שים לנו מוזיקה?

2 shut

הרב יוסף צבי רימון

במגילת איכה (א, ג) נאמר: "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי... הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". מהם ימי בין המצרים שהוזכרו בפסוק? המדרש (איכה רבה א, כט) אומר שאלו הימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב. בימים אלו אנו נוהגים מנהגי אבלות.

המגן אברהם (תקנא, ס"ק י) פסק שאין לעשות ריקודים ומחולות בזמן זה. לפיכך כתבו בשו"ת יחוה דעת (ח"ו סימן לד) ובשו"ת ציץ אליעזר (חט"ו לג, אות ב) לאסור שמיעת מוזיקה מרדיו או מרשמקול ב'בין המצרים'. ולכאורה יש לשאול:אם אכן יש איסור נגינה בימים אלו,מדוע אין איסור זה מוזכר בשלחן ערוך,ואף בראשונים אין לו כמעט כל רמז?

התשובה פשוטה. בפשטות הגמרא יש לאסור נגינה כל השנה! הגמרא בגטין ז ע"אאומרת שיש איסור של זמרה, "זמרא מנא לן דאסור?" ומביאה פסוק אחד בהושע (ט, א): "אַל תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל גִּיל כָּעַמִּים". הגמרא שואלת מדוע לא הביאו את הפסוק בישעיהו (כד, ט): "בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן יֵמַר שֵׁכָר לְשֹׁתָיו",ועונה שהפסוק בישעיהו מדבר על 'שיר',וההקשר שם נוגע לכלי נגינה (מכיוון שבפסוק הקודם כתוב "שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים... שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר"). אילו הביאולראיה את הפסוק בישעיהו היינו חושבים שנאסרה רק שירה בכלי נגינה, ואילו שירה בפה מותרת. לכן הביאו את הפסוק בהושע,האוסר גם שירה בפה (שם לא מוזכרים כלי נגינה אלא "אל תשמח ישראל..."). מגמרא זו עולה שיש איסור כל השנה לשיר אפילו בפה!

אמנם רוב הראשונים צמצמו את האיסור. רש"י ותוספות(שם) אומרים שהאיסור הוא רק לשיר בבית המשתה (של יין),אבל שלא בבית המשתה – מותר. התוס' הביאו ראיה לשיטתם מהמשנה בסוטה מח ע"א: "משבטלה הסנהדרין, בטל השיר בבית המשתאות".

הרמב"ם (תעניות ה,יד) החמיר בכך עוד ופסק שיש לאסור נגינה בכלי אפילו שלא בבית המשתה, אולם מותרת שירה בפה. בבית המשתה אסור לשיר אפילו בפה (והרמב"ם בתשובה, מהדורת פריימן סימן ש"ע, החמיר אף שלא במשתה ואפילו בפה, כפשטות הגמרא בגטין).

שלחן ערוך (תקס, ג) פסק כדעת הרמב"ם, לאסור נגינה תמיד ולהתיר רק שירה בפה. לעומת זאת הרמ"א פסק(שם)להקל כדעת התוס', ולהתיר נגינה שלא בבית המשתה.

מה טעם האיסור?

פשטות הסוגיה היא שהדבר נאסר בשל הצער על החורבן. בגלל החורבן אין לנגן כל השנה (לפי הרמב"ם) או בבית המשתה (לפי התוס'),וכך פשטות המשנה בסוטה (מח ע"א) ש"בשבטלה הסנהדרין בטל השיר".

ברם מן הירושלמי (סוטה ט,יב) עולה טעם אחר:כל עוד פעלה הסנהדרין היה פיקוח על השירים, ולא היו בשיר מילים שאינן טהורות,אולם לאחר שבטלה הסנהדרין לא היה פיקוח, ולכן אסור לשיר! "אמר רב חסדא: בראשונה היתה אימת סנהדרין עליהן ולא היו אומרים דברי נבלה בשיר. אבל עכשיו שאין אימת סנהדרין עליהן הן אומרים דברי נבלה בשיר". ולאור זאת כתב המאירי(בגטין ז ע"א) שלא נאסר הניגון אלא כשעושים בדרך פריצות, ולכן הרבנים יכולים להחליט בהתאם למצב בדורם.

העולם נוהג להקל בנגינה במשך השנה, וגם רבים מן הספרדים נוהגים כך (עיינו בשו"ת יחוה דעת ח"ו סי'לד),אולם כעת אפשר להבין מדוע השולחן ערוך לא הביא בדיני בין המצרים את האיסור לנגן. הוא לא הביא איסור זה מכיוון שהוא אוסר בכל השנה!

לפי זה, גם אם אנחנו נוהגים להקל במשך השנה הרי שלפחות ב'בין המצרים', בימים שמתאבלים בהם על החורבן, יש להקפיד שלא לנגן.

מה הדין במוזיקה מרשמקול או מטלפון וכדומה?

כפי שראינו, הרב עובדיה אסר אף באופן זה. גם מו"ר הרב ליכטנשטיין זצ"ל החמיר בכך,אולם גם הרב עובדיה התיר שירי קודש בפה, שהן שירות ותשבחות לה' יתברך.

ברם יש מקום לדון בכך במציאות שלנו, שרבים שומעים מוזיקה בשגרה. כך הם נרדמים, כך הם לומדים וכדומה. לנקודה זו יש משמעות לא רק בגלל הצורך אלא גם בגלל המשמעות של המוזיקה בימינו.

נראה שבעבר, כאשר לא היו רגילים כל כך במוזיקה, הרי שגם במוזיקה מרדיו או מרשמקול הייתה משמעות של שמחה,אבל היום, בשגרתיות של מוזיקה, מסתבר שיש מוזיקה רבה שאין בה שמחה אלא הנאה.

מעין זאת כתב להתיר הרב דייכובסקי בשם הרב פיינשטייין ('מנהגי אבלות בימי בין המצרים', תחומין כא, עמ' 65–70) להתיר מוזיקה שאינה מביאה לידי ריקוד,ומעין זאת כתבו בשו"ת בנין אריאל (עמ' 63–66) בשם הרב זלמן נחמיה גולדברג,שלצורך מנוחת הנפש מותר לשמוע מוזיקה (ובשו"ת חלקת יעקב ס"ב, ב, התיר אף יותר מכך, מכיוון שמכשירים אלו לא היו בזמן הגזרה).

אם כן,נראה לחלק בין המצבים האלה:

  1. מוזיקה רועשת ושמחה – יש להימנע מלשמוע ב'בין המצרים'.

  2. מוזיקה רגועה שמטרתה הנאה ורגיעה – אפשר להקל לשמוע בשלושת השבועות. אמנם ראוי להימנע בתשעת הימים, שאז ממעטים ממש בשמחה, וכשיש צורך יש מקום להקל בשירי קודש שקטים, שהם כשירות ותשבחות לה' יתברך. גם במקרה שאנו מתירים ראוי לשמוע באוזניות, בהאזנה אישית.

  3. שירים עצובים – אפשר להתיר גם בתשעת הימים.

  4. כלי נגינה – כל האמור לעיל הוא ברדיו או ברשמקול וכדומה, אולם מכלי נגינה יש להימנע לגמרי (ואפשר להקל לצורך לימוד או פרנסה, ראו שו"ת אגרות משה או"ח ח"ג פ"ז. אמנם בתשעת הימים ראוי להחמיר גם בכך).

  5. בשנים האחרונות נפוצו שירים ומנגינות מוקלטים שאינם מלווים בכלי נגינה (שירה ווקאלית). האם מותר לשמוע שירים אלו בספירת העומר? מסתבר שאם מדובר בשירים שגורמים לאדם שמחה, ריקודים וכדומה, אין לשמוע שירים אלו אף שאין בהם כלי נגינה. כך נראה גם מצד הסברה: האיסור לשמוע מוזיקה נובע מן השמחה שהדבר גורם, ואם שירה ווקאלית גורמת שמחה במידה שווה, אין לחלק בינה ובין שמיעת כלי נגינה, ויש להימנע מכך בספירת העומר (וכן פסק שו"ת ציץ אליעזר, חט"ו, סי' לג אות ב; ועיינו גם בשו"ת שבט הלוי [ח"ח, סי' קכז] ובשו"ת אז נדברו [ח"ח, סי' נח] שכתבו ששירה מוקלטת בפה דינה ככלי נגינה). לכן, אם מדובר במוזיקה ווקאלית רגועה יש בכך תוספת מסוימת לקולא, אולם אם מדובר בשיר שמח, ובוודאי אם מדובר בשיר שמוביל לריקוד, העובדה שמדובר במנגינה ווקאלית אינה מועילה כדי להתיר את שמיעתה.

לסיכום:

אם יש צורך, יש מקום להתיר מוזיקה שקטה ורגועה בימי בין המצרים,וראוי שיהיו אלו שירי קודש.ומי שנוהג להחמיר ימשיך במנהגו.בתשעת הימים ראוי להימנע לגמרי (אמנם אם הטלפון מצלצל אין בכך בעיה גם בימים אלו,או אם יש צורך להישאר ערנים בנהיגה וכדומה,עיינו סוטה מח ע"א ורש"י על שירתם של מושכי ספינות ברזל).

איסורי שלושת השבועות אינם רק כאבלות;יש בהם גם תזכורת לצער שיש לנו על חורבן הבית,לכן צריך בימים אלו להצטער על חורבן המקדש (עיינו שו"ע או"ח א, ג), לנסות להתחזק בקיום מצוות ובמיוחד באיסור לשון הרע ובחיזוק הראייה הטובה שלנו, שהרי "אם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם" (אורות הקודש, ח"ג עמ' שכג–שכד).

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משל המערה

  הטור של אבינועם הרש...

על נבואות ורעידות אדמה

  מאמר מאת הרב יואל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם