ארץ החיים

Rabbi kook

הרב יובל פרוינד

חטא המרגלים בשורשו שייך להבנה מהי צורת הקשר עם ארץ ישראל. המרגלים הופכים את ארץ ישראל לאמצעי, ולכן ברגע שיש מעכבים אפשר לוותר עליו. מול הגישה הזאת יוצא הרב קוק כלפי המרגלים המודרניים (למה לא אוגנדה או וילנה או ברוקלין?) שמתייחסים לארץ ישראל כמקום ניטרלי שבו עם ישראל מתכנס, או כמקום ניטרלי שמאפשר לימוד תורה וקיום מצוות.

כך כותב הרב קוק בפסקה המפורסמת שפותחת את הספר 'אורות': "ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קנין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החומרי או אפילו הרוחני" (אורות ארץ ישראל א) – הרב קוק שולל את תפיסת הארץ כאמצעי, כפלטפורמה ריקה, שבה משתמשים. ארץ ישראל אינה נדל"ן ואפילו לא "הכשר מצווה" למצוות התלויות בארץ. בדיוק כמו שגוף האדם אינו רק עור, בשר ועצמות שמחזיקים את הנשמה. הגוף הוא חלק ממכלול החיים האנושי וכל פגיעה בתפקוד שלו היא פגיעה בחיים עצמם.

באותה מידה רואה הרב קוק את ארץ ישראל כחלק בלתי נפרד מהאורגניזם הישראלי: "ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה". החיוניות הישראלית, הכישרונות הישראליים ואפילו רוח הקודש והנבואה תלויים בחיבור אל הארץ. בלי הארץ אנחנו נשמה מרחפת ללא גוף. יש לנשמה הרבה חלומות ושאיפות וחכמה מרובה, אבל היא לא נוכחת במציאות. כשהעם חוזר לארצו הנשמה חוזרת אל הגוף והלידה הזאת יוצרת טרנספורמציה שלמה של כל המערכות. התורה שבה אל החיים והקדושה אל הטבעיות.

המבט הרציונלי מתכחש לכל מה שנאמר עד כה. המבט הרציונלי רואה גם את הגוף כמכונה, וממילא ודאי שאל הארץ הוא לא יכול להתייחס יותר מאשר לפיסת אדמה. הכיסופים והגעגועים אינם יותר מאשר סנטימנטים והזיקה אל הארץ אינה יותר מיצר הישרדות – "אי אפשר לעמוד על התוכן של סגולת קדושת ארץ ישראל, ולהוציא לפועל את עומק חיבתה בשום השכלה רציונלית אנושית". המבט הפונקציונלי באמת לא יכול לתפוס מדוע להיאחז בארץ מסוימת, אבל המבט הפנימי, ה"הוליסטי", שבו החומר והרוח והנשמה והגוף אינם נפרדים שמשפיעים זה על זה אלא אחדות אחת מרובת פנים, מספר סיפור אחר: "אי אפשר לעמוד על התוכן של סגולת קדושת ארץ ישראל... כי אם ברוח ד' אשר על האומה בכללה... שהיא ששולחת את קוויה בצבעים טבעיים בכל האורחות של ההרגשה הבריאה". רק מבט של רוח הקודש מסוגל לתפוס מהי ארץ ישראל, והמבט הזה מתגלה גם בהרגשות הציוניות הספונטניות שתופסות באופן פשוט את החיבור העצמי בין העם לארץ.

הרב קוק מדגיש שהמחשבה על ארץ ישראל כאמצעי לא תחזיק מעמד ואי אפשר לסמוך עליה לאורך זמן. "המחשבה על דבר ארץ ישראל, שהיא רק ערך חיצוני כדי העמדת אגודת האומה, אפילו כשהיא באה כדי לבצר על ידה את הרעיון היהדותי בגולה... אין לה הפרי הראוי לקיום, כי היסוד הזה הוא רעוע בערך איתן הקודש של ארץ ישראל". הדרך היחידה לחיבור קבוע אל הארץ, כזה שמסוגל להתגבר על קשיים ומלחמות, היא רק הדרך הרואה בארץ חלק בלתי נפרד מחיינו. רק כך יש מוטיבציה שלמה ואיתנה לחיות ולגדול בארץ הזאת.

ונסיים בדברי החתימה של אותה פסקה המכריעים על סיומם של ימי המדבר והחובה להיכנס אל הארץ המובטחת. כך כותב הרב קוק לאחיו בתפוצות: "ציפיית ישועה היא כוח המעמיד של היהדות הגלותית, והיהדות של ארץ ישראל היא הישועה עצמה".

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם