שו"תים לקראת חתונה

m 14 shut

אולי אני צריך לבטל?

מלכי צור, יועצת זוגית ומדריכת כלות, מנהלת מרכז למשפחה

שאלה: בעוד חודש אנחנו מתחתנים ואני רוצה לבטל בגלל שמשהו בלב שלי כבה מכל ההתלהבות של ההתחלה. אני מלא בחששות וגם גיליתי שאנחנו רבים הרבה. קשה לי לחשוב בבהירות מה אני רוצה ומה לא. מה אני אמור לעשות?

תשובה: אני שומעת בשאלתך שני קולות – אכזבה מאופי הקשר וציפיות שלא מומשו ביחס להתלהבות, ושומעת גם קושי ב"ביחד" שלכם. אלו שני דברים שכדאי וחשוב להפריד ביניהם.

זהו הזמן לעצור, להתרחק מעט. לחשוב לבד עם עצמך.

מהן הסיבות שבגללן החלטתם להתחתן? מה מפריע לך כרגע?

זוגיות היא מסע של השתלמות בגוף ובנפש.

אנחנו מתחתנים מהסיבות הלא נכונות... מתאהבים בדברים קטנים וחיצוניים ואז לאט לאט מתחילים להתקלף ולהתפתח. רגע, למה בעצם אני רוצה בה? מה יש בה? מה אני אוהב?

בתהליך הזה אין אורות וברקים והתלהבות מוגזמת, אלא חקירה והעמקה פנימה שתביא אחר כך גם לרגעי שיא ובעיקר לנחת.

במובן מסוים אנחנו מתחתנים כדי להתרפא. פצע פוגש פצע, לכל מאתנו פצע ילדות שנצרב בנפש ומחפש מרפא, ויכול להתרפא בתוך זוגיות שנולדת תחת החופה. כאן יש צורך לברר האם יש פחד מהמפגש הפנימי שלי עם עצמי, או באמת חוסר התאמה, שעמום וחוסר הערכה ביניכם.

כשמחליטים, יש רגעי שיא והתלהבות, ואז עולה חרדה מפני הלא נודע ומפני הספק, אולי יהיה כך וכך, אולי בעצם היא לא כמו שחשבתי וכן הלאה.

אז הבשורה היא זאת: היא לא כמו שחשבת אלא הרבה יותר מתאימה לך ממה שחשבת, והרבה יותר שונה ממך ממה שחשבת. היא סוד ואתה סוד.

אבל, אם במהלך המפגשים יש חוסר שקט ולא נעים יחד, זהו מקום שדורש בירור מעמיק מול גורם חיצוני. עדיף איש מקצוע. מדוע זה קורה, ובעצם מה קורה לנו? לעתים זה באמת לא מתאים, טעינו... אבל אם במפגשים טוב ובין לבין במחשבות שלי עם עצמי עולים חרדות, ספקות ותהיות – לרוב מדובר בנפש שלי, ובעבודה פנימית שעליי לעשות.

לעתים זוהי חרדה מההתחייבות לוודאות. ודאות מחייבת אותי להיות אחראי להחלטותיי, והרבה יותר כיף להסיר אחריות ולהישאר בספק. אבל עם הזמן הוא מכאיב מאוד, כי עם הספק באה גם הבדידות.

למחויבות ולוודאות יש מחיר של "נשיאה" – לשאת אישה זה לשאת בעול שלי ושלה, לרפא ולהתרפא מתוך תקשורת מעמיקה שדורשת לימוד ואימון.

בהצלחה רבה!

 

 

התינשאי לי?

נעמה מוזס

שאלה: אנו יוצאים כחודשיים, ולי כבר ברור ש"זה זה". אני מדמיין כיצד אני מציע את הצעת הנישואין, וכבר התחלתי להשתעשע בכמה רעיונות מקוריים, אבל אז אני מתלבט וחושש שאולי זה מוקדם מדי ומעלה אפשרות שהיא תשיב בשלילה או תאמר שזה עדיין לא מתאים. אני חושש שאם אציע מוקדם מדי – זה עלול להביא לסיום הקשר. איך יודעים שהגיע הרגע להציע?

 

תשובה: ההחלטה להינשא היא החלטה גדולה וחשובה, אולי המשמעותית ביותר בחיינו - שכן יש לה השלכות על תחומים רבים בחיינו, ולא רק בהיבט הזוגי. בן הזוג הוא האדם החשוב ביותר שעמו אנו מתכננים לפסוע יחד במסע החיים, ובעל השפעה מכרעת על תחנות חיינו. הצעת הנישואין היא מעין "שלב פורמלי" ומקדם, אחריו נפגשים עם ההורים ומתחילים את ההכנות הטכניות לחתונה.

אולם למעשה, התהליך מתחיל כבר בשיחת הטלפון הראשונה. בבדיקת ההתאמה ביניכם, ביצירת קשר זוגי קרוב ובבניית "חזון משותף" שנשמע אולי ערטילאי וגדול אך למעשה אפשר לראות חלק נרחב ממנו כבר בפרטים הקטנים של היומיום.

מדבריך עולה שאתה חש ביטחון רב בבחירתך, ומעוניין להתקדם. אולם, ייתכן מאוד (כפי שהבעת בחששותיך) שבעבור בת זוגתך הצעד הזה מוקדם מדי. אי אפשר למדוד בימים או בשעות כמה זמן נחשב "מספיק", לרוב זו תחושה סובייקטיבית התלויה בגורמים שונים ומגוונים. העובדה שאינך בטוח מהי העמדה של זוגתך באשר להחלטה להינשא בשלב זה מלמדת שסוגיה זו כנראה לא דוברה עדיין באופן ברור וישיר ביניכם. ותהליכים, כידוע, אי אפשר להאיץ. יש דברים הזקוקים לזמן ה"בישול" הנכון והאטי על אש קטנה. חשוב שתהליך זה יתרחש מתוך הדדיות, רגישות ותיאום. תאר לעצמך זוג היוצא למסע רגלי, אחד צועד בקצב מואץ, פסיעות רגליו גדולות ומהירות, ואילו האחר הולך בקצב אטי יותר, בפסיעות הססניות וקטנות, ועסוק כל העת בלהדביק את הקצב של רעהו. מהר מאוד זה נהיה מעייף לשני הצדדים, ויש צורך לסנכרן את הקצב המשותף כדי שאפשר יהיה ללכת יחדיו בהנאה.

זה נכון לא רק ביחס להחלטה של הצעת הנישואין, אלא גם לגבי החלטות ומהלכים שתפגשו בעתיד הקרוב והרחוק. היכולת הזו להתאים את "קצב פעימות הלב" דורשת מיומנויות של הקשבה, הכלה ואמפטיה. אלו כלים מרכזיים והכרחיים בארגז הכלים של התקשורת הזוגית, וחשוב לשכלל אותם ולהתאמן בהם כל הזמן.

חשוב לזכור שלכל אחד מאתנו דפוס אישיות שונה - יש המתקשים בקבלת החלטות, מתלבטים, שוקלים בזהירות את כל ההשלכות, ויש הבטוחים בעצמם, נוהים אחר לבם ומתקדמים למשימה הבאה. רק אתם יחד תוכלו לקבוע מתי הרגע הנכון להצעת הנישואין. למען האמת, איני בטוחה שאפשר להצביע במדויק מתי הרגע הזה מופיע. אני מציעה לכם לנסות לקחת את הרעיון הגדול הזה של חתונה ולפרוט אותו למטבעות קטנים, וכבר מתחילת הקשר לעסוק בסוגיות הקשורות בעתידכם המשותף, בעולם הערכים והחזון שתרצו לחלום עליו יחד, לצד התעצמות הרגשות החיוביים והיכולת ליהנות יחד.

עם זאת, לעתים ההחלטה עלולה להיות נמהרת ומוקדמת מדי. גם אם הקשר מלווה מתחילתו בהתלהבות, ריגוש והתאהבות, הרי שמומלץ לעבור יחד תקופה מסוימת שבה תוכלו לבחון יחד מצבים שונים, להכיר את בן הזוג ברגעים ובמצבים שונים בחייו, במסגרות מגוונות - בקרב משפחתו, חברים, לראות את התנהלותו מול אנשים זרים (אפשר ללמוד לא מעט על בן הזוג מתוך היחס שלו למלצר במסעדה, לקופאית בסופר וכן הלאה), ולעתים עדיף להמתין מעט עד לשלב שתחושו ששניכם בטוחים ובשלים לצעד הבא. בסופו של יום, "ההפקה של הצעת נישואים" אינה המטרה אלא ההקדמה לקראת המסע האמתי של חייכם המשותפים.

 

נעמה מוזס - מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, cbt מרצה ומנחת סדנאות. This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

לאן נצא לבלות – במה צריך להשקיע מבחינת בילויים בשנה הראשונה?

יהודית פיוטרקובסקי, יועצת זוגית. מטפלת בנשים ב'מסע', EFT, ייעוץ זוגי וסדנאות

השנה הראשונה בחייו של זוג שזה עתה נישא מביאה אִתה אינסוף התרגשויות, ציפיות וגם חששות. בתום ימי שבע הברכות מגיעה השגרה היומיומית, ולמעשה היא נושאת אינסוף חידושים בעבור כל אחד מבני הזוג, ובעצם לא ממש שגרתית בחוויות החדשות שהיא מזמנת להם. פתאום גם פעולה פשוטה כמו צחצוח השיניים בבוקר, הפיג'מה וארוחת הערב הופכים למרחב משותף שיכול לייצר קרבה או ריחוק. זו הזמנה להיכרות של כל אחד את עצמו ממקום חדש.

החכמה הגדולה בשנה הראשונה היא היכולת של בני הזוג ליצור כמה שיותר חוויות חיוביות משותפות שייצרבו בזיכרון הזוגי, ויגדילו את הקרבה ואת ההיכרות של האהובים זה עם זה בבחינת 'משמח החתן עם הכלה' וגם כל אחד עם עצמו בבחינת 'חתן וכלה'.

בילויים משותפים מזמינים אותנו כבני זוג להפגיש בין העולמות שכל אחד מאתנו מביא אתו. שני עולמות גדושים בחלומות, בתשוקות וגם בצרכים ויכולות שונים. לדוגמה: יש זוג שבו האיש חלם על טיול משותף בחו"ל עם אהובת לבו, והאישה חלמה שכאשר תתחתן תוכל סוף סוף לממש את רצונה לעשות את שביל ישראל עם החתן שחיכתה לו... איך הם יחליטו מה עושים? לעניות דעתי, סוד הקסם הוא ביכולת של כל אחד מבני הזוג להכיר את עצמו ואת סדרי העדיפויות שלו, כמובן מתוך היכרות עם היכולות והמגבלות: מה התקציב שעומד לרשותנו, עד כמה זה דחוף לנו לעומת סיום לימודים לתואר לפני שיגיע דור ההמשך וכו'.

הבילוי הזוגי הוא הזדמנות להיכרות עם העולם הפנימי של בן הזוג שלי, וזה מקום המבטא העדפות אישיות מאוד של כל אחד מכם, וכדאי מאוד לבחור מתוך התחשבות ברצונות השונים שלכם - כולל כמובן הכרה בכך שאולי אשתי הייתה רוצה שנלך יחד לקולנוע אבל לי כרגע אין מקום לזה. אבל לא מתוך לחץ של "אולי נשלים עכשיו המון שעות שינה?" כי אחרי הלידות לא ישנים, אלא מתוך היכרות עם הצורך הנוכחי שלכם בהווה.

טיול בארץ או בחו"ל, סרט בקולנוע או סדנת שוקולד - הכול יכול להיות כיפי ומקרב, והכי הכי הכי חשוב - תשקיעו במפגש הזוגי המתאפשר ביחסים האינטימיים. השנה הראשונה היא זמן נפלא ללמוד את הקצב של כל אחד מכם, את ההעדפות האישיות, המבוכות והחלומות שחלמתם על מעשה האהבה.

מזל טוב! תתחדשו, והעיקר "לא להתפחד כלל".

 

טבעת אירוסין

הרב שלמה אבינר

ש: מהי ההלכה לגבי טבעת אירוסין? צריכה להיות מכסף? מזהב? מורכבת?

ת: אין שום הלכה כי לא צריך טבעת אירוסין כלל. אדרבה, זו המצאה חדשה. רק להיזהר לא לתת בפני עדים שלא יהיה חשש קידושין (שם אריה ס' קיג).

 

טבעת נישואין

ש: האם מותר שטבעת נישואין תהיה משובצת אבנים?

ת: מותר, כאשר הכלה יודעת מחירה, ועדיף שתהיה חלקה (הנישואין כהלכתם א ריד).

 

ש: האם נכון שאם טבעת נישואין אינה חלקה, היא גורמת צרות.

ת: אין זה נכון. אבל לכתחילה יש צורך בטבעת נישואים פשוטה. היסוד הוא שלא תטעה הכלה בערכה ותתקדש במחשבה שהיא שווה הרבה יותר ממחירה, ואין זה שייך בימינו.

 

ש: האם יש עניין שטבעת קידושין תהיה דווקא מכסף או שאפשר מזהב?

ת: יש שנהגו בכסף וכן הוא על פי נסתר (בא"ח שופטים אות ח). אבל מן הדין אין הבדל. עיין תוס' קידושין מח ב ד"ה איכא.

 

ש: מותר לכלה לקנות את טבעת הנישואים והחתן ישלם לה?

ת: מותר.

 

ש: על איזו אצבע עונדים טבעת נישואין?

ת: תחת החופה באצבע שנייה של יד ימין (הנישואין כהלכתם ז כג), ואחר כך איפה שרוצים.

 

טבעת לגבר

ש: מותר שגם הכלה תיתן טבעת לחתן ותאמר לו: אני לדודי ודודי לי?

ת: אסור. אבל בדיעבד הקידושין חלים. שו"ת אגר"מ (אה"ע ד לב ב).

ש: אשתי מאוד רוצה שאענוד טבעת. מה לעשות?

ת: איש כשר עושה רצון אשתו (עיין שו"ת אגרות משה אה"ע ד לב ב. שו"ת שאילת שלמה א תכו).

 

ש: אך האם אין בזה איסור "לא ילבש" וחוקות הגויים?

ת: אם זו טבעת גברית – אין איסור "לא ילבש". אין בכך חוקות הגויים. גם במשנה בשבת מוזכרת טבעת לגבר, וכן מתיר הג"ר נסים קרליץ בספר "פאת זקנך" ח"ב (וכן בשו"ת אור לציון ב כג סי' יא. שו"ת עשה לך רב ח"ה עמ' שפו).

 

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המשפט של המחר

    כיצד תראה מערכת המשפט...

הסינים צמאים לתורה

    דבר תורה יוצא מסין,...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם