ועננו בורא עולם

shut790

 

הרב אורי סדן, רב המושב נוב

שאלה: כיצד הרבנות מחליטה מתי צריך לומר "עננו" ומתי להפסיק, ומהו המקור לתפילה זו?

תשובה: תעניות גשמים בימים ההם ובזמן הזה

החובה לזעוק ובעת צרה היא חובה גמורה מן התורה (רמב"ן בהשגותיו על סהמ"צ מ"ע ה). במסכת תענית ניסחו חז"ל חובה זו וקבעו כי בזמן שבו נעצרים גשמים חובה להתענות ולזעוק לקב"ה לישועה. תעניות אלו נקבעו במדרג ההולך ועולה ככל שעצירת הגשמים נמשכת והבצורת מעמיקה. וכך פוסק השולחן ערוך (אורח חיים תקעה א-ב) "סדר תעניות שמתענין בארץ ישראל על הגשמים כך הוא... הגיע ר"ח כסלו ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלושה תעניות על הציבור שני וחמישי ושני, וכל העם נכנסים לבתי כנסיות ומתפללים וזועקים ומתחננים". כחלק מן התעניות תיקנו חז"ל גם שש ברכות נוספות לחזרת הש"ץ, תפילת נעילה ותוספת אמירת "ועננו בורא עולם" מפי שליח הציבור בברכת שומע תפילה (נוסח הברכות מובא בטור או"ח תקעט).

כפי שאמר השו"ע הלכות אלו נאמרו רק ביחס לעצירת גשמים בארץ ישראל ולכן רובו המוחלט של העם היהודי לא הכירן. אולם הלכות אלו השתמרו כנוהג ארץ ישראלי במשך שנים רבות וישנן עדויות על כך מהמאה ה-16 (כך מעיד ר' יעקב חאגיז בשו"ת הלכות קטנות סימן צ) ועד סוף המאה ה-18 (כך מעיד החיד"א בברכי יוסף תקעה ס"ק ה). עם חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה ה-19 ועליית תלמידי הגר"א נחלקו חכמי ירושלים הספרדים והאשכנזים האם יש לשמר מנהג זה. האשכנזים (רבי ישראל משקלוב בספרו פאת השלחן הלכות א"י ב יא) שימרו את מנהג ארץ ישראל ועשו ממש כפי שכתוב בגמרא ובשו"ע, אולם הספרדים (כך פסק רבי משה סוזין שחי באותה עת כמובא בספר התקנות והמנהגים של ירושת"ו דיני תעניות אות צב) סברו שלשם קביעת תענית דרוש בית דין של דיינים סמוכים שאין לנו כיום, ולפיכך אין בסמכותנו לגזור תעניות על הציבור.

כיצד נולדה תפילת "ועננו בורא עולם"

במשך השנים השמיטו גם האשכנזים את סדר הברכות המיוחדות ואת תפילת נעילה הנוהגות בתעניות, אך המשיכו במנהג התענית ובאמירת "ועננו בורא עולם" על ידי שליח הציבור ביום התענית (הרב טיקוצ'ינסקי בספרו "ארץ ישראל" סימן א אות ז). מנהג זה נמשך עד לקום המדינה, מאז לא נהגו עוד גם האשכנזים במנהגי התענית ונשארו עם אמירת "ועננו בורא עולם" בשומע תפילה בלבד (שו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן נב). אלא שהנהיגו להוסיףתפילה זו בידי הציבור כולו, ובמשך כל הזמן הראוי לקביעת תענית (הליכות שלמה לגרש"ז אוירבך הלכות תפילה פ"ח אות כז).

ממתי ועד מתי

הלכות אמירת "עננו" אינן מעוגנות במפורש במשנה ובגמרא אלא נובעות מהלכות תעניות, והמנהג הוא לאמרן בכל הזמן שבו היה מן הראוי לקבוע תענית על הגשמים. המועד שהמשנה קובעת לתחילת תעניות הגשמים הוא א' בכסלו אולם קיימים תנאים נוספים המצדיקים את הקדמת התענית או דחייתה ונתונים לשיקול דעת בית הדין (ראה בשו"ת "מבשן אשיב" לרב יהושע ון-דייק סימן ב). למעשה הדבר נתון בידיה של הרבנות הראשית הקשובה לזעקת העם שבשדות, המשוועים לגשם וחשים את הבצורת על בשרם, וקובעת את מועד תחילת אמירת התפילה וסיומה. נכון להיום הגשם המועט שירד בחורף זה רחוק מלענות על המצוקה האדירה שבה נמצא משק המים במדינת ישראל בכלל ובפרט ברמת הגולן השותה ומשקה את מטעיה ושדותיה ממי גשמים בלבד.

בשולי הדברים

כאשר התורה מנסה להעביר לנו מהי משמעות העובדה שמכל העולם עיני ה' נתונות דווקא לארץ ישראל היא משתמשת בירידת הגשמים כדוגמה אופיינית (דברים יא): "וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ... לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ". בכל העולם גשמים יורדים בשפע עצום או שאינם יורדים כלל כבדרך הטבע, רק בארץ ישראל ירידת הגשמים מבטאת את יחסו של הקב"ה לעם ישראל - המושפע ישירות ממצבו הרוחני והמוסרי של עם ישראל, וכך ממשיכה התורה בפסוק הבא: "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי... וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ..." וההמשך מוכר.

בתפילה שיפתח לנו הקב"ה שערי שמים ונזכה להארת פנים ושפע של גשמי ברכה.

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תלמידים יקרים שימו לב

  הרב יונה גודמן במכתב...

סיפוח או נורמליזציה?

  הטור המשפטי של שניאור...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם