Print this page

תפילת מרפסות – אפשרית? Featured

 2 shut

 

הרב יוסף צבי רימון

 

     רבים התפללו בזמן האחרון ב"תפילת מרפסות", ורבים ממשיכים בכך. שמעתי כל מיני טיעונים על כשרותו של המניין באופן הזה. אשמח שתכתבו על כך – האם אכן מדובר במניין רגיל, וכיצד עושים זאת נכון?

 

ובכן, בתפילת מרפסות יש כמה ספקות. ככל שהדבר מסופק יותר כך נתאמץ שלא להיכנס לבית הספק, ולא לקחת "סיכון" בחשש ברכה לבטלה, ולא נאמר חזרת הש"ץ, ולא ברכה בברכת כוהנים ולא קריאת התורה בברכות. אמנם, קדיש וקדושה קלים יותר, ואפשר לאומרם בספקות, ונחלקו לעניין 'ברכו', אך גם בו אפשר להקל במקרים מסוימים וכדלהלן:

 

א.      תפילה במדרכות – אם יש עשרה שרואים זה את זה (או לפחות עשרה שרואים את הש"ץ) – אפשר להתפלל הכול כרגיל, כולל חזרת הש"ץ וקריאת התורה וברכת כוהנים (גם אם יש כביש העובר בין שתי הקבוצות, הואיל וכולם באותה רשות – ברשות הרבים – אין כאן הפסק כלל, ובפרט כשאין תנועת מכוניות ואפשר לעמוד גם על הכביש).

 

ברכת מעין שבע בערבית של שבת: לא יאמרו, לא באפשרות הזאת ולא בכל אלה שלהלן (כי דבר זה נאמר רק במניין קבוע), אלא יאמרו לאחר תפילת עמידה "ויכולו", ויאמרו "מגן אבות" (ללא ברוך אתה ה' שלפני כן) עד "זכר למעשה בראשית" (אמנם, יש שנהגו בירושלים לומר מעין שבע אפילו בבית האבל, ומי שנוהג כך יאמר גם במניינים אלה).

 

ב.      תפילה במרפסות – כשיש עשרה הרואים זה את זה (או לפחות רואים את הש"ץ) – ויש מניין בצד אחד של הרחוב – במקרה זה נחלקו הרמב"ן והרשב"א, אולם אף שיש פוסקים חשובים שהחמירו, מכל מקום הפרי חדש והפרי מגדים והמשנה ברורה הכריעו לקולא גם בדעת השו"ע, וגם החיד"א הקל בכך במקרה שלא הייתה אפשרות אחרת (בהסגר הדומה לשלנו), ולכן:

 

קדיש וקדושה וברכו: יכולים לומר.

 

חזרת הש"ץ: יכולים לומר חזרת הש"ץ, אבל יתנה הש"ץ שאם הדבר איננו כראוי, תהיה תפילתו נדבה (נראה שהתנאי הוא רק לחומרה, ולכן אפשר לעשות כך גם בשבת, אף שאי אפשר להתנות נדבה בשבת. אמנם כדאי גם בשבת להתנות שתהיה נדבה, שהדבר מועיל לשיטת רב האי, שהובא ברא"ש ברכות ג' סימן ט"ו).

 

קריאה בתורה: אפשר לקרוא בתורה בברכות[1]. במקרה זה, יעלה הקורא עצמו שבע פעמים (ולא יקראו מפטיר, אבל יקרא את ההפטרה בברכותיה, כי אם ממילא השביעי הוא שקורא את ההפטרה, אין צורך לקרוא גם למפטיר, שהרי עיקר תקנת המפטיר הוא כדי שלא יקרא רק מדברי נביאים). אם יש כמה בני משפחה באותה מרפסת, יכולים להעלותם אף על פי שמדובר בבן אחרי אביו וכדומה.

 

אפשר להביא ספר תורה לקריאה זו, אבל טוב יותר להביאו מוקדם יותר (ולא רק לקריאה עצמה) או להביאו בתוך ארון.

 

ברכת כוהנים: אפשר לברך כרגיל. ואם יש עשרה שרואים זה את זה אבל רק חלקם רואים את הכוהן, יברכו ברכת כוהנים ללא הברכה אלא רק את הפסוקים.

 

ג.        תפילה במרפסות כשיש מניין של עשרה רק בצירוף בתים משני צידי הרחוב, אולם רואים את כל העשרה (או שרואים את הש"ץ) – מקרה זה מסופק יותר, מכיוון שלפי פשטות השו"ע כאשר רשות הרבים מפסקת (ולט"ז אפילו רשות היחיד, אך יש שחלקו עליו) אי אפשר לצרף למניין (ואולי יש סברות להקל בדבר, מכיוון שהשו"ע דיבר על זימון, ואולי תפילה קלה יותר ודי בראייה).

 

קדיש וקדושה: אפשר לומר, מכיוון שאין כאן חשש של 'ברכה לבטלה', ואלו דברי שבח בעלמא. 'ברכו' – ספק אם אפשר לומר, ועדיף היה שלא לומר (או לומר בתורת 'נדבה' ולא כחובה).

 

חזרת הש"ץ: לא יעשו, אלא יתפלל הש"ץ מראש את תפילת הלחש בקול (עד אחרי הא-ל הקדוש). מי שרגיל כחזן לומר "לדוד ולדור נגיד גודלך" לאחר קדושה, יעשה כך גם בתפילת היחיד, מכיוון ש"לדור ודור" הוא סיומת של הקדושה, וממילא מי שאמר קדושה בתפילת עמידה שלו, יאמר גם "לדור ודור" (הגרי"ד סולובייצ'יק).

 

קריאה בתורה – לא יקראו (או יקראו ללא ברכה).

 

ברכת כוהנים – לא יברכו.

 

ד.       תפילת במרפסות כאשר כל המתפללים בצד אחד, אבל אין עשרה שרואים זה את זה וגם אין עשרה שרואים את הש"ץ – אם יש אחד מכל מרפסת שרואה את הקבוצה האחרת (וביחד יש עשרה) – ינהגו כמו בסעיף ג'.

 

ה.      מניין מרפסות בשני הצדדים, אבל מדובר על שבת, ורשות הרבים פנויה ואפשר היה להתפלל בה באופן עקרוני – מקרה זה מעט טוב יותר, מכיוון שייתכן שבאופן זה רשות הרבים אינה מפסיקה, אבל אין הדבר ברור לגמרי. מקרה זה דומה לג', אבל אפשר לענות לקדיש וקדושה (כמו ג') ועל ברכו. שני הדברים כמו ג'.

 

ו.        מניין מרפסות בשני הצדדים, אבל חלק מהמניין במדרכה בכביש ממול – כמו מקרה ה', שאפשר לומר קדיש וקדושה וברכו. שאר הדברים כמו ג'.

 

ז.        שילוב של מקרה ה'-ו': מניין מרפסות, כאשר חלק מהמניין בצד אחד, וחלק שני במדרכה בכביש ממול, ומדובר בשבת (ולכן האנשים גם על הכביש עצמו) – יש מקום להקל כמו ב' (כמו מניין מפרסות בצד אחד).

 

כאשר ישנם עשרה במקום אחד – ואדם אחר שומע אותם אך לא רואה – יכול לענות על הכול: קדיש, קדושה, ברכו. אולם, אין הוא יכול לומר קדיש, גם אם יש לו יארצייט, אלא יקשיב לקדיש ויענה אמן, ונחשב לו כאילו אמר את הקדיש.

 

נמצאים אנו בתקופה קשה, אולם צריכים אנו לראות תקופה זו גם כהזדמנות. הזדמנות להיות טובים יותר, הזדמנות לשים לב ולהיות רגישים לאחרים, הזדמנות לחיבורים מיוחדים עם ה', הזדמנות למבט חדש על החיים. בע"ה נזכה כולנו לצאת ממשבר הקורונה טובים יותר, רגישים יותר וטהורים יותר, גם בצורה פרטית, גם לכנסת ישראל בכלל, ובע"ה גם לעולם כולו.

 

ספרו הרב יוסף צבי רימון, "הלכה ממקורה – ימי ניסן ואייר", עוסק בענייני ספירת העומר וברכת האילנות וגם בימי התקומה. הספר נותן מבט הלכתי ואמוני על ימים אלו. אפשר להשיגו בהוצאת מגיד-קורן או בעמותת 'סולמות' https://www.sulamot.org/

 


 

[1]      זכיתי לדבר עם הרה''ג הרב אשר וייס שליט"א וגם לראות את קונטרס מנחת אשר על קורונה, שכך הורה במקרה זה, ושמחתי לראות שברוב המסקנות שלי זכיתי לכוון לדעתו הרחבה.

 

אולי יעניין אותך גם