ולכן היא בוחרת לעשות את מה שמכונה 'אאוטינג' למי שאינם מעוניינים 'לצאת מהארון', וזו הסיבה העיקרית שהיא מבטלת כל אפשרות של נער ונערה לנסות למצוא מזור ושינוי לנטייה החד-מינית שהתפתחה בהם.

כשהרב שלמה ריסקין נתן בריאיון שנערך אתו בשבוע שעבר ב'מקור ראשון' לגיטימציה קצת נבוכה אך ברורה וחד-משמעית לחיי זוגיות בין גבר לגבר, זו המחשה מטלטלת כיצד גם רבנים מובילי דעה ודרך יכולים ליפול במאבק התרבותי העיקש במערכה הנוכחית שלה. זה בשום אופן לא קשב אנושי לאנשים החשים משיכה לבני מינם, כי את זה אפשר לעשות וחובה לעשות. יש כאן כניעה לתרבות חולה ועקרה.

אילו זו הייתה התנהגות נקודתית זה היה נורא פחות, אך מדובר במאבק תרבותי. את המאבק הזה פתחו הלהט"בים, וכשהוא נפתח ומתמשך אין עוד מקום לישיבה על הגדר או למבוכה. זה שיש כל כך הרבה ארגוני רבנים, כמו ארגון ישיבות ההסדר וארגון הישיבות הגבוהות וכמובן הרבנות הראשית וארגון רבני צהר, שטרם אמרו מעל כל כלי תקשורת אפשרי שאיסור משכב זכר נמצא בסל העברות האקסקלוסיבי של 'ייהרג ואל יעבור', זה הרבה יותר מעצוב. המערכה הזו תיגמר מתישהו כשהאמת תצוף, אבל חובה על כל איש ציבור להשתתף בה ולתת כתף במאבק התרבותי החשוב הזה. אם רק הרב שמואל אליהו מצוטט כמי שמתבטא בבירור בעניין, והרב חיים נבון הוא היחיד שמספק אמירה רהוטה ולא מתנצלת ברשתות החברתיות, חזקה על הארגונים שלעיל שהם אינם חושבים שמדובר בבעיה הלכתית. המאבק הסלים, וכעת שתיקה היא כמתן לגיטימציה.

העובדות שחשוב להזכיר מול הטרור הלהטבי

כמו בכל מערכה תרבותית ראוי שיהיה לכל אדם בעל השפעה דף מסרים קטן כדי שלא יביכו אותו בשאלות דמגוגיות ובמניפולציות זולות. הנה לקט קטן מתוך כמה שאלות שנשאלות בראיונות – והצעות לתשובות.

שאלה: רבנים ודתיים רבים מצטרפים למצעדי הגאווה וחושבים אחרת, אם כן, אולי אתם בדעת מיעוט (שאלה שנשאלו הרב זייני והרב אליהו בראיונות בגלצ)?

תשובה: זו באמת קושיה על אותם רבנים שאינם עולים כאן לשידור לומר את האמת שלהם. אבל אנא, בין היתר בעבורנו, שאלו אתם באומץ את הרבנים התומכים אם אכן יש כאלה: האם מותר על פי התורה משכב זכור? אל תסתפקו בכך, שאלו אם מדובר באיסור של 'ייהרג ואל יעבור', קרי איסור שאינו בר השוואה לחילול שבת או אפילו לברית מילה. כשהם מנסים לערבב אתכם כדי למצוא חן בעיניכם הדקו את השאלה כפי שמראיין טוב יודע לעשות עד שייענה: מותר או אסור? האם יש מקום כלשהו להתיר? האם יש סיכוי להתיר משכב זכור אי פעם? כשיענו לכם על המצוקה והקושי תגידו "גם על זה נדבר אחר כך", אבל קודם כול הבינו מהי נקודת המוצא של הזהות היהודית שהם מייצגים.

שאלה: ההלכה מתקדמת בהרבה תחומים; אולי גם כאן נרשמת התקדמות?

תשובה: ההלכה היהודית עתיקת היומין אכן מתעצבת ומתלבנת על פי כללי הדיון שבמסורת ישראל וביחסים הקיימים בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה. ההלכה היהודית בנויה באופן מופלא על המרחבים האינסופיים של גילוי מחודש של רצון ה' מדור לדור, בנאמנות מוחלטת לקווי המוסר התורני. כפי שחכמים בכל הדורות ידעו על פי התורה שבעל פה שלא ליישם הוצאה להורג על פי הכתוב בפשט התורה, והעבירו כיצד נראים תפילין אף על פי שאין שום תיאור שלהם בכתובים, הם באותה נשימה גם מעולם לא פתחו את האפשרות להדליק אש בשבת, ודאי וודאי שלא את איסורי העריות, שהם כאמור איסורי 'ייהרג ואל יעבור'. כללי המסורת בישראל החזיקו מעמד בסערות התרבות האנושית במשך אלפי שנים, והם יוסיפו ויעמדו בהן גם בעתיד. כל אחד יכול להיכנס לדיון הזה ובלבד שיתכבד וישקיע שעותיו בלימוד תורה לעומקה מתוך יראת שמים.

שאלה: אתם מדברים בשם תרבות חשוכה ואינכם שמים לב שהעולם כבר התקדם למקום נאור יותר.

תשובה: להפך – התרבות האנושית כבר הייתה פעמים מספר בשפל המוסרי הזה. יחסים הומוסקסואליים היו גם תוצר של פגניות עתיקה שסגדה לגוף. התרבות הנוכחית טרם נוקתה מסיגים פגניים ואליליים קדומים, והדבר בא לידי ביטוי בין היתר גם מהמקום הזה. התרבות היהודית הביאה לעולם שורה ארוכה של ערכים שגם תרבויות נאורות החשיבו כחשוכים ולבסוף אימצו. כך היה עם העבדות, יום המנוחה השבועי, הגשמת האלוהות, ובהמשך אומץ גם ספר התנ"ך. בשלב הזה במציאות אנחנו ניצבים דווקא בצד של החזקים והמוארים. תמיד היו יהודים שהרגישו רגשי נחיתות מול תרבויות אחרות, וזה טבעי, אבל אם פעם היה קשה יותר להבחין בזה, היום קל מעט יותר להבחין שהמוארים הם היהודים הנאמנים לערכי הנצח, והחשוכים הם מי שמקדשים זוגיות עקרה ונפילה לחיצוניות הגוף ללא השלמה נשמתית, הנוצרת רק בין זכר ונקבה.

שאלה: כל המחקרים מראים שהנטיות האלה מולדות ואינן ניתנות לשינוי. "תראה לי מחקר אחד שאומר אחרת" (לא להאמין שהם עדיין שואלים זאת שוב ושוב בביטחון גמור)

הקביעה הזאת היא תוצר הזוי נוסף של הטרור התרבותי הלהט"בי. לא רק השיח הושתק אלא גם המדע וממצאיו. זה מדהים איך עיתונאים ותחקירנים אינם מצליחים למצוא את הרשימה הזאת:

פרופ' אבשלום אליצור הציג מחקרים בפורומים מקצועיים בעולם, כולל פרסומים בכתבי עת מדעיים הנתונים לביקורת מתחום הגנטיקה, חקר המוח והסקסולוגיה, שכולם "מאשרים שהגמישות המופלאה של המין האנושי חלה גם על ההעדפה המינית, בכל תרבות ובכל גיל".

פרופ' שמואל טיאנו כתב בספרו 'פרקים נבחרים בפסיכיאטריה' שיצא ב-2010 פרק הטוען שיש דרכים להתמודדות עם נטיות הומוסקסואליות. "הומוסקסואליות היא בחירה של אדם. והיא מופיעה בעקבות חוסר זהות עצמית, חוסר זהות מינית וצורך בקשר תלותי חזק". הוא מוסיף גם כיוון טיפולי משלו: "הפסיכותרפיה עוסקת במקרים אלו בעיקר בטיפול במנגנוני ההגנה הייחודיים של אישיות גבולית זו, המביאה לאינטגרציה של כוחות 'האני' ועקב כך – להיעלמות התסמין".בסיום הפרק נכתב: "לכשליש מהפונים לטיפול עקב דו-ערכיות בזהות ניתן לעזור להחליט באשר לכיווניות המינית". אחרי לחצים מטורפים, הכוללים חרם אקדמאי, יצאה מהדורה חדשה של הספר הזה בלי הפרק הסורר. מזל שיש ארכיונים.

פרופ' רוברט שפיצר הוביל את הוועדה של ה-DSM, הקובעת בין היתר אילו תופעות פסיכולוגיות יוגדרו כמחלות נפש. שפיצר פרסם ב-2001 מאמר ובו טען ששינוי בנטייה מינית אפשרי, בהתבסס על מחקר שערך בעניין. על פי המחקר, 66 אחוזים מהגברים ו-44 אחוזים מהנשים דיווחו על שינוי ניכר במשיכה המינית (ממשיכה הומוסקסואלית למשיכה הטרוסקסואלית). שפיצר ראיין גם נשים של מרואיינים שהתחתנו לאחר שינוי הנטייה שלהם והן דיווחו על מידות שביעות רצון מנישואיהן הדומות מאוד לאלה של כלל האוכלוסייה. ומה קרה בסוף עם כל המסקנות המחקריות האלה? התופת שהופעלה על שפיצר אילצה אותו לחזור בו ממסקנותיו ולהתנצל פומבית לפני הקהילה ההומו-לסבית. המחקרים שלו, אם לא הבנתם, כבר אינם חלק מאמת אקדמית כלשהי.

שתי קביעות המחקרים האלה מאששות – שנטייה מינית היא דינמית גם ברמה החברתית וגם ברמה האישית, ולכן ברמה הפרטית האדם יכול לפתח נטיות מיניות כתוצאה מתהליכים נפשיים ופסיכולוגיים שהוא עובר; וחשוב יותר: שחברה יכולה לקדם נטיות הפוכות עקב לגיטימציה תרבותית, ולכן באחריותה של כל חברה להקיא את התופעה התרבותית באופן נחרץ ומרבי, ובד בבד לפתח רגישות למצוקות הפרטים המתמודדים עם התופעה

ויש המחקר הענק והמקיף שפורסם בירחון האמריקני 'אטלנטיס', שבו מסכם פרופ' לורנס מאייר, חוקר במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת ג'ון הופקינס לרפואה ומרצה באוניברסיטת אריזונה: "ההבנה של הנטייה המינית כמאפיין נתון, ביולוגי, של בני אדם – כלומר המחשבה שאנשים 'נולדים כך' – אינה נתמכת על ידי המחקר המדעי", ואף קורא למי שהקהילה הזו חשובה לו באמת לשים לב למצוקות הנפשיות שקיימות בקרב בעלי הנטיות, שכפי הנראה הן הגורמות לנטיות האלה.

על כל מחקר ומחקר שציטטנו כאן יש 'חוקרים' בעלי נטיות להט"ביות מוצהרות הטורחים ומתרצים: "זה חוקר שחזר בו"; "זה מחקר לא אמין"; "זה בכלל חוקר 'הומופוב'" – ציטוטים אמתיים. שתי קביעות המחקרים האלה מאששות שנטייה מינית היא דינמית גם ברמה החברתית וגם ברמה האישית, ולכן ברמה הפרטית האדם יכול לפתח נטיות מיניות כתוצאה מתהליכים נפשיים ופסיכולוגיים שהוא עובר; וחשוב יותר: שחברה יכולה לקדם נטיות הפוכות עקב לגיטימציה תרבותית, ולכן באחריותה של כל חברה להקיא את התופעה התרבותית באופן נחרץ ומרבי, ובד בבד לפתח רגישות למצוקות הפרטים המתמודדים עם התופעה.

שאלה: כל האנשים שניסו לעבור תהליכים פסיכולוגיים כאלה ואחרים כדי ליישר את נטייתם המינית נכשלו. תן לנו אחד שהצליח ונביא כאן את הסיפור שלו.

תשובה: איך יכול להיות שרק ב'עולם קטן' מצאנו בקלות שישה סיפורים שונים ומדהימים? פרסמנו רק ארבעה מהם מעל הדפים האלה מפאת חוסר מקום, אבל אתם יודעים מה היו התגובות? שימו לב, הכול מתוך פורומים הומוסקסואליים שעסקו בעניין: "כולם היו בעילום שם כי כנראה הכול מומצא"; "הם בטח חיים בהכחשה ועוד רגע הם יחזרו לסורם".

ברור שכמו בכל התמודדות אחרת יש מי שיצליחו ומי שלא, אבל בהחלט חובה על כל אדם, בהתאם לכוחותיו הנפשיים, לעשות ככל יכולתו כדי לנסות וליישר ככל האפשר את אורחותיו ונטיותיו ומאוויו. זה אכן עוד הבדל בין התרבות היהודית, ההולכת ומשתלמת ומתקדשת ומרימה עצמה למקומות רוחניים גבוהים, ובין תרבויות שמאפיינים אותן חידלון וכניעה לצד החיצוני של האדם אגב הסתרת ערכו הנשמתי העליון.

הרימו ראש למען הקהילה הלהט"בית שלא יצאה מהארון

אין כאן מאבק נגד הפרט ומצוקותיו, וכפי שניסח זאת פרופ' אבשלום אליצור כשסירבו לפרסם את מחקריו כאן בארץ: "אני מוכן לצעוד בכל שנה במצעד הגאווה כדי ששום רב פנאטי ושום אמא שתלטנית לא ישתמשו בדבריי לכפות על מישהו דרך חיים שאינו רוצה בה. אבל ממש נמאס לי לראות צעירים מבולבלים וקרועים ש'מומחה' חסר אחריות מנסה להפוך את חייהם לכביש חד-סטרי. הגיע הזמן להביא את העובדות הקליניות הפשוטות לכל מחפשי הדרך הללו מבלי שמישהו ינסה להלך עליהם אימים".

אבל הרבה יותר מכך, ובביטחון גדול יותר, מי שמחוברים למקורות המוסר והמחשבה המהווים את התשתית לקודש האנושי כולו – מחובתם להדוף בענווה ובנחישות ובזקיפות ובלי לגמגם את האווילות הנכנעת לתרבות המסוגלת בלי כל פקפוק ללמוד איך אוכלים ג'וקים ומלמדים את כולם עד כמה זה טעים ואפילו בריא. אצלנו ג'וקים כאלה לא כשרים.

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם