לראות – כולם את כולם Featured

 14 leviteh

יובל לויטה

פשוט הלכנו

ביום שישי האחרון זכינו להוציא מהכוח אל הפועל את היוזמה הברוכה שהזכרנו כאן בטור לפני שבועיים – "פשוט הולכים". בחסדי ה', למרות יום גשום והתראה קצרה, וכן פרסום מצומצם ומבוקר (בכוונה תחילה) מפה לאוזן ומאוזן ללב, הגיעו כ-300 נשמות ממקומות רבים, לתת לב כתף, ורגל.

כך צעדנו בשבילי עמק יזרעאל, לאורך נחל חרוד, מוקפים בשדות חיטה וחמצה, ירוקים ומוריקים. הנה אבי היקר, נוסע בתלם הישר, זורע חומוס בשדה שליד שביל ההליכה שלנו (זהו מקום ילדותי). הנה במרחק קצר "כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל", והנה בקעת כסולות, המקום שבו חנו מחנות המדיינים, ומעיין חרוד שבו נערך המיון המפורסם של לוחמי גדעון. ממערב מלווה את צעדינו הר הגלבוע המופלא, הנה המקום שבו עמד שאול המלך וסקר את שדה הקרב מול פלשתים. בקשב עדין אפשר עוד לשמוע את קינת דוד מרחפת על העמק, וההר המקולל: "הצבי ישראל על במותיך חלל... הרי בגלבוע אַל טל ואל מטר עליכם... שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו". ומאחורינו מצפון נחל קישון ומגידו, ועוד שומעים עוד את קולות התבוסה של חיילי סיסרא ו-900 מרכבות הברזל ששקעו כאן בבוץ של נחל קישון: "נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן".

ונמשכת שיירה

מדי פעם לקחתי מידת רוחק וירדתי מציר ההליכה, להסתכל על השיירה המתנהלת לאיטה, "חברים כל ישראל": הנה חסיד סלונים במדי סדרן צהובים, עוזר לכל דצריך, הנה זוג יקר עם ילדיהם וכלב שחרחר, ממושב כפר קיש. הנה גשש דרוזי צועד בבטחה, מראה לי תמונות משירותו הצבאי, וצילום של בנו מקבל צל'ש מאיזנקוט. הנה זוג ותיקים מכפר עציון, שפשוט שמעו על מסע האחדות והחליטו להתייצב, הנה בית ספר בנות מירושלים, הנה רועי לרון היקר מקיבוץ גבע, התנדב עצמאית להתייצב לפני שכולם באים לנקודת ההתחלה, להכין תה לכל הבאים ביום החורפי. הנה נערים חסונים, תלמידי ישיבת "אדמת שמיים". הנה אימי היקרה והאהובה מקיבוץ עין חרוד, והנה נשמות טובות מבית שאן וחברים מאור הגנוז, ועוד ועוד.

איזה מראה משובב לב, מלא חן, מלא חסד, הוד והדר, כאיש אחד בלב אחד. הריאות מתרחבות, כל הנשמה תהלל י-ה, על כל נשימה ונשימה. אוויר נוח וזך, נקי מציניות, משיפוטיות, משנאה, מגאווה, מפחדים. זה חמצן של לעתיד לבוא. אני נושא מבט קל אל השמיים המעוננים, והנה קול אומר ומבשר: "הנני בורא שמיים חדשים וארץ חדשה". הכול מתחדש, אוויר ואווירה של תקווה, של גאולה, הנה פרצופים שונים, דעות שונות, יחד, קרובים, מחפשים נקודות שורש להתקשר, מדלגים מעל הענפים של המחלוקת ו"פשוט הולכים".

רבים שאלו אותי על הנאיביות, על התמימות, מה זה כבר יכול להועיל? חז"ל הקדושים כבר אמרו לנו מזמן את אחד היסודות הגדולים בכל נושא ההשתדלות של האדם: "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה". אמרתי שאין אנו יודעים לאן זה יוביל ומה יהיו התוצאות של המהלך הזה, אך יש לנו רק את חובתנו, המתגלה במצפוני ליבנו. שם מרגישים כח שדוחף מבפנים למציאות חדשה, למציאות של "היום נהיית לעם". "ויחן שם ישראל נגד ההר", כאיש אחד בלב אחד. ולא יחידים שמתמודדים נאבקים ורואים רק את דעותיהם ודרכם הרוחנית הפרטית.
לא עליך המלאכה לגמור

רבים שאלו אותי על הנאיביות, על התמימות, מה זה כבר יכול להועיל? חז"ל אמרו לנו כבר מזמן את אחד היסודות הגדולים בכל נושא ההשתדלות של האדם: "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה". אמרתי שאין אנו יודעים לאן זה יוביל ומה יהיו התוצאות של המהלך הזה, אך יש לנו חובה, והיא מתגלה במצפוני ליבנו. שם מרגישים כוח שדוחף מבפנים למציאות חדשה, למציאות של "היום נהיית לעם". "וייחן שם ישראל נגד ההר", כאיש אחד בלב אחד, ולא יחידים שמתמודדים, נאבקים ורואים רק את דעותיהם ודרכם הרוחנית הפרטית.

את אחיי אנוכי מבקש

בספר היקר "הקיצו ורננו", המדרבן להתעוררות מתרדמת הגלות לאור הגאולה הזורח בנשמותינו, יש מיקוד גדול בערכיות ובמשמעות הגדולה שבעצם המפגשים בתוך ישראל. "ויש לדבר זה ערך עצום, ובייחוד למפגשים בין אנשים מציבורים שונים. ובאמת הערך שיש בכך הוא עצמי, אפילו לפני שעוסקים ומדברים בענייני תורה וערכי היהדות. כי עצם החיבור בין אנשים מישראל, כאשר יסוד הפגישה הוא רוח טובה וקירוב לבבות, הרי שהוא עושה רושם גדול בשמיים. ובאמת מפגש נעים בין שני יהודים הוא ממש בחינת ייחוד עליון שמעורר שפע וברכה... וברצוננו לומר שיש ערך ברובד הנשמתי לעצם הדיבור המשותף בין הבריות כשהוא בא ברוח טובה וכוונתו לקרב דעות ולבבות, ולהסיר את הזרות והריחוק". הוא מזכיר שם את דברי הלל: "אוהב את הבריות ומקרבן אל התורה", ומעורר ש"'אוהב את הבריות' הוא מעלה שעומדת בפני עצמה ומפגש שיסודו ורוחו אהבת הבריות הרי שהוא כבר דבר נפלא... שהוא מכשיר את ההמשך של 'ומקרבן לתורה', כי יסוד הקשר לתורה וההתקרבות אליה הוא האחווה בישראל, וכמו שלפני מעמד הר סיני היו כאיש אחד בלב אחד, וייחן שם ישראל, והוא הכשר למתן תורה".

כמה אהבה יש לבריות?

במפגש עם נשמות רבות חשוב לכולם לוודא מאין הדברים נאמרים כלפיהם, כמה הם "נקיים". בודקים, ורוצים לזהות שלא מלבישים עליהם שום דבר, שלא באים עם רעיונות רוחניים, המסתירים אינטרסים ואג'נדות שונות. רבים עושים דברים נפלאים – מלמדים תורה, מניחים תפילין ברחובות ועוד, אלו דברים גדולים, אך השאלה העיקרית היא כמה אהבה פשוטה יש לך לבריות, לאדם שנברא בצלם. באמת אכפת לך ממנו, או שהוא רק אמצעי לסמן "וי" לשליחות שלך - מדמיין שקירבת עוד אחד לעולם התורה, ומבטיח גן עדן לעולם הבא? לפעמים פוגשים בן תורה, שעוד לפני שהכרת אותו אומר: "נו יהודי יקר, חדש לנו משהו מהפרשה". באמת, כבר יודעים שהוא בעצמו רוצה להגיד דבר חידוש. זאת לא אהבת הבריות! ובאמת, גם השני לא מקבל ממך תורה אם אתה מדלג על נקודת האהבה והקשר האנושי הפשוט והנעים.

סיימנו את ההליכה במגרש הכדורסל המקומי של קיבוץ עין חרוד. שירים עם עמוס – זמר הבית המקומי, וכמה דיבורים פשוטים וקצרים. יהודית פלד מבית השיטה, אימא של אחד החברים המארגנים, דיברה בצורה נפלאה, וסיכמה מתוך השיר "גוונים" של מאיר אריאל: "כן, כל הצבעים עוד יזהירולכל הצדדים בעולם, לראות כולם את כולם, וכל הצדדים עוד יכירו, בגוונים השונים את עצמם, ויותר הצבעים לא יסתירו, אדם מאדם דם מדם". שנזכה.

זו הייתה רק ההליכה הראשונה, מזמינים אתכם לבוא ולהשתלב בהמשך, בהליכות נוספות.

פרטים נוספים באתר: pashutholchim.com//http:

אסי: 0523211483

אורי: 0556645006

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבועות – חג השלום

  מאמר מאת הרב אליעזר...

לא מחנה הימין עומד למשפט

  עו"ד נדב העצני על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם