לעושה נפלאות לבדו

13 leviteh

יובל לויטה

התפעלות הנפש כפי הארת הזמן

ידוע מספרי הסוד שבליל חג הפסח נכנס אור גדול, בלשון הקבלה "מקבלין מוחין דגדלות". ולאחר מכן, מיד עם צאת החג הראשון, מסתלקין המוחין, ואז אנחנו מחזירים אותם בהדרגה יום אחר יום בספירת העומר, עד יום החמישים הקדוש, חג השבועות, שהכול חוזר בו בגדול לתוך הכלים שהכנו.

המהלך הרוחני הזה עובר על כל אחד מאתנו, או בנסתר, כלומר בלי מודעות, או בגלוי, כלומר שהאדם שם לב לתנועות נפשו השונות, ורוצה לקח עליהן אחריות. אם זוכה, ברצון ה', יכול לראות איך המצב הנפשי שלו משתנה ומתפעל, בהתאם להארות הרוחניות של הזמנים.

הסתלקות המוחין

ביציאת החג זכיתי לחוות בחוש את התנועת של הסתלקות המוחין. לאחר החג הנפלא, הקרבה לה', למשפחה, תחושות הגאולה, הפרטית והכללית. והנה, בסך הכול יום אחד אחרי, מתחיל סיפור חדש לגמרי, שראשיתו 'בקטנה', ובהמשך הוא הלך וטפח (מזל שביטלנו את החמץ). חזרתי מתפילת שחרית של א' דחול המועד, ואשתי היקרה מבקשת שאחליף "רגע" את המנורה, מעל פינת האוכל. טוב, זה אמור להיות 'פרויקט' (זו הרגשתי ביחס לכל דבר שצריך לעשות בבית) קטן, שקל לעשות, ויש בזה רווח מידי - אתה נהיה צדיק בן רגע, ללא טרחה רבה. נשמע טוב.

והנה, ברגע שאני מסובב את המנורה, איכשהו החיבור לאהיל משתבש, הוא משתחרר, ונשאר תקוע בידי, "בהִלו נרו עלי ראשי". אני בין שמים לארץ, עם אהיל ומנורה ביד, עומד על סולם מוצב ארצה וראשי בכלל לא בשמים. "הפרויקט הקטן" נהיה דומה יותר למבצע אנטבה. אך זה היה רק התחלת העניינים. לאחר שירדתי במקצוענות (צריך ללמד זכות) לקרקע, חיברתי את המנורה החדשה, בלי האהיל, והנה... לא עובדת. אני פותח את בית המנורה, ובפלאות גם האור בסלון נפסק... געוואלד... מה הקשר? מוחי מתרעם. בדקתי, ולא קפץ שום פקק, מה הקשר לאור בסלון?

 

"ואני כל כך רציתי בשמחה תמיד להיות"

נו, איפה החג? איפה האורות? כל המוחין עסוקים במתן פתרון לבעיה שנראית בלתי אפשרית, ובנוסף הבטן רעבה לארוחת בוקר שהייתה אמורה 'בן רגע' להגיע, מיד אחרי החלפת המנורה. "אי אי אי, איזו עצבות, מוחין דקטנות, מוחין דקטנות, ואני כל רציתי בשמחה תמיד להיות"...

מתקשר לחשמלאי, אבל הוא לא יכול לבוא. בינתיים יצאתי לקנות איזה חלק שנשבר מהאהיל, ואשתי מתקשרת בדחיפות, שכנראה זה רק המנורה, כי היא הייתה כנראה ישנה, ועכשיו זה עובד, אבל מה זה? עכשיו... לא עובד, וגם בינתיים כל האור בבית לא עובד, "אי אי אי איזו עצבות"...

החשמלאי הציע שנתקשר לחברת חשמל, אם שום דבר לא עובד, והפקק לא קפץ, שהוא בעצמו לא מבין מה זה. הם אמורים לבוא בשלוש שעות הקרובות.

 

אין חשמל אך יש אור בלב

ואז סוף סוף ה' יתברך ברחמיו עצר אותי. "בני בכורי", הוא קרא לי מתוך לבי. "רק הוצאתי אותך עכשיו ממצרים, היכן אתה בעולם? מה זה הקטנות הזו? כבר שכחת?" עניתי בלחישה מבוישת: "אבא רחמן, מה לעשות? העולם הזה גנב אותי". קרוב ה' לנשברי לב, הוא הזכיר לי שחול המועד היום, ואסור להיות עצובים בזמן הזה, וכן נתן לי עצה מעשית מאוד בשם חכמנו ז"ל: "אין שמחה אלא בבשר ויין". מיד עצרתי את כל העשייה, את כל הטלפונים, ובעיקר את הנפש המתרוצצת, את המחשבות ואת הלב המתרגש מהשטויות של העולם, שפתאום היו כל כך חשובות, כאילו אין שום דבר אחר.

אשתי הצדיקה שיתפה פעולה, והכינה לי במהרה קציצות נפלאות, בקבוק יין וכוס מהודרת, והנה... שוב הכול טוב, כל המוחין חוזרים. אמנם אין חשמל, אך יש אור בלב. "תודה אבא, שוב אתה מזכיר לי ש'במקום שהאדם חושב - שם כל האדם', הכול ממש במוח ובלב, ועליי רק לכוון, לשים אותם במקום הנכון - אליך תתברך, שיוויתי לנגדי תמיד. ואז בכלל לא משנה מהם הגורמים החיצוניים. הפלא הוא שעד לפני שבוע נתתי על זה שיעורים לתלמידיי: "אין המצבים קובעים למהות, אלא המהות למצבים" (ימימה ז"ל). אך שוב אתה מלמד אותי שכאשר אתה רוצה לסלק את המוחין, אז שום מודעות, שום שיטה לא תעבוד, הכול נעלם, הכול מתרוקן. ואני כבר יודע שיש גם לזה תכלית, כדי שנזכור שבאמת לאמתה הכול לכול ממך: "ה' נתן, ה' לקח". אתה נתת לי את המוחין, את הדעת ואת החיות, ואתה לוקח לי אותה.

אם ה' הוא זה שלוקח את הדעת וגם זה שמחזיר אותה, אז מה בכל זאת האחריות שלנו?לדעת את זה! "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים
סוד העליות והירידות

רבי נחמן מברסלב אומר שצריך לזה מקצוענות, או בלשונו "בקיאות גדול". מקצוענות במה? בעליות וירידות של החיים. יש כאן סוד גדול שעל פיו עיקר העליות והירידות שלנו בחיים הוא לא באמת מהמצבים והדברים החיצוניים (מנורה, אהיל, חברת חשמל וכו'), אלא מהסתלקות המוחין, הסתלקות הדעת. הסתלקות זו גורמת למצב הירידה בנפש, לדאגות, לעצבות ח"ו, למתח. צריך להבין שאין באמת ריק, אלא שכאשר מסתלקת הדעת האמת, מגיעה במקומה 'דעת חול', מחשבות של טבע אנושי, שמתחילות לדאוג מהעתיד, ולהתעצב מהעבר. זוהי הירידה האמתית. ירידה מדעת אלוקית, שרואה רק את טוב ה' המשגיח על כל המציאות, שאין עוד מלבדו, לדעת חולנית, שחשה "שאין עוד מלבדי", דעת שחשה את המציאות כהפקר, ללא שום ציר, ללא שום מהות, שמייצרת הרגשה של בדידות, של תלישות. אם אין עוד מלבדי אז הכול על כתפיי, ואז באמת הכול קשה, כבד. ולהפך, מצב של עלייה במובנו הפנימי, כאשר האדם באמת יוצא לחירות, אז עלייתו תלויה במצב דעתו, במצב הסתכלותו ותפיסתו את המציאות. הוא משוחרר מהתלות בגורמים ובסיבות חיצוניות. כמו בסיפור למעלה. נפשי עברה משאול תחתיות לשמי שמים, אך בעצם לא השתנה כלום במיציאות החיצונית. לפני זה לא היה חשמל בבית וגם עכשיו אין. אך פתאום למי אכפת, איזו שמחה, איזה אור, "הודו לה' כי טוב".

 

אבא יש אור

המשך הסיפור הביא אתו פלאות, "לעושה נפלאות לבדו". לפתע נשמעת קריאה מאחת מבנותיי: "אבא יש אור בסלון". איך זה יכול להיות? את בטוחה? (לפי הספק, כנראה המוחין עוד לא חזרו במלואם). והיא ענתה כן! והנה גם כל האור בבית חזר.

אשתי התקשרה מהר לחברת חשמל, שלא יבואו. אך עוד לפני שעונה לה איש השירות (שיגיד בהמשך שאף אחד עוד לא היה בדרך אלינו) היא שומעת במענה הקולי שלהם שיש הפסקת חשמל יזומה, היכן? מכל הארץ, בשכונה שלנו ממש. אתם מבינים? בדיוק כשבאתי להחליף "רגע" את המנורה, עשו הפסקת חשמל ממש בשכונה שלנו. וכשאשתי שמה את המנורה "החדשה" בדיוק החזירו את האור, ושוב כיבו אותו, בשביל המשך התיקונים. ואנחנו "עולים ויורדים", יחד עם החשמל, וחושבים שהכול בגללנו. כמו שאמרנו, כשה' רוצה לסלק את המוחין, יש לו דרכים רבות. הוא מכניס את האדם למערכת של דמיונות, של ערבוב עם המציאות, כאילו הוא לא יודע כלום.

נקודה חשובה ונפלאה: אם ה' הוא זה שלוקח את הדעת וגם זה שמחזיר אותה, מה בכל זאת האחריות שלנו?

לדעת את זה! "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים". כשזוכים להפנים את זה באמת, עמוק בתוך לבבנו, עיקר ההשתדלות הופכת להיות "לשמים", בפניה הישירה אליו יתברך, תפילה ושיחה אישית, עם סיבת הסיבות, כדי להשתחרר מהסיבות הדמיוניות של העולם הזה.

שנזכה לחירות אמתית, חירות הדעת, זה תפילתנו בימים אלו של ספירת העומר. אנו עוברים את כל מ"ט השערים והמידות האפשריות שיש בנפשנו, על מנת לשחרר אותן מכל שמץ של עבדות לגורמים חיצוניים, שהם לא ה' יתברך בעצמו, עד שער החמישים, בשבועות, שאז מתגלה במלואה דעת האמת, ויש להשיב אותה אל לבבנו: "ה' הוא האלוקים, אין עוד".

 

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הערבה של פרופ' פאוץ'

  אבינועם הרש בטור לחג...

ה"מנטור" לעולם התורה

  ליאור לביא מתגעגע לרב...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם