החניך הקטן והכוכב

10 sipur

עוז סימינובסקי

אני רואה סרטים בלילה, בלי שאף אחד יודע. מה אני אעשה, זה מעניין אותי, זה משכיח ממני את החיים, זה מקל עליי. את הלילות הקצרים בבית אני שורף על זה.

הנסיך ההוא בא לסניף בפעולת שלישי בשבוע הראשון של חודש ארגון. אתם צריכים לראות את העיניים שלו כשהוא מפסיד בכדורגל. הוא לא שבור, רק תוהה. מדמיין איך היה עושה אחרת ומוביל את הקבוצה שלו לניצחון. הוא גר רחוק, כמוני. הייתי אוסף אותו בשבת בדרך והיינו הולכים עשר דקות לבד, ממציאים סיפורים ובדיחות. רציתי שלא יספר לאף אחד כמה טיפש אני אתו, אבל ידעתי שלא יספר. העולם שלו היה שלו בלבד.

אני מדריך קשוח ושווה. אחותי אמרה שהבנות מדברות עליי. אני עושה מפקד עם חניכים מסביבי, כמו חיילים עומדים דום. רק בסוף המפקד הם קופצים עליי, נתלים עליי שניים בכיתה ד', אחד בכיתה ו'. אני לא נופל ולא זז, אני מתאמן בלילות כשאני בישיבה. ממילא שם אי אפשר לראות סרטים.

הנסיך ההוא, יש לו פאות ארוכות זהובות שאני מדמיין שאם מישהו ייגע בהן הן ייפלו ויהפכו לאבק זוהר. הוא הגיע ליישוב שלנו ככה בלי קשר לכלום, בכיתה ה', לא הבנתי מעולם אם החבר'ה אוהבים אותו, אם יש לו חברים. הוא עושה הרבה דברים כמוהם, רץ, משתולל, זורק כדור, צוחק, בוכה, אבל בכל דבר הוא נזכר מאוחר, אחרי כולם, כאילו העולם שבחוץ לעולם לא יוציא אותו באמת מכוכב הבדידות שבתוך הראש שלו. זורקים אליו כדור, אבל כדי לתפוס הוא צריך לעזוב לרגע שושנה אחת ואלף שקיעות. לפעמים הייתי רואה אותו עומד צמוד לגדר בגן השעשועים, מעל הוואדי הריק, ומתבונן.

אם היית חיה, איזו חיה היית רוצה להיות, אני שואל אותו. דביבון, הוא פוסק. דביבון הוא אוכל כול וחי בגדות של נהרות. זה אומר שלידו תמיד יהיו פֵרות ודגים ומים. אנחנו מקצרים את הדרך דרך השכונה שעכשיו נבנית, בטון בכל מקום, הוא לא רואה.

אני לא גאון בכדורסל, אבל אני די טוב. אני שואל את עצמי אם היה עדיף אולי שאהיה גרוע והפיתוי ילך, אני שואל את עצמי אם הנסיך ההוא ישחק כדורסל כשיגדל, מה יהיה כשיהיה בתיכון. אחרי מנחה בשבת הוא אומר שני פרקי תהלים, אבא שלו הרגיל אותו לומר. הוא לא מבין מהם מילה, אבל הפנים שלו כמו אגם שקט בלי טיפה של גלים. לפעמים כשאני אומר תהילים אני בוכה טיפה, ידעת? הוא אומר לי, ומוסיף, אל תספר. איזה תספר, איזה.

חודש ארגון, והוא משקיע הרבה בלצבוע את הקיר. את התפקידים הראשיים בהצגה אני נותן לילדים בלגניסטים שעושים בעיות, שייתנו לי שקט. לא שהנסיך ההוא ממש מקשיב לי בפעולות, אבל הוא יושב בתוך העולם שלו בשקט, לא מפריעים זה לזה. הוא בטח יכול להיות שחקן ממש טוב בהצגה. שבת ארגון מגיעה אל סופה, אנחנו שרים שירים קלישאתיים שיצאו מכל החורים, והנסיך שלנו מצטרף לשירה בזמזום. הנסיך הקטן חוזר יום אחד לכוכב שלו, אני חושב לרגע ומצטמרר. בשמים מופיעים כוכבים ראשונים של צאת שבת.

אני לא יודע אם אמשיך עוד הרבה בהדרכה. בישיבה רוצים שאני אהיה אחראי השנה לכל הילדים מכיתה ח' שבאים להתקבל. התחלתי כושר ברצינות, והסרטים, הם מוציאים ממני את המוטיבציה לומר לילדים איך להיות טובים. בסוף ההופעות אנחנו מתקבצים בפינה כל השבט. אני מדריך לבד כי חסר צוות. אני אומר להם שאני גאה בהם, והם תולים בי עיניים. אני בן שבע-עשרה.

אני ניתק ממשהו עכשיו. בדקות האחרונות, בשנה האחרונה. אני בוחר, זה או זה. אני שוכח פרט מהילדות שלי בכל יום שעובר, ואחד-עשר נסיכים קטנים מופרעים ומשוגעים מתעקשים להזכיר לי. מי הייתי, מה בתוכי עובר עכשיו להקפאה, מוכנס בשקט לבוידעם, את זה מזכיר לי הנסיך ההוא. אני גאה בכולכם, אני אומר להם והם מריעים וצוחקים. הוא רק מחייך. הוא מחזיק את חולצת הסניף בהתרגשות. חולצה כמו כל החולצות. אבל את זאת הוא קיבל. ממני. נתתי לכל אחד חיבוק. חלק מהילדים נבוכו והרביצו לי בגב. הנסיך עצם עיניים.

השמים זרועים בכוכבים נוצצים כשאני חוזר הביתה לבד. אני מנסה לבחור אחד מהם, רק אחד. אני זוכר שהנסיך ההוא ביקש ממני פעם למצוא כוכב אחד רק לעצמי, כמו שהוא עושה. איך נבהלתי. התחלתי לחשוב שהוא יודע שהוא נסיך. הקומונר שאל אותנו באחת הישיבות, למה אתה מדריך. אני עניתי, בשביל השליחות. התשובה האמתית היא שפשוט בכיתה י"א כבר אי אפשר להיות חניך, אז לפחות מדריך שאהיה. כשמחבקים אותנו אנחנו כבר לא מרביצים בגב, אבל גם לא עוצמים עיניים.

למה אני מדריך, כדי לזכור. שהגיבור מנצח את הרשע, שא-לוהים עוזר לטובים, שכוכב הוא כוכב, ששיר הוא שיר. אני פותח את דלת הבית, מציץ לראות אם המחשב פנוי.

אבא ניגש אליי, מבט מרוצה. כל הכבוד, הייתם מעולים. אה, דרך אגב, הגיעו חדשות טובות מהדואר. קיבלתי זימון לטיס.

הכותב היה בעבר מדריך וקומונר

לתגובות: עוז סימינובסקי בפייסבוק

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם