Print this page

שיטת שלושת הסלים

 2 shut
קשרי הורים–ילדים: כך לא נאבד את מה שחשוב לנו באמת (הכירו את שיטת שלושת הסלים)

תמר אוסלנדר

שאלה

יש לנו שלושה ילדים בני 5–13. בתקופה האחרונה הם רבים כל הזמן על כל דבר. לפעמים גם מרביצים. כל דבר צריך להזכיר להם: להכין שיעורים, להוריד כלים מהשולחן. כשהם לא עושים שיעורים הם במחשב. אנחנו מוצאים את עצמנו במרדף אחרי עצמנו ואחריהם על דברים שאנחנו רוצים שהם יעשו, ולא מגיעים בכלל לשיחות עמוקות יותר איתם. אני לא רוצה שכל הקשר שלי עם הילדים יהיה רק סביב מטלות וחובות, אבל כשדברים לא נעשים אני מוצאת את עצמי רק סביב זה, ולא מצליחה לצאת מהמעגל הזה.

תשובה

חיי היומיום עשויים להיות תובעניים ומלאים במשימות אישיות ומשפחתיות. לעיתים נראה שאין ביממה די שעות להספיק את הכול, והדבר נכון במיוחד כלפי הילדים. חשוב לנו שיכינו את השיעורים ויצליחו בלימודים, אנחנו רוצים לחנך אותם להרגלי סדר וניקיון ועוד, ומעל הכול חשוב לנו שתהיה אווירה נעימה בבית, ללא מריבות וצעקות.

חשוב להבין שאי אפשר לדרוש מהילדים להיות 100% בכל התחומים. אנחנו צריכים לבחור את המלחמות שלנו: מה חשוב לנו ועליו לא נוותר, ומה כרגע במקום נמוך יותר בסדר העדיפויות. עומס של דרישות מהילדים עלול להוביל למצב שהילדים אינם עומדים בציפיות של ההורים מהם. מנגד, ההורים עשויים לחוש תסכול שהילדים אינם מקשיבים. מצב זה גורר ויכוחים רבים בין הורים וילדים.

לעיתים קורה שהורים מצפה מילדיהם למלא משימות, וכאשר הילדים אינם מקשיבים, ההורים מאיימים בעונשים ובמגבלות. בפועל ההורים עלולים להתקשות לעמוד בכל האיומים ולוותר עליהם, והילדים לומדים כי הם יכולים להמשיך בהתנהגותם, שכן אין תגובה ממשית מצד ההורים.

אז מה כן אפשר לעשות?

אני רוצה להציע את דגם 'שלושת הסלים' של רוס גרין. דגם זה מסייע ליצור סדר עדיפויות בהתנהגויות הילדים ולחלק אותן לשלושה סלים; לכל סל יש דרכי תגובה שונות מצד ההורים. החלוקה לסלים אישית ומותאמת להעדפות של כל משפחה, אך יש קווים מנחים לחלוקה. כדי להחליט איזו התנהגות שייכת לכל סל עלינו לעשות רשימה של התנהגויות בלתי רצויות, ובכל אחת מההתנהגויות לשאול את השאלה הזאת: האם התנהגות זו חשובה דייה או בלתי רצויה דייה שאגיע לוויכוח עם ילדיי? האם התנהגות זו 'שווה' את המחיר של פיצוץ וויכוח?

אל הסל האדום ייכנסו מעט מאוד התנהגויות: רק התנהגויות מסכנות ומסוכנות. אלימות, סיכון וכו'. על התנהגויות אלו לא נעבור לסדר היום כרגיל, ונעשה הכול כדי לשנותן. לעיתים ננקוט פעולות חד-צדדיות כדי שהתנהגויות אלה ייפסקו.

אל הסל הצהוב ייכנסו התנהגויות אשר מפריעות לנו, ההורים, ואנו מעוניינים לשנות, אך לא נשבור עליהן את הכלים. כאן ננסה לנקוט דרך של שיח, דיאלוג, משא ומתן ושיתוף בהחלטות.

אל הסל הירוק ייכנסו התנהגויות שאנו מחליטים במודע שכרגע איננו מתמקדים בהן כלל משום שיש דברים חשובים יותר על הפרק. על התנהגויות אלה נבליג ונתעלם מהן כאילו לא היו.

חשוב לציין שחלוקה זו אינה סטטית, והיא עשויה להשתנות במהלך הזמן. אחת לתקופה אפשר לעשות בדיקה וחלוקה מחודשת לסלים בהתאם למציאות המשתנה.

ועכשיו נחזור לשאלה שלכם. כדי לחלק את ההתנהגויות יש צורך כמובן להכיר לעומק אתכם ואת הילדים, אך מכות בין ילדים ייכנסו ככל הנראה לסל האדום. במקרי אלימות דבר ראשון נפריד בין האחים, ולא ננהל דיאלוג ומשא ומתן בעניין. שיעורי בית יכולים להיכנס לסל הצהוב, ואפשר לדבר עם הילדים ולקבוע במשותף סדר יום שיש בו גם זמן לשיעורי בית וגם זמן למשחקים. לסל הירוק ייכנסו התנהגויות שכרגע תחליטו לוותר עליהן, וכשהן יופיעו אפשר 'לעצום עיניים' באופן זמני כדי שהאווירה בבית תהיה נינוחה ורגועה יותר.

תמר אוסלנדר, עו"ס קלינית MSW, מטפלת CBT בילדים ונוער ומדריכת הורים, 052-5252967

אולי יעניין אותך גם