מאחורי המסכה Featured

 3 maarechet
מסכה – בסוף זה כל הסיפור
בואו נניח ממש לכמה רגעים לכל הצעות הייעול והשיטות של איך אנחנו חושבים שנכון לנהל את המשבר הזה. מה עם מסכה?

מערכת

שיחות ההכחשה והקונספירציות סביב הקורונה עוד לא דעכו. אנחנו רוצים להתוודות כאן שגם בשיחות המערכת הקטנה שלנו בעולם קטן לא פעם צצה לה ההכחשה בחודשים האחרונים. אנחנו אומנם שומרי חוק ועושים מה שאומרים לנו, אבל איפשהו רצינו מאוד שהסיפור הזה יתגלה כשפעת-עם-יחסי-ציבור, ואיזה מזל שיש פרופ' לס כזה, והלוואי שבסוף יגלו שהוא שצדק וכל היתר סתם נסחפו לתבהלה עם הזרם.

נכון שיש עוד כמה וכמה שאלות פתוחות על המגפה הזאת שמאפשרות לספקנות להיאחז בהן, אבל האמת שהלכה והתבררה עם הזמן היא השורה התחתונה המהממת שנכתבה בחצי השנה האחרונה, בתום שני סגרים: במדינת ישראל מתו כל מספר המתים שמתו כאן משפעת בכל חמש השנים האחרונות! זה נתון חד-משמעי. לא משנה כמה היו זקנים או לכמה מהם היו מחלות רקע (מה שממש לא תמיד נכון), אלו מתים שהיו אמורים להישאר בחיים, חלקם עוד חודש וחלקם עוד 15 שנים.

החישובים של מתים מתאונות דרכים ומתים מזיהום אוויר וכל הדברים שצריך לתקן כאן בעולם ובמדינה הם לא יותר מרצון לברוח ולהכחיש. יש כאן, למרות כל המכחישים האקטיביסטים (הרב אשרוב, פרופ' לס, הרב אמנון יצחק) והשקטים (כמונו וכמו עוד הרבה יותר מדי עוטי מסכות על הסנטר) מגפה מסוכנת וקטלנית. בלי שני הסגרים של חצי השנה האחרונה כנראה היו כאן יותר מעשרת אלפים מתים שלא היו אמורים למות.

צריך לכתוב עוד משהו בזהירות גדולה, כי חוסר זהירות והכחשה נצפים מבלפור ועד בני ברק ובעוד הרבה מקומות וחברות ומגזרים ותתי-מגזרים ועדות שאפשר למצוא בדרך, אבל ייתכן מאוד שההכחשה הזאת של הרע קשורה לפעמים גם לאנשי אמונה ובנקודה מסוימת דורשת כוונון קטן וחשוב בכל הקשור ליחס שלהם לצד הרע והמשחית שיש בעולם. כוחו הגדול של המאמין הוא בהיאחזותו בטוב. הוא מאמין, ובצדק רב, שבסוף הטוב יגבר על הרע. המאמין מנתח באופן אינטואיטיבי שלפעמים עדיף לחטוא בלהתעלם קצת מהרע ולהתמקד בחיובי מלשקוע כל הזמן ברע ולהפסיד הרבה יותר.

בעוד קצת זהירות מותר לשער שהרצון הזה להיאחז בטוב עד כדי התעלמות מהרע גורם גם לחברות מאמינות לאחר לא פעם בטיפול בסוגיות כמו תקיפות מיניות והטרדות ועוד כמה חוליים מתוך הנחת עבודה שלפעמים עדיף לתת להן להיעלם מהעולם לבד.

אבל מה לעשות שגם הרע א‑לוהי וגם הרע דורש יחס? התעלמות גדולה מדי ממנו תגרום לו לבעוט ולהשתולל ולהתנפח ולפעמים גם להרוג אותנו. ובדרך כלל לא כי הוא כזה גדול אלא רק בגלל ההתעלמות. רק משום שהוא אינו מקבל את היחס שהוא דורש. יחס מדויק ככל האפשר, לא מוגזם. נכון, לא צריך להיכנס להיסטריה ולפחד קיומי מנגיפים בכלל ולא מקורונה בפרט. בעיקר צריך להתמקד בטוב ובזה שכולנו בריאים, בפיתוח מערכת החיסון שלנו ובאורח חיים בריא, אבל היי, הרע ראוי ליחס בסיסי. קודם יש להודות שהוא כאן, ואחר כך לתת לו את המינימום שהוא דורש: לפחות בחצי השנה הקרובה לקבל עלינו לעטות מסכה על הפה והאף ולהגיד שלום זה לזה שלום גם כשממש ממש רוצים לחבק.

נראה שראוי לכתוב את מה שאמור להיות מובן מאליו: פותחים את הסגר לאט-לאט לא כי הנגיף נעלם אלא אף על פי שהוא עדיין כאן. הסגר הולך ונפתח רק כדי לאפשר לנו לחזור כל אחד לחייו מתוך הנחה שנצליח הפעם לחזור לעשות את הדברים החשובים בשמירה על ריחוק ובעטיית מסכה. אם זה לא יקרה, לא יועילו כלום כל הסגר הזה וכל ההחלטות שאנחנו רוצים מאוד שההנהגה תקבל או לא תקבל, ונחזור לאותה נקודה בדיוק.

בני נוער, אתם במיוחד, אנא, אל תתביישו מאף אחד. תובילו שמירה. תעטו מסכה. בעיקר כשתחזרו לבתי הספר. בקשו גם מהחברים שלכם. נכון, זה לא נוח. זה יכול ברגעים מסוימים להיתפס כלא מגניב, אבל כרגע זה הדבר שנכון לעשות.

הטוב באמת ינצח את הרע הקטן והזמני שנקרא קורונה, אבל הוא חייב שניתן לו כמה תנאים בסיסיים. מסכה, ריחוק, שמחה.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
האומץ לחשוב פעמיים

  הטור של סיון רהב...

הפולמוס על התקווה

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם