קרבנות ודמיון בריא

Rabbi kook

הרב יובל פרוינד

עבודת הקרבנות אינה מובנת לנו בעולם המודרני. גם אם היא יכולה להיות מוסברת באופן סמלי-רעיוני היא עדיין אינה מצדיקה את העשייה הממשית של הקרבנות ועבודת המקדש. עבודת הקרבנות נראית בעיני האדם המודרני פגאנית ואינפנטילית וכשמצורף לה סבל של בעלי חיים המצב מחמיר.

בנושא הזה, לפי הרב קוק, אפשר לאחוז בשני קצוות של ההכרה, ורק דרכם לטעום את טעם הקרבנות – או בקצה העליון של חכמת הנסתר או בקצה התחתון של הדמיון התמים. כל מה שביניהם לא רלוונטי לעניין הקרבנות, ובלשונו של הרב קוק: "אין העילוי (של עבודת הקרבנות) מורגש כי אם לחוזי קודש, ולהרגשת ההמון התמימה" (קובץ ב, כ).

לא זכיתי להיות מקובל (גם לא בכיתה...) אבל עם המילים "העלאת ניצוצות" נפגשתי. באופן פשטני מאוד מדובר בתהליך שבו כוחות חיים פראיים מקבלים מטען רוחני שמעניק להם משמעות חדשה, וכך אותם כוחות חיים מתעלים. כך המקובל מתייחס גם למה שהוא אוכל. הוא נוטל אוכל מן הצומח או מן החי, וה'מזון' הטבעי הזה הופך להיות בשר מבשרו ועוד יותר מכך - אנרגיה וחיוניות אנושית, רוח חיים של אדם. כאשר האדם הזה הוא אדם טהור ובעל מחשבות נישאות ורצונות טובים, החיים מתעלים ממצבי תודעה נמוכים למצבי תודעה גבוהים ונישאים ונעשה 'תיקון' (שמשפיע על כוחות חיים טבעיים נוספים הקשורים לאותם כוחות שהתעלו).

אותו תהליך מתרחש ברמה העולמית בבית המקדש: "כשמשתחררת נפש הבהמה מאסור גוייתה על ידי המחשבה האנושית, בקרבן לד', מתאחדת היא עם רוחניות מחשבה אצילית, מרוממת עמה סכום עליון ועשיר מאוד מכוחות החיים, והעולם מתנועע למעלה למעלה".

במלאכת הקרבן נוטלים את כוחות החיים של הטבע ו"מקרבים" אותם על ידי עבודת של כוונה, תפילה ואכילה אל מקורם האלוקי. זאת פעולה שבאה להשפיע ברכה ועדינות על כל הטבע על פי חכמי הסוד.

אבל מה אעשה אני, שלא מבין בכך דבר ולא זכיתי לייחד ייחודים ולתקן במחשבותיי, לשם כך – יש לי דמיון: "וכאן הדמיון הנלהב של האדם קולע אל המטרה של גובה האמת בעיקר היסוד... עבודת א-להים על ידי קרבנות היא עבודה מתקבלת אל הדמיון ההמוני הגס, ודווקא בזה מונחת נקודת גובהה. זה הדמיון אוצר בקרבו את ההארה היותר עליונה, כמו שאהבת החיים, קישור המשפחה, וכיוצא ברתוקי החיים, הנם אמיצים בדמיון ההמון".

כוחו של הדמיון הוא לא בכך שהוא צודק במה שהוא אומר. הדמיון יכול גם לספר בדיות והבלים. כוחו של הדמיון הוא שהוא עוקף את השכל ומתרגש באופן אינטואיטיבי מן החוויה. הוא מזהה שיש שם משהו גדול אבל לא יודע להסביר למה. כך הדמיון ההמוני יכול לתפוס את עבודת הקרבנות באופן גס וירוד מאוד של מתנת שוחד לאלוקים או דמיונות גשמיים אחרים. בזה הוא בוודאי עלול לטעות ולחטוא; אבל הזיהוי הראשוני נוגע בנקודה עמוקה. בכמיהה להשיב לאלוקים ובאקסטזה של ההקרבה.

הרב קוק מסביר שכך זה תמיד בנושאים שדורשים אינטואיציה ראשונית חזקה – אהבה, משפחה, טבעיות ואמונה. המצטיינים בתחומים הללו הם אנשי הדמיון החזק ולא אנשי השכל הביקורתי. השכל מנסה לאחוז בידיים רציונליות בנושאים החמים הללו ולא מצליח. הדמיון מסתער עליהם, מבלי לדעת מדוע. השכל עובד עם הגדרות שקטנות מדי על החיים עצמם. הדמיון "עף על החיים", בלי הגדרות.

לכן הרב קוק קורא לאנשי הסוד שיעניקו 'שכל עליון' לאנשי הדמיון, שישיב את חרפתם מול חִצי הביקורת השכליים: "הביקורת באה ומחלשת אותם (את אנשי הדמיון, ההמון), עד שתבוא ההכרה העליונה ותשיב להדמיון ההמוני את רכושו, מזוקק ומוצדק בצדק ניצחוני... שכל זמן שלא נתרומם הדמיון בעצמו לבא לרום נקודת ההשכלה העליונה, הרי הוא טועה בדרכו באופנים צדדיים המשגים אותו".

את פרשיות הקרבנות על פי הרב קוק ישנן שתי דרכים לקרוא – או על פי הזוהר וחכמי הפנימיות או בדמיון ילדותי בריא. כל דרך אחרת לא תצלח.

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם