מותר להשתמש בתאריך לועזי? Featured

 2 shut

 

האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?

 

הרב יוסף צבי רימון, ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, יו"ר סולמות ורבה של אלון שבות דרום

 

בכלי התקשורת מאחלים בימים אלו "שנה טובה". ראש השנה מבחינתנו חל ב-א' בתשרי, אולם רבים מאיתנו משתמשים בתאריך הלועזי. ננסה לבחון הלכתית ומחשבתית אם ניתן להשתמש בתאריך הלועזי.

 

איסור עבודה זרה?

 

הבעיה המרכזית בשימוש בתאריך הלועזי היא שתאריך זה נקבע לפי שנת לידתו של אותו האיש, מייסד הנצרות. לדעת שו"ת מהר"ם שיק (יו"ד קעא), עובדה זו גורמת איסור תורה בשימוש בתאריך לועזי, והמשתמש בתאריך זה עובר על "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ" (שמות כג, יג).

 

ואולם מעיון בדברי הפוסקים נראה שהם עצמם השתמשו לעיתים בתאריך לועזי. הבית יוסף (או"ח קיז) כותב בדיני שאילת גשמים: "יום שישים יבוא בכ"ב מנובמברי, אם היה אותו פיברי"ר מכ"ח יום". גם הרמ"א (שו"ת הרמ"א, נא) מתאר השתלשלות אירועים מסוימת בשימוש בתאריך הלועזי: "בשנת אלף תקמ"ו בדיצימב"ר למספרם". אם כן, הרמ"א כותב את השנה הנוצרית אך מוסיף "למספרם".

בשימוש בתאריך העברי, המונה את הזמן שעבר מבריאת העולם, אנו מצהירים שיש בורא ומנהיג לעולם. התאריך העברי גם מיוחד לעם ישראל ומבטא את ייחודיותו

 

איך ייתכן שהשתמשו בתאריך לועזי? ייתכן שלדעתם אין בכך איסור כיוון שבשימוש בתאריך הלועזי מתכוונים רק לציין את השנה המקובלת ולא למנות את השנים מלידת אותו האיש. כמו כן לפי חז"ל נראה שאותו האיש חי כמה עשרות שנים קודם לכן, בימי יהושע בן פרחיה (סנהדרין קז ע"ב בהשמטות הצנזורה וספר הקבלה לראב"ד), וגם לפי ההיסטוריונים בימינו מקובל שנולד בשנת ארבע לפני הספירה.

 

השולחן ערוך (יו"ד קעח) דן באיסור 'חוקות הגויים' וכתב שדבר שנהגו הגויים לעשותו לתועלת מותר לעשותו. נראה מדבריו שדבר שידוע שנובע מעבודה זרה אסור לעשותו אפילו אם נעשה לתועלת, אך כיוון שהתאריך ללידת אותו האיש איננו מדויק ומתכוונים לתועלת, ניתן להתיר, ובשו"ת יביע אומר (ג, יו"ד ט) ובשו"ת ציץ אליעזר (ח, ח) כתבו להתיר את השימוש בתאריך לועזי בשעת הצורך.

 

השימוש בשעת הצורך חשוב מאוד במקרה זה ושונה משעת הצורך במקרים אחרים. בדרך כלל מדובר על דין מסופק, אך בדין שלנו שעת הצורך היא חלק מהותי מההיתר. האדם איננו מעוניין כלל במהותו של התאריך, אלא שאין לו ברירה אלא להשתמש בו. אבל אם הוא משתמש בתאריך שלא לצורך, למשל לחגיגת יום הולדת, יש כאן חשיבות עצמית לתאריך הנוצרי, וייתכן שהדבר אסור מעיקר הדין.

 

מעלת התאריך העברי

 

יש עוד סיבה להשתמש בתאריך העברי ככל האפשר. החת"ם סופר בדרשותיו (דרוש לז) כתב שבשימוש בתאריך העברי, המונה את הזמן שעבר מבריאת העולם, אנו מצהירים שיש בורא ומנהיג לעולם. התאריך העברי גם מיוחד לעם ישראל ומבטא את ייחודיותו. לוח השנה היהודי מבוסס על קביעת החודשים, והמצווה הראשונה שנצטוו ישראל היא קידוש החודש.

 

נראה שהקב"ה רצה לא רק להוציא את בני ישראל ממצרים אלא להוציא אותם מהמנטליות של עבדי פרעה. העבד משועבד לזמני המלך: "מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם" (שמות ה, יד). כאשר הוציא הקב"ה את עם ישראל ממצרים הוא נתן לו מערכת זמנים מיוחדת לעם ישראל. במערכת זמנים זו עם ישראל שולט בזמן: "ישראל דקדשינהו לזמנים" (ברכות מט ע"א). בגמרא (ראש השנה כה ע"ב) מבואר שאם לא הספיקו לקדש את החודש, אף שכל ישראל ראו את הלבנה, החודש אינו מקודש. כלומר, עם ישראל הוא שקובע את הזמנים.

 

אם כן, השימוש בתאריך העברי מבטא שייכות לעם ישראל ולמערכת הזמנים המיוחדת שלו.

 

סלידה מהתאריך הלועזי

 

גם אם אין איסור להשתמש בתאריך הלועזי, צריכה להיות לנו סלידה מתאריך זה. יש כאן תאריך המתעד במוצהר את הולדתו של מייסד הנצרות. הטבחשטבחו בנו הנוצרים כל השנים אינו יכול להישכח. לכן השימוש בתאריך לועזי צריך לגרום לנו דחייה וריחוק.

 

מרן הרב קוק ביטא במקומות רבים את סלידתו מן הנצרות. בערפילי טוהר (נח) כתב שבילדותו היה מרגיש ליד כנסיות כאילו הוא ליד בית הכיסא (גם אגרות הראי"ה ד, רעז). אומנם אין אנו מציעים להילחם בנצרות, אך ודאי שלא לנהוג בה אחווה.

 

הלכה למעשה

 

צריך להשתמש בתאריך עברי ככל האפשר. כשצריך, ניתן להשתמש בתאריך לועזי, אבל ראוי להשתדל לכתוב גם את העברי (כך מראים שהשימוש בתאריך הלועזי הוא רק בגלל הצורך הטכני). אין לחגוג את חג המולד או אפילו חגים אחרים של תחילת שנת המס.

 

עדיף לכתוב רק את שתי הספרות האחרונות של השנה (16') ולא את השנה כולה. יש אומרים שעדיף לכתוב את שמות החודשים ולא את מספרם, כי התורה הקפידה על מניין החודשים, ויש המוסיפים בכתיבת התאריך הלועזי "למניינם".

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
גאולת זמננו

  מאמר מאת הרב שמואל...

מה יהיה בעוד 3,333 שנה?

  מאמר מאת מיכאל פואה

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם