גרסת אולמרט

14 olmert

דוד שמחון

בגוף ראשון, אהוד אולמרט. ידיעות ספרים: תשע"ח.

את עלילת הספר אפשר לסכם בשתי שורות פחות או יותר: אולמרט היה הזדמנות חיינו, המנהיג הענייני, היעיל, החכם והאמיץ ביותר שזכינו בו אי פעם, ועקב מהלכים מתוכננים, מרושעים ורחבי היקף הצליחו גורמים רבי כוח לעצור אותו ולהדיחו לפני שהצליח להושיע את ישראל מכל בעיותיה. זה קיצור העלילה של כל 896 העמודים של הספר.

אני מתחיל את הביקורת בציניות, אבל זו בעצם מגננה על האמת. האמת שקצת מביך להודות בה: אולמרט קצת שכנע אותי. אחרי שקוראים אותו עמודים רבים כל כך ופוגשים אותו לעומק כל כך, מגלים שהוא באמת אדם מרשים מאוד. אני לא בטוח שדווקא הוא היה אמור להושיע אותנו מכל צרותינו, אבל בלי ספק מדובר במנהיג ובאיש מיוחד. לדוגמה, כשהיה בן 35 החליט חבר הכנסת אולמרט להשלים קורס קצינים, ובמשך חמישה חודשים היה צוער בבה"ד 1, וכפעם בפעם הוקפץ להצבעות מכריעות בכנסת. חוץ מזה הוא חתום על כמה החלטות חשובות, ולא רק על ההפצצה של הכור בדיר א-זור בסוריה.

גם התמודדותו עם חוויית הכלא מעוררת התפעלות. זה פרק נהדר בספר. אני גם מאמין לאולמרט שהיה מונע לכל אורך הדרך בעיקר מרצון להיטיב עם ישראל. יכול להיות שהמוטיבציה האידאולוגית שלו הייתה להפוך את ישראל למדינה נורמלית 'ככל העמים', ויכול להיות גם שאילו היה ממשיך להיות ראש ממשלה היו קורים אסונות, אבל מה שהניע אותו אינו אגואיזם. גם לא הישרדות פוליטית.

מבחינה זו המפגש החשוף שהספר מאפשר הוא חוויה מיוחדת. בסופו של דבר הספר הצליח לגרום לי להתרשם מהאיש הזה, שלפני שפתחתי את הספר די זלזלתי בו, ואפילו לאהוב אותו. מסתבר שאם נאפשר לעצמנו לפגוש אדם באמת ונשקיע תשומת לב רבה באישיותו, במעשיו ובסיפורו, נגלה עד כמה הוא מרשים ומיוחד.

אני לא חושב שראיתי אי פעם מסמך נוקב כל כך נגד מערכת אכיפת החוק. יש לאולמרט שם טענות קשות, וחלקן משכנעות מאוד. אני לא בטוח שמבקרי המערכת המשפט היו רוצים שותף כזה, אבל יש כאן עוד מישהו שנמאסו עליו שוטרים חובבנים או רמאים, שלטון היועצים המשפטיים, התנשאות השופטים והחונטה של אנשי החוק והפרקליטות

 

הספר הזה הוא אחד הספרים עבי הכרס שהחזקתי בזמן האחרון. הוא עד כדי כך גדוש וגדול שקשה פיזית להחזיק אותו תוך כדי קריאה, אז אם יש לכם בעיה עם שרירי הידיים, ראו עצמכם פטורים מהספר. את הספר כולו כתב אולמרט בתאו או במועדון באגף המיוחד בכלא שמריהו. הוא נכתב בעט פיילוט ובלוק נייר במשך שבעה חודשים. בהתחלה הוא הכיל 1,400 עמודים, אך לאחר העריכה צומצם ל-896 עמודים. אין לי ספק שבעריכה טובה יותר היה אפשר לקצץ עוד חצי, אבל אולמרט עצמו מעיד שהתעקש להשאיר אותו כמות שהוא.

אני בטוח שהספר משלם מחיר בגלל אורכו וקוראים רבים אולי יימנעו מלפתוח אותו, אבל האמת היא שנראה שהקוראים האלה, מי שהספר כבד להם או סתם ארוך מדי, לא ממש מעניינים אותו. אולמרט כתב את הספר ישירות לשר ההיסטוריה. הוא רוצה להסביר לו שניסה בכל כוחו לעשות את מה שנועד לו. המזל הוא שאולמרט כותב היטב, ומאחר שכבר אין לו מה להפסיד, נראה שהוא כותב גם בכנות רבה, והספר אפילו מצליח להיות מהנה ולרוב גם מרתק.

הספר מספק הזדמנות לא רגילה להיחשף לכל מה שמתרחש מאחורי הקלעים של המקומות המכריעים ביותר. אולמרט היה חבר כנסת שנים רבות, שר בכמה משרדים, ראש עיריית ירושלים וכמובן ראש הממשלה. הספר מספק הצצה נדירה להתרחשויות במשרדים ובמסדרונות שלרוב נסתרים מעין הציבור. הדילמות, הטלפונים באישון לילה, קבלות הפנים הרשמיות ומה שמאחוריהן, ההתמודדות עם מעגלי האבטחה, הרגעים המותחים, הרגעים המכריעים, האינטריגות האישיות ועוד. מי שקצת מתעניין בפוליטיקה, בעשייה ציבורית ובמנהיגות בכלל, יוכל ליהנות מאוד מהספר הזה.

הפרק הראשון והארוך ביותר של הספר, 'אויב העם', עוסק במה שחיסל את הקריירה הציבורית של אולמרט: הפרשיות המשפטיות והפליליות. בכעס, במרירות ובכאב אולמרט מתאר את כל הפרטים (ופרטי פרטי הפרטים, באמת עד קצה גבול היכולת. יש חלקים שכדאי לקרוא עם טבלת אקסל) והגלגולים של הפרשיות הפליליות שלו. חשוב לו מאוד להראות לקוראים שהכול, הכול, הכול פשוט שטויות. שהוא זכאי לחלוטין.

כפי שפתחתי, אולמרט טוען, מסביר ומבהיר שהכול צירוף של עלילות, סיפורי בדיה, עיקום המציאות וחוסר הבנה. האשמים בעיני אולמרט הם שניים: גורמי אכיפת החוק – הפרקליטות והמשטרה – שהפכו אותו בעיוורון צדקני וטהרני לסמל של שחיתות שצריך לבער בעיקר כדי שירגישו טוב עם עצמם ויחזקו את מעמדם, וגורמי הימין הקיצוני, שהבינו שאולמרט הוא האדם המסוכן ביותר להם. הם הבינו, ובצדק בעיניו, שהוא אמיץ דיו להגיע להסכם עם אבו-מאזן ולהביא לישראל את השלום המיוחל אגב ויתורים מפליגים. הסיפור של אולמרט על עצמו הוא שאת רבין רצחו בכדורי אקדח, ואותו חיסלו בעלילה פלילית שקרית.

האמת היא שהספר הוא כתב אישום כבד מאוד נגד מערכת המשפט והחוק בישראל. הוא מתאר מערכת אטומה, מתנשאת ומקובעת שננעלה על מטרה והפסיקה לראות את הצדק, שהסכימה לשם כך לשקר, לטייח ולהצדיק כל עוול. הוא מבקר את האקטיביזם השיפוטי, שנובע מאותה יוהרה של אנשי החוק והמשפט שמייחסים לעצמם סגולות של בני אור שמאפשרות להם לנהוג בדורסנות ולעשות הכול על מנת לשמר את מעמדם ואת מה שנראה להם לנכון.

אני לא חושב שראיתי אי פעם מסמך נוקב כל כך נגד מערכת אכיפת החוק. יש לאולמרט שם טענות קשות, וחלקן משכנעות מאוד. אני לא בטוח שמבקרי מערכת המשפט היו רוצים שותף כזה, אבל יש כאן עוד מישהו שנמאסו עליו שוטרים חובבנים או רמאים, שלטון היועצים המשפטיים, התנשאות השופטים והחונטה של אנשי החוק והפרקליטות.

אבל בכמה כעס, שנאה ובכיינות הטענות בספר נאמרות. זו לא רק ביקורת כללית על המערכת. אולמרט מזכיר שמות ואישים, ועל כל אחד הוא כותב בדיוק את מה שהוא חושב. הוא לא נוהג כך רק כלפי אנשי אכיפת החוק אלא כלפי כל הדמויות שפגש בחייו. אמנם לא מעט אנשים בספר מקבלים ממנו גם מחמאות עמוקות וחיבוק חם, אבל הרוב המוחלט נזכרים בספר לצד מנה הגונה של טינופת: אהוד ברק, יעקב אחימאיר, רובי ריבלין, משה לדור, מני מזוז, דורית ביניש, אהרן ברק, ציפי לבני, אילנה דיין, כמובן נתניהו ועוד, בכל אלו נורים חִצי הארס והרעל של אולמרט. לזכותו צריך לומר שזו ארסיות ברמה גבוהה, שחִציו מדויקים וחדים, אכזריים ובוטים. במיוחד כואבות המילים שלו כלפי אנשים שהיו קרובים אליו. אוי, שולה זקן. הוא לא מרחם שם על איש.

הייתי מציע לאולמרט, שעכשיו אחרי שהספר יצא לאור והוא הוציא הכול, שישב קצת עם עצמו ויתחיל לנסות לסלוח לאנשים. אני לא יודע אם הם יסלחו לו, אבל כעס, שנאה וזלזול רבים כל כך נראים לי לא ממש בריאים לנפש. איזה חכם מי שתיקן לומר בקריאת שמע על המיטה: "הריני מוחל לכל מי שהכעיס והקניט אותי או שחטא כנגדי". כדאי לאולמרט לנסות.

אם כן, אף שהספר לא ממש נכתב לנו אלא לשר ההיסטוריה, אני בכל זאת ממליץ עליו. בעיקר למי שמתעניינים בסוגה. אפשר ללמוד מהספר הרבה על מנהיגות, על אומץ, על אנושיות, על שחיתות, על נדיבות, על יצר טוב ויצר רע, על אגו, על ביטחון עצמי, על ענווה וגאווה ועוד. הספר גם מעלה את השאלות המעניינות והגדולות ביותר על המדיניות בישראל ועל העתיד שלנו כאן. אם יש לכם קצת זמן, אתם מוזמנים.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דוס פתוח

  מזכ"ל תנועת עזרא במאמר...

גלובליזם ופטריוטיזם

  משה פייגלין במאמר נוקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם