היה סבבה, וזהו

2 shut

 

נעמה מוזס

 

בננו בן ה-15 בקושי משתף. עוד כילד הוא היה שתקן ומופנם יחסית. כשאני מבררת איך עבר עליו היום הוא עושה טובה ועונה בדרך כלל ב"סבבה" קצרצר. כשאני מנסה ללחוץ ולדלות עוד פרטים - הוא טוען שאני "חופרת". מה לעשות?

 

כולנו ממוקמים ברצף בין מופנמות למוחצנות. המופנם ("אינטרוברט") מפנה את מרב תשומת הלב לעולמו הפנימי ונהנה ממנו, מעדיף להיות עם עצמו, לא לבלוט, להישאר במקום המוכר. ואילו המוחצן ("אקסטרוברט") ממקד את תשומת הלב בסביבה החיצונית, אוהב להיות במרכז העניינים ומתמלא אנרגיה מעצם התקשורת עם אחרים.

 

בתרבות המערבית מדגישים את תכונת המוחצנות, ומעודדים אותנו לאמץ אותה. אך כדאי שנזכור שלכל תכונה יש יתרונות וחסרונות. סוזן קיי מזהה יתרונות רבים בכוחה של המופנמות ב"עולם שלא יכול להפסיק לדבר", כמו למשל היכולת להקשיב, להתחבר לרגשות ולשמוע את המחשבות של עצמנו ללא הפרעות חיצוניות מבלבלות. חשוב לזכור כי מופנמות אינה מעידה בהכרח על מצוקה. רצוי לברר האם הסגירות וחוסר השיתוף של בנך הם נטייה אישיותית או שאלה תופעות ממוקדות יחסים שבאות לידי ביטוי בעיקר מול ההורים (ופחות מול חברים). האם בנך מעוניין לשפר את היכולת לשתף או שהקושי הוא מנקודת מבטך? כהורים - אנו חפצים להעניק כלים ולפתח אינטליגנציה רגשית (הכוללת מיומנויות בין-אישיות ותוך-אישיות) אצל ילדינו, וזו חובתנו כחלק מהכנתם לחיים. הצורך שלך לדעת מה עובר על בנך ולהיות בעבורו כתובת לשיתוף ולדיאלוג הוא מובן ונכון.

 

כיצד נעודד את ילדינו לשתף?

 

אמפטיה - יש ילדים המדווחים על קושי לשתף את הוריהם מחשש לתגובתם - בשל ביקורת או דאגת-יתר שחוו בעבר. לעתים הילד חש שהוריו מתקשים להכיל את רגשותיו. כאשר הוא משתף בהתמודדות לא פשוטה שחווה, לא פעם אנו מופעלים מהצורך לגונן ועוברים מיד לעמדת לחימה - "כיצד נעזור לך? מה נעשה?" - ממהרים להציע פתרונות ולחפש אשמים. אנו שוכחים פשוט להקשיב. להיות אִתם בכאב. ממקום של חמלה, ולא ממקום של רחמים, המשדר שאיננו סומכים על כך שהם יכולים להתמודד. כאשר שואלים את הילד "איך היה לך בטיול?" והוא עונה "מבאס", יש המתקשים להכיל, ומנסים מיד לשנות את נקודת המבט שלו ואומרים - " בטוח שמשהו בכל זאת היה לך מעניין ונחמד". עמדה כזו, גם היא כוונתה טובה, משדרת לילד שאנו מבטלים את תחושותיו ולא באמת פנויים לשמוע את מצוקתו. תגובה אמפטית כמו "אני שומעת שלא פשוט לך, שאתה מתוסכל ובודד. זה באמת כואב. ספר לי - מה הפריע לך?" – עשויה להעניק לילד תחושה שיש מי שמבין אותו, יכול להכיל את תחושותיו, ויש לו על מי להישען. המטרה היא לעודד פתיחות וקבלה ואי אפשר לעשות זאת מעמדה "חופרת", מחנכת ושיפוטית. הרי בסופו של דבר, רובנו לא ממש זוכרים מה אמרו לנו אלא בעיקר כיצד גרמו לנו להרגיש.

 

פשוט להקשיב - שמרי על קשר עין, השתדלי להגיב במילה או במבט ולתת תחושה שאת קשובה לדבריו. חשוב מאוד שלא לתקן שגיאות שפה של הילד כשהוא מדבר, ולשמש מודל של הקשבה תוך התנתקות מעיסוקים אחרים, מתוך התעניינות כנה ללא שיפוטיות.

 

לייצר מרחק רגשי - נסי לדמיין שהילד השותק, המסתגר, שבקושי משתף הוא "הילד של השכן". עצה קצת מוזרה... ובכל זאת, עם יד על הלב, לעתים אנו מצליחים לגייס סבלנות והכלה רבות יותר כאשר אנו יוצרים הפרדה רגשית. כאשר "מערכת האזעקה הרגשית" במוחנו משתוללת - "מה יהיה?! מסכן... למה הוא עושה לי דווקא? למה הוא לא משתף?" – במצב זה קשה לפעול באופן רגוע ושקול. זכרי - השתיקה אינה מכוונת בהכרח נגדך.

 

דוגמה אישית - אינשטיין אמר כי הדרך הנכונה לחנך בני אדם היא להיות להם דוגמה. כמה אתם משתפים מחוויות היום שלכם? מההתמודדויות שלכם? מהתחושות והמחשבות שליוו אתכם? (ולא רק מרגעי ההצלחה). הסיפור והשיתוף שלכם עשויים לשמש מודל בעבור הילד ולעורר אצלו זיכרונות על מה שעבר עליו במהלך היום.

 

לשאול שאלות ממוקדות – במקום לשאול שאלה כללית כמו "איך היה בבית הספר?" כדאי למקד – "איך מתקדם הפרויקט שסיפרת לי עליו?" שיתוף בחוויות ותחושות הוא שריר שיש להתאמן עליו. ולכן מומלץ מגיל צעיר כשמספרים לילד סיפור או צופים יחד בסרט לברר כיצד לדעתו הגיבור מרגיש.

 

לקבוע עתים ולהתמיד - כדי שמשהו יקרה צריך להזמין אותו. הרגלים לא נוצרים סתם. אנו מטמיעים אותם באופן יזום בשגרת חיינו. בדומה לחוג קבוע, לימוד ואפילו צחצוח שיניים - נסו לייצר "זמן שיחה" אישי עם כל ילד וזמן שיתוף משפחתי. וגם אם בתחילה תיתקלו בהתנגדויות - אל תוותרו!

 

נעמה מוזס – טיפול זוגי ופרטני, CBT מרצה ומנחת סדנאות. This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הקרב על כללי המשחק

  הרב איתי אליצור על...

"נו, מה עם ילדים?"

  סקירת הצגה חדשה שפותחת...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם