שתיית יין של מחלל שבת

2 shut

הרב אורי סדן, רב המושב נוב

שאלה: אחי הצעיר לצערי הפסיק לשמור שבת. הוא גדל כמוני בישיבה תיכונית ואפילו הלך למכינה טובה אך הוא נשחק בצבא, ומהטיול שאחרי הצבא הוא כבר חזר בלי כיפה ולא שומר שבת, לגמרי. כאשר הוא מגיע להתארח אצלנו בשבת, האם עליי להקפיד שלא ייגע ביין? לדעתי הוא עלול להיפגע מזה מאוד. מה עליי לעשות?

תשובה:

מקור הדין – המשנהבמסכת עבודה זרה (פ"ב מ"ג) אוסרת יין שנגע בו גוי. הגמרא במסכת חולין (ד ע"ב) קובעת כי גם ישראל מומר לעבודה זרה שנגע ביין אוסר את היין, ובהמשך משווה בין המומר לחלל שבת בפרהסיה ובין המומר לעבודה זרה, השוואה שממנה מסיקים הגאונים (בעל הלכות גדולות) כי גם המומר לחלל שבת אוסר יין במגעו, וכך פוסק הרשב"א (חלק ז סימן קעט): "משומד לחלל שבתות בפרהסיא או שאינו מאמין בדברי רבותינו הוא מין ויינו יין נסך". שמירת השבת היא העדות הגדולה על האמונה בבורא עולם, וחילול שבת הוא הבעיטה הגדולה ביותר שאפשר לתת לאמונה זו. אדם שאינו שומר שבת, ועוד עושה זאת בראש חוצות, מזוהה מבחינה ההלכה כמי שאינו מאמין ולפיכך מעמדו כשל עובד עבודה זרה.

מעמדו של מחלל שבת בזמן הזה – בסוף המאה ה-18 התחיל לשטוף את העולם היהודי צונאמי של חילון, שהחל במערב אירופה והתפשט מזרחה עד שהגיע במאה העשרים אפילו לארצות המזרח ולצפון אפריקה. תופעה זו יצרה מציאות חדשה. כל עוד העם היהודי כולו שמר תורה ומצוות הרי שחילול שבת אכן היה כפירה מוצהרת בבורא העולם, אולם עם שינוי פניה של החברה היהודית התעוררה השאלה, האם כל מחלל שבת הוא בהכרח כופר בקב"ה ואוסר במגעו יין כמו גוי?

לדעת רבי יעקב עטלינגר (שו"ת בנין ציון החדשות סימן כג גרמניה המאה ה-19), בדור שבו אפשר למצוא אנשים מאמינים המתפללים בשבת, עושים קידוש שבו מעידים על בורא העולם, ומיד לאחר מכן מחללים שבת, התשובה לשאלה זו מורכבת, ולפיכך המקל לשתות יין שנגע בו אדם כזה יש לו על מי שיסמוך. אמנם רבים מן האחרונים חלקו על מסקנתו של הרב עטלינגר, הן בניתוח המציאות והן במסקנה להלכה.

הלכה למעשה - המנהג המקובל הוא לאסור בשתייה יין שנגע בו מחלל שבת (שו"ת הר צבי יו"ד קה, אגרות משה יו"ד א מו, ד נח; יביע אומר א יו"ד יא ועוד) ורבים מן האחרונים מחמירים ואוסרים את כל היין שבבקבוק פתוח שמחלל שבת נגע בו (ציץ אליעזר יב נו), וכך יש לנהוג לכתחילה במסעדות ובאולמות ולדרוש שאת היין יפתח וימזוג מלצר שומר שבת.

אולם במקום שבו מנהג זה עלול לגרום לבושה ולריחוק בין בני משפחה, יש מקום לסמוך על המתירים את יתרת היין שבבקבוק, אף שמחלל שבת נגע בו מבחוץ, ואולי אף מזג לעצמו (יביע אומר שם). אולם החכם עיניו בראשו, וכאשר מזמין אליו בני משפחה או חברים המחללים שבת, יגיש לשולחן יין מפוסטר (מיץ ענבים, יין אדום מתוק לקידוש) שבו הקלו רבים מן האחרונים (אגרות משה יו"ד ג לא יביע אומר ח יו"ד טו ועל אף שבמנחת שלמה א כה מחמיר בדבר).

בשולי הדברים - שאלה זו, גם אם עיקרה הלכתית, הרי שיישומה נוגע בעצב חשוף של כולנו והוא היחס לאחים ולבנים שהפסיקו לשמור תורה ומצוות. מצד אחד אנחנו אוהבים אותם ורוצים בקרבתם, וודאי שאיננו רוצים לפגוע בהם, ויתכן שבסתר לבנו אנחנו מייחלים ליום שבו יחזרו בהם, אך מצד שני אנחנו מזועזעים מהצעד הנורא שעשו המבטא פגיעה ואדישות כלפי כל מה שקדוש ויקר לנו, ואנחנו מרגישים צורך לבטא זאת, במידת האפשר. נראה לי שהפתרון שהצענו מאזן בין הצדדים השונים וטומן בקרבו תקוה לקירוב לבבות האחים זה לזה, ולאביהם שבשמים.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הקרב על כללי המשחק

  הרב איתי אליצור על...

"נו, מה עם ילדים?"

  סקירת הצגה חדשה שפותחת...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם