תנו לציבור להחליט

 4 maarechet
במקום להתווכח תנו לציבור להגיד מה הוא רוצה

מערכת

הרבה אוויר נדרש כדי לחזור לכתוב שוב על המערכה הפוליטית לקראת בחירות, אבל אף אחד לא שואל אותנו. אלו בדיוק הרגעים שבהם מותר להגיד שעם כל הכעס שצריך לכעוס על מי שהביא עלינו את הקלקול הזה (ליברמן, נתניהו, פייגלין, אבל כן, בהחלט גם איחוד הימין על מרכיביו וכמובן בנט ושקד). כנראה שמאת ה' הייתה זאת, והוא ששולח אותנו לקדר שוב כדי שנעשה את זה הפעם קצת יותר טוב.

כששומעים את הדיבורים שיוצאים החוצה בינתיים בהליך הרכבת הרשימות המחודש ומבינים ששוב יש דילים ספקולטיביים והורדות ידיים מאחורי הגב של הבוחרים, נוצר הרושם שהמסר לא ממש עבר שם.

ברגעים אלה ממש מתבשלים להם כל מיני חיבורים מאחורי הגב של כולנו. מפאת כבודם של הנוגעים בדבר, שמתכוונים כולם לטוב, לא נפרט כאן את כל הסבך שרק השבוע האחרון הצליח לספק: אלו מנסים להקדים את אלו בחיבור לאלו כדי שההם יגיעו לחיבור כשיד מאחורי הגב; זה מתעקש להגיע במקום הראשון, זה דורש ענווה מזולתו, והאחר מזכיר בביטחון מופלא שהוא שווה יותר מנדטים מחברו כשהוא שוכח ממש רגע אחרי הבחירות האחרונות לאילו תוצאות מבישות הגיעו כאן כולם. פתאום בשולחן המשא ומתן כולם הופכים לנכס האלקטורלי הכי חשוב למדינה בערך.

חברים, הציבור לא יהיה איתכם גם הפעם. לא תאמינו כמה מהר נגיע בעוד רגע לתאריך האחרון להגשת הרשימות כשעוד פעם אלו מפוצלים מאלה. ואתם יכולים להיות בטוחים שכולם ישננו לנו סיבות מצוינות למה הפיצול הזה נוצר ובאשמת מי.

הנה כמה תובנות סופר בסיסיות שכל מי שהיה מעוניין יכול להבין עוד לפני הבחירות הקודמות. אבל אם גם אחריהן הוא מסרב להיות קשוב להן, באמת שכבר אין עוד מה לעשות איתו.

  1. בוחרים לא אוהבים שמחליטים בשבילם מאחורי דלתות סגורות, בכל מיני ועדות של אנשים חכמים במיוחד, מי יעמוד בראשם. הם לא נותנים אמון בריבים פוליטיים על מיזוגי רשימות של צוותי משא ומתן שעוסקים בשאלות כמו באיזה מקום כל אחד יהיה, מי יתחבר ובאיזה תנאי.
  2. בוחרים רוצים חתירה להנהגה לאומית. הם רוצים לראות את הקול שלהם הכי קרוב להנהגת המדינה. במילים פשוטות, רוב מכריע של הבוחרים מחפש לשים את הפתק שלו במפלגה ששואפת לשלטון.

שתי הנחות היסוד האלה, שהוכחו כנכונות במערכת הבחירות האחרונה, מובילות לדרך אחת בלבד: בחירות מקדימות. אומנם נשפכה אינסוף ביקורת על השיטה הזו, אולם כשמדובר בציבור דעתן ומגוון כמו בציונות הדתית, ובטח בתוך סיטואציית רסיסי המפלגות שנוצרה, אין בשלב הזה דרך טובה יותר לייצר חיבור של הבוחרים למפלגה שלהם. הבוחרים זורמים באופן זמני בלבד עם מפלגות שרשימתן מונחתת מלמעלה כשהן חדשות ונוצרו כדי לייצר בשורה חדשה או אם מדובר במפלגת נישה. במיוחד במצב הנוכחי הציבור הימני, הדתי והמסורתי ייתן אמון רק במה שהוא ייצור, שהוא ישלח לייצג אותו. זה לא מספיק כמובן בשביל לנצח ולהיות גדולים, אבל זה הבסיס.

מכל שיטות הפריימריז השיטה שתוריד חסמים, תקטין אפשרות לקומבינות ומפקדי ארגזים ותאפשר לציבור הרחב להצטרף בקלות היא שיטת פריימריז פתוחים רחבים. הציבור יכריע את מי הוא רוצה לשלוח בראשות הרשימה וכיצד תיראה יתר הרשימה. כולם פוקדים, כולם בוחרים, כל מי שמעוניין מציע מועמדות. סמוטריץ', בנט, בן גביר, הרב רפי פרץ, איילת שקד, הלוואי שגם אלי ישי ואפילו אם פייגלין יחליט שהוא רוצה. כולם כולל כולם. ליברלים, שמרנים, דוסים, לייטים וגם חילונים ששותפים לדרך ומאמינים בבסיס הפשוט של תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל.

השיטה שתאפשר לציבור הרחב להצטרף בקלות היא שיטת פריימריז פתוחים רחבים. הציבור יכריע את מי הוא רוצה לשלוח בראשות הרשימה וכיצד תיראה יתר הרשימה. סמוטריץ', בנט, בן גביר, הרב רפי פרץ, איילת שקד, הלוואי שגם אלי ישי ואפילו אם פייגלין יחליט שהוא רוצה. כולם כולל כולם. ליברלים, שמרנים, דוסים, לייטים וגם חילונים ששותפים לדרך ומאמינים בבסיס הפשוט של תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל

 

חשוב להיות מאוחדים סביב הדרישה הזו כדי שכל המוזכרים לעיל ידעו שאם הם אינם משתתפים בפריימריז, או חלילה משתתפים ואינם מקבלים את הכרעת הבוחר, אף אחד לא יסתכל לכיוונם גם אם הם ירכיבו את הרשימה הכי נוצצת.

פריימריז מצומצמים – חגיגה רחבה

אם רוצים תהליך פריימריז חסכוני, כדאי לאמץ את השיטה האינטרנטית. מדובר בתהליך רזה כלכלית ומהיר ביצוע שלמעשה כבר הוכן על המדף לפריימריז הבאים לפני שעזב נפתלי בנט את הבית היהודי. הכול עובר באופן פשוט דרך הרשת: נרשמים בקלות, מקבלים סיסמה אישית מאובטחת לסלולר, וכשנפתחות הקלפיות מצביעים מהמכשירים בבית הצבעה דיסקרטית ומאובטחת.

שוחחנו עם חברת Yayasoft, החברה המובילה בתחום בארץ, שביצעה כבר מאות מערכות בחירות לאינספור גופים בארץ ובחו"ל. היא הייתה גם החברה שהפיקה את הפריימריז הראשונים והשניים לבית היהודי ועומדת גם מאחורי הפקת הבחירות המקדימות הממוחשבות של המפלגות הגדולות האחרות לאורך השנים האחרונות.

יאיר חן, מנכ"ל החברה, אומר שמדובר במהלך עם רמות אבטחה מהגבוהות בעולם. חוץ ממגבלות ה-IP הבסיסיות, שמצמצמות למעשה את תופעות קבלני הקולות צמצום יעיל יותר מהקלפי הפיזית, יש שורה של אמצעים שמבטיחים, לטענתו, תהליך מסודר ואמין במיוחד. באסטוניה כבר אימצו את השיטה אפילו לבחירות הארציות. הדגם הזה עובד בארץ גם בבחירות לגופים בעלי הרבה מאוד אינטרסים כלכליים וציבוריים, כמו ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הלאומית וחברות שבהן ועדי עובדים.

החיסרון בשיטה הזו הוא שמדלגים על הזיהוי הוויזואלי-פיזי של הבוחר, מה שלכאורה מאפשר לו להעביר את הקוד הסודי שלו לבוחר אחר או להיות מושפע בבחירה מהורה או ממעביד שיבקש לראות את תהליך הבחירה. עם זאת מספר המקרים שבוחרים יעבירו את הקוד שלהם לאדם אחר אמור להיות זעום עד זניח. וכפי שכולנו יודעים, השפעות משפחתיות מתרחשות גם בקלפיות הפיזיות, ואף יותר מכך (כשקבלן הקולות גם דוחף לך את פתק ההצבעה שאתה צריך לשים במעטפה).

את כל ההון שייחסך מכוח האדם הרב, הציוד ושכירות המקומות שפריימריז פיזיים דורשים יהיה אפשר להשקיע בקמפיין של כל המפלגה, וכל עניינו יהיה לייצר חגיגת דמוקרטיה רחבה שתזמין את הציבור הימני הרחב לעצב את רשימת הכנסת היחידה שתעמוד לימין הליכוד. זה עצמו יהיה חלק חשוב בקמפיין הבחירות.

כמה זה יעלה למתמודדים?

עוד טענה שנאמרה תמיד נגד שיטת הפריימריז היא שהיא מאלצת את המתמודדים לשפוך כסף רב כדי להציג את עצמם לציבור. ואולם המציאות השתנתה, מכיוון שהיום תחם החוק את כל הסיפור הזה, והמדינה עצמה מקציבה לכל מועמד סכום מבוקר בהתאם לקריטריונים. החוק, שקובע תקרת הוצאות, צמצם צמצום דרמטי את היתרון שהיה עלול להיות למועמד בעל אמצעים כלכליים.

על איזו תשתית מפלגתית תשב הרשימה הנבחרת?

היינו שמחים לראות כאן מפלגה אחת ולא רק רשימה משותפת, אבל נכון לעכשיו המפלגות למיניהן עדיין רואות צורך בשימור מוסדותיהן. הלכך גם הפעם מה שעומד על הפרק הוא ריצה ברשימה משותפת של כמה מפלגות. אבל גם העובדה הזו אינה צריכה להיות גורם מעכב או מונע: התשתית המשפטית הפשוטה היא חתימה כבר מחר על הסכם של הליכה משותפת לבחירות שבו כל מפלגה חותמת שאת הרכב הרשימה המשותפת יקבע הציבור בפריימריז הפתוחים והמשותפים.

ככה נדלג אחר כבוד על המאבקים המכוערים שראינו בעבר על נציג איזו מפלגה יעמוד בראש הרשימה ואיזה מקום נשריין לעוצמה יהודית וכמה נציגים יהיו בעשירייה הראשונה לאיחוד הלאומי. כולם כולם רצים ריצה שווה ומקבלים את אמון הציבור במקומם ברשימה המשותפת.

אז מי מסכים לפריימריז פתוחים ומי המתנגדים?

מי מסכים לפריימריז פתוחים?

עוצמה יהודיתC

האיחוד הלאומיC

זהותC

איילת שקדC

נפתלי בנט – ?

הבית היהודיD]

כדי לגלות מהי עמדתן של הדמויות הבולטות וכדי לדלג על הספקולציות פשוט פנינו אליהם.

אנשי עוצמה יהודיתהביעו תמיכה ללא כל סייג בהליכה לפריימריז פתוחים. בסך הכול אפשר גם להבין אותם, כי להערכתם, שבהחלט מתכתבת עם המציאות, הם זוכים לתמיכה עמוקה יותר מהייצוג שקיבלו בהסכם בבחירות האחרונות.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' הצהיר אף הוא שמפלגתו האיחוד הלאומי תתמוך במהלך. על אף התנגדותו העקרונית לפריימריז, בעיקר בגלל הקמפיינים האישיים שמלווים מהלך כזה, הוא סבור שבמצב הנוכחי השיטה הזו כנראה תחסוך הרבה מאוד מאבקים ציבוריים מיותרים.

גם איילת שקדהצהירה בפנינו שתהיה מוכנה למהלך, והיא מעדיפה אותו על פני סידור רשימות מאחורי דלתות סגורות. אגב, משיחות אחרות עם מגוון גורמים הבנו שמאחורי הדלתות הסגורות שקד מקבלת מכל הגורמים הצעות מפתות במיוחד, וכולם שמים אותה באחד משני המקומות הראשונים. חרף זאת גם היא סבורה, במיוחד אחרי המערכה האחרונה, שהערך של קבלת אמון הציבור גדול יותר משריון כזה או אחר.

גם לנפתלי בנטפנינו בעניין, והוא השיב שבימים הקרובים יגבש את עמדותיו באשר להמשך הדרך.

משה פייגלין אמר לנו שלא רק שמפלגת "זהות" תומכת במהלך, אלא אף הציעה הצעה דומה במאמר שפורסם בערוץ 7. אמנם הצעתו הייתה מסויגת, והוא מדגיש בפנינו כי "הצעתנו היתה ספציפית לבנט ושקד, לא נכנסה לדירוג בתוך הרשימות אלא לסדר הובלת הרשימה המשותפת", אולם בתור המפלגה שנשארה הכי רחוק מאחוז החסימה, יהיה עליו לקבל את הדרישה הציבורית לפריימריז על כל הרשימה עם כל המפלגות.

אם כן, יוצא שהיחידים שאינם מעוניינים במוצהר בפריימריז הם דווקא אנשי מפלגת הבית היהודי,שלמעשה מחויבת בינתיים למהלך על פי החוקה שלה. יתרה מכך, מדובר במפלגה שעשרות אלפים התפקדו אליה בתשלום בדיוק בשביל הזכות לעצב את הרשימה שלה. כדי לבטל את ההחלטה הזו בפועל צריך רוב במרכז שיעשה זאת. כזכור, לפני ארבעה חודשים, בגלל תחושת החירום לאחר עזיבתם של בנט ושקד, העביר ניר אורבך מהלך שבו ביקש מאנשי המרכז לבטל חד-פעמית את הוראת החוקה כדי לאפשר לוועדה ציבורית לקבוע את זהות היו"ר, אולם הפעם אין לכך כל הצדקה.

מאנשי הרב רפי פרץ מסרו לנו את הדברים האלה: "אני בעד שיטת בחירה דמוקרטית המביאה לידי ביטוי את רצונו של ציבור הבוחרים גם בהרכבת הרשימה לכנסת. עם זאת פריימריז עושים כאשר נבחרי הציבור פעלו ועשו במהלך תקופה ואפשר לבחון אותם על אותה עשייה ולבחור אם להעניק להם תקופת שליחות נוספת. במצב שאנו נמצאים כעת, נבחרי הבית היהודי שרק לפני חודשים מספר קיבלו את אמון הציבור טרם הספיקו לפעול במסגרת המנדט שהוענק להם, ועל כן אין צורך להביא אותם לבחירה מחודשת. אני שמח שהוועדה הציבורית עשתה עבודתה נאמנה ובחרה אנשים מצוינים להוביל את הציונות הדתית בכנסת".

צריך להגיד ביושר: הרב רפי פרץ משלם את המחיר הכי גבוה על הכניסה לפריימריז. הוא האדם היחיד שעזב את חייו האזרחיים בעקבות קריאתה של הועדה המסדרת, לא לפני שהתלבט ארוכות אם להכניס עצמו לקלחת הפוליטית. להשאיר אותו עכשיו בין שתי אופציות – להיבחר בפריימריז או לעזוב את המגרש הפוליטי, עוד לפני שניתנה לו ההזדמנות להוכיח את עצמו – זה לא הדבר הכי הגון.

אולם עם כל ההבנה למציאות הלא פשוטה אליה נקלע, חשוב לזכור שכל מערכת הבחירות הזו היא תוצאה של 120 חברי כנסת שהקריבו את מקומם הבטוח במשכן, והיא דורשת מכולם לשלם מחיר. לכן, למרות שבוודאי לא היינו רוצים שכך הדברים יתגלגלו, עלינו לדרוש מכל המתמודדים לוותר כדי שהרשימה תהיה באמת הפרי של בחירת הציבור.

נותרו עוד חודשיים עד להגשת הרשימות. זה יכול להיות מבאס ומייאש ומפולג בעוד אינסוף ספינים והורדות ידיים שיביאו את כולם מותשים לקלפיות, ואפשר שמחר ילחצו כולם ידיים, יקבעו פריימריז משותפים ורחבים, יסיימו את התהליך במינימום נפגעים וירכזו כוחות בניסיון לבנות חשק בציבור לבוא ולהשתתף בבניית רשימה ראויה שתהיה בבוא היום חלופה להנהגת המדינה.

שבת שלח לך: שבת ללא לשון הרע

חשוב מאוד שיהיה מאמץ ציבורי להביא לידי אחדות רחבה ככל האפשר במפלגות שמימין לליכוד ולפריימריז רחבים ככל האפשר, אבל לא בכך אנו יוצאים ידי חובת מאמצינו בחודשים הקרובים. יש נושא אחד שיכול להשפיע לא פחות על המציאות הישראלית דווקא מכיוון שלא תמיד מייחסים לו את החשיבות הראויה לו: לשון הרע.

לאוזנינו באה יוזמה עממית, שעוברת בשלב הזה מפה לאוזן, שמנסה לגרום לכמה שיותר מאיתנו להחליט יחד שבשבת שלח לך לא מדברים לשון הרע. ככה, פשוט ונקי. זה כנראה עוד לא קיבל תאוצה בוואטסאפ, אבל זה כל כך מתוק וכל כך גבוה וכל כך מעורר געגוע שאנחנו משתפים לפחות את קוראי 'עולם קטן' כדי לגרום לכם להצטרף כמונו לעניין וגם כדי שתגייסו את הקהילה שלכם לעניין.

לפני שמדברים על העוצמה הרוחנית והחברתית שיכולה לצמוח ממיזם כזה ואיזה דבר מדהים זה יכול להיות אם בעוד כמה וכמה קהילות ובתי כנסת נצליח יחד לדבר, ללמוד, להעביר שיעורים סביב הצורך הקיומי הזה של החברה הישראלית – לדבר פחות לשון הרע – לפני כל זה, אפילו ברמה הכי אישית, יכול להיות מסקרן מאוד לתרגל שבת כזאת. לעבור 25 שעות נקיות מדיבורים על אחרים. סביר להניח שנצטרך לשתוק הרבה, אבל ודאי יצאו בסוף גם דיבורים איטיים יותר וטובים יותר במקום.

יש תחושה באוויר שהנושא של תיקון לשון הרע מצפה לתיקון מלמעלה ומתקבל בברכה גם כאן למטה. הצמידים של עומר אדם – לשון הרע לא מדבר אליי – מעטרים לא מעט ידיים של בני נוער, וגם חולצות טריקו מחייכות ברחוב באותו מסר. לצידם עוד ועוד חוברות 'שמירת הלשון' מופצות בעשרות אלפי עותקים וגרסאות.

מערכת הבחירות המתקרבת ממש זועקת לעזרתנו, האזרחים, שנתקן משהו קטן בנו, וברור מאוד שנראה את ההשפעה של התיקון הזה גם באיך שהבחירות האלה ייראו.

בלי נדר, גם אנחנו כאן בשבוע הבא ננסה להקדיש ליוזמה הזו את תשומת הלב.

שבת שלח לך – ננסה יחד לתקן את הדיבור בעוד כמה מילימטרים חשובים. איזה יופי של חברה ישראלית תצמח לנו בזכות זה. תכניסו ליומנים. זה בדיוק הזמן להפעיל וואטסאפ.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

תפסיקו לשחק בנוער

  מאמר מאת יו"ר נוער...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם