מנחה עכשיו!

shut790

הרב אורי סדן

שאלה: מאז תחילת שעון החורף אני מוצא את עצמי מופתע בכל יום מחדש שכבר כמעט לילה ועוד לא התפללתי מנחה. עד מתי אפשר להתפלל? האם אפשר להתפלל בסוף הבוקר? כך יש פחות סיכוי שאשכח.

תשובה: בהרבה מובנים תפילת מנחה מציבה לפנינו ניסיון קשה יותר משאר התפילות שכן היא דורשת מהאדם (בעיקר בחורף) לעצור את שגרת יומו באמצע הלימודים או העבודה ולהתפנות למפגש עם ריבונו של עולם. לדעת הטור (אורח חיים רלב) סיבה זו היא שהובילה את חז"ל (ברכות ו ע"ב) לומר ש"לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, שנאמר: ויהי בעלות המנחה וייגש אליהו הנביא..." ומבטיח הטור כי "אם עשה כן שכרו הרבה מאוד".

תחילת זמן מנחה

מלכתחילה ראוי להתפלל מנחה החל משעתיים וחצי (זמניות) לפני השקיעה (מנחה קטנה) (רמב"ם הלכות תפילה פ"ג ה"ב ושו"ע רלג א), וכך נהגו ברוב בתי הכנסת להתפלל מנחה סמוך לשקיעה. אולם אדם שמנחה בשעה זו תשבש את סדר יומו, או שחושש שמא עיסוקיו לא יאפשרו לו למצוא מניין בשעה זו, ובטח אם הוא חושש שמא תימנע ממנו התפילה בכלל יכול להתפלל מנחה כבר מהצהריים – חצי שעה אחרי חצות היום (משנה ברורה סימן רלג ס"ק א).

סוף זמן מנחה

המשנה במסכת ברכות (פרק ד משנה א) אומרת כי (לדעת חכמים) זמן מנחה מסתיים ב"ערב", אולם היא אינה אומרת מתי בדיוק מגיע הערב. בשאלה זו נחלקו הראשונים: לדעת הרמב"ם (בפירושו למשנה ובהלכות תפלה פ"ג ה"ד) הערב מגיע עם שקיעת השמש ומאותו רגע נגמר זמן תפילת מנחה. לעומתו סבור הראב"ד (שו"ת סימן קצד) כי הערב מגיע עם צאת הכוכבים ועד אז אפשר לכתחילה להתפלל מנחה.

להלכה פוסק הרמ"א כי אפשר להתפלל מנחה עד צאת הכוכבים, וכך היה מנהג פולין, והחסידים אף טענו כי כך ראוי לנהוג על פי הקבלה (שו"ת בית אבי חלק א' סימן יח). אולם אחרונים רבים (גר"א רסא ס"ק יב, כנסת הגדולה, משנה ברורה רלג ס"ק ב, ערוך השלחן רלג ט) דחו את דבריו ופסקו כדעת הרמב"ם שאין להתפלל מנחה אחרי השקיעה, ואף אמרו שעדיף להתפלל ביחידות לפני השקיעה ולא להתפלל במניין אחרי השקיעה (משנה ברורה שם ס"ק יד).

למעשה מנהג העולם אוחז בשתי השיטות ולכן משתדלים מאוד להקפיד להתפלל מנחה לפני שקיעה, אולם אם מסיבה כלשהי התפילה התעכבה והשמש שקעה, סומכים בדיעבד על השיטות המקלות ומתפללים מנחה עד צאת הכוכבים המוקדם ביותר (½13 דקות אחרי השקיעה) (אג"מ או"ח א כד, יחו"ד ה כב).

נפילת אפיים אחרי שקיעה

על פי הקבלה (ריקנטי פרשת קרח) פסק השולחן ערוך (אורח חיים קלא ג) שאין נפילת אפיים בלילה. בנוגע לזמן שבין השקיעה לצאת הכוכבים (בין השמשות) שמעמדו ההלכתי מסופק נחלקו האחרונים, יש שפסקו שאפשר ליפול אפיים עד צאת הכוכבים (ט"ז שם ס"ק ח ובמ"ב ס"ק יז) ויש החוששים יותר לדברי המקובלים ונמנעים מנפילת אפיים כבר מהשקיעה (בן איש חי כי תשא (א) אות יד) וכל מקום עושה כמנהגו.

מנחמעריב

המשנה במסכת ברכות (כו ע"א) מביאה מחלוקת בין התנאים בנוגע לסוף זמן מנחה. לדעת חכמים תפילת מנחה זמנה "עד הערב" ומשם ואילך מתחיל זמן תפילת ערבית, ואילו לדעת רבי יהודה זמנה נמשך עד "פלג המנחה", קרי, שעה ורבע (זמניות) לפני השקיעה, ומשם ואילך מתחיל זמן תפילת ערבית. הגמרא (כז ע"א) מחליטה שלא להכריע בשאלה זו ומשאירה את שתי האופציות לגיטימיות. כלומר כל אדם יכול לבחור האם להתפלל מנחה עד הערב ולהתפלל ערבית בלילה, או להקדים את תפילת מנחה ל"פלג המנחה" ואז להתפלל ערבית מבעוד יום.

בכל מקרה כתבו הראשונים (רא"ש ברכות ד ג ובשלחן ערוך רלג א) שאין לנהוג באותו יום באופן היוצר סתירה פנימית, כלומר, להתפלל מנחה מאוחרת (כדעת חכמים) ומיד בסמוך לה ערבית מוקדמת (כדעת רבי יהודה). אף על פי כן מנהג העולם היה כי במקום שבו ישנו חשש שמא הציבור יתפזר ויפספס ערבית אפשר לסבול סתירות פנימיות, ולהתפלל מנחה וערבית צמודות (תוספות ברכות ב ע"א ד"ה מאימתי) וכך נוהגים למעשה (טור רלה ומשנה ברורה רלג ס"ק יא).

בכל מקרה חשוב לציין כי זמן קריאת שמע מתחיל לכל הדעות רק אחרי צאת הכוכבים וגם מי שמתפלל ערבית מוקדמת עליו לשוב ולקרוא קריאת שמע אחרי צאת הכוכבים (שולחן ערוך רלה א).

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם