בית שאי אפשר בלעדיו

 3 maarechet

מערכת

נכון לשעת סגירת הגיליון הזה, עוד לא נמצא מנהיג למפלגה הלאומית-אמונית היחידה בכנסת. אפשר בינתיים רק להתפלל לתבונה ויצירתיות שה' יעניק למי שאמורים להוביל את מהלך בניית ההנהגה הפוליטית החדשה של איחוד המפלגות הבית היהודי ותקומה.

ביום רביעי הקרוב אמורים חברי המרכז של הבית היהודי להצביע על ההצעה שמציע ניר אורבך, שבינתיים מוביל את מהלך בניית הרשימה החדשה. אורבך יבקש מחברי המרכז לבטל ולו זמנית את הפריימריז לאור הסיטואציה המורכבת שאליה נקלעו במפלגה ללא הנהגה מכהנת, וכביכול כדי לא לבזבז זמן וכסף על התהליך המורכב הזה. הצעתו כוללת מינוי ועדה ציבורית שתקבל את אמון חברי מרכז הבית היהודי והיא בעצם תקבע מי יהיה היו"ר הבא של הבית היהודי, אבל בערך בכך יסתיים תפקידה; מלבד זאת היא תקבע מי תעמוד במקום השלישי ברשימה שישוריין לאישה, ואת כל יתר המקומות יקבעו חברי המרכז ולא ציבור המתפקדים בפריימריז.

ח"כ מוטי יוגב התנגד השבוע לביטול הפריימריז בכל תוקף. הטענה הבסיסית, וההגיונית יש לומר, הוא שבעצם יצא שאלפי מתפקדי הבית היהודי המשלמים בכל שנה דמי חבר, ובעצם ממתינים לרגע הזה כדי להשפיע על הרכב הרשימה, יגלו שמאמציהם, שלא לומר האמון שהם נתנו – היו לשווא. כי הנה ברגע האחרון ציבור המתפקדים נדחק הצידה לטובת ועדה מסדרת. מעבר לכך, יוגב טוען שבניגוד למסר פתיחת השורות והנהגה לאומית שהביאו איתם הפריימריז בכך שהבית היהודי הנהיג למעשה שיטה שנהוגה רק במפלגות השלטון, הרי שביטולם מהווה הצהרה לא רשמית שהבית היהודי חוזר למקום הנישתי והקטן שהיה בו. לאן נעלמו כל הדיבורים הגדולים על שיתוף הציבור ותחושת האמון שבגללם הוחלט לשנות כיוון, תוהה יוגב.

גם את הטענות שמדובר בהליך שכעת אין בעבורו די זמן וכסף דוחה יוגב ואומר שאפשר לבצע היום הליך פריימריז מצומצם באופן דיגיטלי ואמין ולא חייבים ללכת על הגרסאות המלאות שהיו נהוגות בעבר. ובאשר לזמן הנותר להיערכות – מה בעצם שינו בנט ושקד בהצהרתם בעניין הזה?

הבעיה בהצעות כפי שהן מנוסחות כרגע היא שבשתיהן קל לראות תסריט שבו הרשימה שתיווצר לבסוף תיוותר חסרת רענון מכוחות חיצוניים. קשה לראות את חברי המרכז של הבית היהודי ממהרים למצוא דמויות יצירתיות חוץ-מגזריות, ולפי הצעתו של אורבך היחיד שיוכל להיות כזה יהיה היו"ר החדש שצריך לקוות שהוועדה הציבורית תצליח לאתר ולמנות.

גם בפריימריז לבדם לא יהיה פשוט להכניס דמויות חדשות שיפתחו שורות, ולכן דווקא הצעה שהייתה מצליחה להשכיל לייצר שריונים של ועדה ציבורית בתוך בחירת הציבור הרחב, יכולה הייתה להגביר את הסיכויים ליצירת רשימה מגוונת וגם כזו שהציבור היה מעורב ביצירתה ונתן לה אמון.

החלום מחכה להגשמה

אבל דווקא המורכבות שיש בכל הצעה ודווקא מכיוון ששום דרך לא לגמרי ברורה, חברי המרכז אמורים לזקוף את הראש ולהתייחס להחלטה שלהם על הדרך שבה תיקבע הרשימה, באופן שקול ובעיקר עצמאי שחושב על טובת המפלגה שלהם. כי הסיטואציה הנוכחית והאווירה הלא נעימה שהיא יצרה עלולה להשכיח כאן כמה נקודות חשובות ופשוטות.

חשוב להזכיר לחברי המרכז, ובעיקר לציבור הבוחרים, שהצירוף של מפלגת האיחוד הלאומי והבית היהודי יוצר רשימה שדווקא כעת מתחדד עד כמה היא ייחודית בכנסת הקרובה. הסיבה שבסקרים היא נמצאת במקום נמוך היא רק מפני שאין מי שהצליח לפצח את הצופן למימוש האלקטורט שלה. אין מי שיתווכח על כך שהרעיון הבסיסי שמייחד את המפלגה הזו – לאומיות מתוך אמונה ויהדות – הוא רעיון עם פוטנציאל אלקטורלי רחב באופן שכמעט אין שני לו במציאות הישראלית. זה לא רק הבסיס הציוני-דתי על כל גווניו – כי אם הרבה מעבר לו, בציבור החרדי ובציבור החילוני. במדינת ישראל קיים ציבור רחב מאוד של מצביעים שיודעים שהימין של הליכוד אינו הימין שלהם, המחובר לאמונתם, אבל הם מסתפקים בו בינתיים ככזה שמוגדר אנטי שמאל. הציבור הזה ידע להזדהות באופן פשוט עם ערכי משפחה שבמפלגות אחרות מאיימים עליו, גם אם הוא בולע את הגלולה הזו בליכוד וביש עתיד. וזה ציבור שבהחלט מעוניין שהמפלגה שתייצג אותו תהיה שותפה בעיצוב המערכה על דת ומדינה שמתנהלת כאן גם כשהליכוד היה מאוד רוצה להתעלם מכך.

יש כאן סיפור די עגום בינתיים על מפלגה שהיא היחידה בכנסת שכל המסרים האלה רשומים באופן הכי פשוט על הקוד הגנטי שלה, שעונה לצרכים של פלח רחב מאוד באוכלוסייה הישראלית שבינתיים נאלץ להסתפק בחלקי מסרים במפלגות שונות מכל גווני הקשת.

אז אחרי כל כך הרבה הרפתקאות פוליטיות שבתקופות מסוימות צלחו יותר ובאחרות פחות, אפשר לטעון שלא באמת מדובר כאן על פוטנציאל לא ממומש, אלא על שברו של חלום שפשוט לא באמת קיים כאן. ובכל זאת, ממש כמו כל הרעיונות הגדולים, המימוש של החלום הזה יהיה מנת חלקם של האנשים שלא יוותרו. שיבינו את גודל האחריות. שיחפשו כל דרך לפצח את הסיפור הזה.

דרוש ייצוב

ויכוח דומה רק בשפה שונה לגמרי מתנהל גם באגף השני של הרשימה של המפלגה הלאומית-אמונית – אגף תקומה/האיחוד הלאומי. ביום שני הקרוב יצביעו חברי המרכז שלהם על יו"ר המפלגה ועל הרכב רשימתם לכנסת. במצב הנוכחי, החלטותיהם של חברי המרכז הפכו עוד יותר קריטיות מאשר בדרך כלל. בהנחה שככל הנראה המפלגות ירוצו יחד בהרכב של 50-50, אנו מדברים על קביעת מחצית מהרשימה המאוחדת לבחירות לכנסת, כולל המקום השני – ואולי הראשון – של הרשימה המאוחדת.

על המקום הראשון מתמודדים שני נבחרי ציבור ראויים בהחלט. הראשון, שר החקלאות אורי אריאל, איש עתיר עשייה והישגים במשך שנים. השני, חבר הכנסת המוערך בצלאל סמוטריץ', שהתגלה בכנסת הנוכחית כפוליטיקאי מוכשר ורהוט.

גם כאן, חשוב שהבחירה בין השניים לא תושפע משיקולים צדדיים. בלי להיכנס לעומקן של המורכבויות האישיות והכבוד החשוב שרוחשים לשר אורי אריאל, הרי שנראה שחלק מחברי המרכז שם טרם הפנים את חשיבות המציאות הפוליטית המורכבת הנוכחית וההזדמנות שבה, כי עם כל הכבוד, לא בוחרים יו"ר בגלל שיקולי כבוד וגיל. מי שסבור שאורי אריאל יהיה מנהיג נכון יותר וגם מושך יותר קהלים, שיתכבד ויצביע בעבורו בגלל זה, אבל מי שסבור שדווקא סמוטריץ' הוא האיש, אם חפצים שם באיחוד הלאומי בחיים, שישימו את כל יתר השיקולים הלא עניינים ויצביעו על פי הערכותיהם האלקטורליות. השאלה היחידה שצריכה לעמוד מול עיניהם של חברי המרכז היא מי יכול להנהיג את המפלגה, להוביל, להיות הסמן השמרני-אמוני ולהוות משענת למפלגה המאוחדת בכל תרחיש שיקרה בבית היהודי. בשעה זו, כשהספינה הציונית-דתית מעט מיטלטלת, צריך זוג קברניטים אמיצים שישיטו אותה בבטחה. חברי מרכז האיחוד הלאומי בוחרים את אחד הקברניטים. אנא, תנו לציבור מישהו שהוא יוכל להפקיד את הפלגתו בידיו.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חלון לחלון אוברטון

  כך משתלטים לנו על...

תחבורה ציבורית

  אשר בן אבו מתרגל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם