"אל תפן אל מנחתם"

Rabbi Samson Raphael Hirsch

הרב אמנון בזק

"אל תפן אל מנחתם" – איזו מנחה?

דתן ואבירם באו בטענות קשות אל משה: "הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ... אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם, הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר?" (ט"ז, יג-יד). על פי דבריהם, משה הוציא אותם ממצרים, שאותה הם מכנים בביטוי השכיח בפי ה' ובפי משה לתיאור ארץ ישראל – "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ", על מנת להשתרר עליהם, ולטענתם הוא לא קיים את חובתו להביא אותם אל "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ" ולתת להם נחלה. ברם, תגובתו של משה לטענות חריפות אלו מפתיעה במקצת: "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה... וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַלתֵּפֶןאֶלמִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" (שם, טו). על איזו מנחה משה מדבר, הרי כלל לא הוזכרה מנחה כלשהי קודם לכן?

רש"י פירש: "לפי פשוטו, הקטורת שהם מקריבים לפניך למחר, אל תפן אליה", ואם כן, הכוונה לקטורת של מאתיים וחמישים האנשים קרואי העדה אנשי השם, שהתווכחו עם אהרן על הכהונה. ברם, על פירוש זה הקשה כבר רמב"ן: "ואינו נכון בעיניי שיהיה על הקטורת, לפי שעל דתן ואבירם הוא אומר כן שחרה לו על דבריהם, והםלאהיובתוךהעדההנועדיםלהקטירקטורת". קושיה זו הטרידה גם את רש"ר הירש, ועל כן הוא הלך כאן בדרך שונה בביאור דברי משה.

לדבריו, בקשת משה הייתה כללית - שהקב"ה יתעלם מתפילתם ומקרבנותיהם, אך מסיבה אחרת מזו של מאתיים וחמישים מקריבי הקטורת. קבוצה זו אכן חלקה על עבודת הקרבנות במקדש, ואנשיה היו מעוניינים להקריב קטורת לה' ללא ציווי, ועל כך נענשו. דתן ואבירם, לעומת זאת, לא היו שותפים לתפיסה זו, והם היו מוכנים לקבל את העובדה שה' הוא הקובע כיצד יתבצעו בפועל סדרי העבודה במקדש ובתוכם הכהונה. אולם, "אף על פי שלא חטאו בביטוי הסמלי של כניעתם לה', הרי התנהגותם הממשית היה בה משום חטא כפול ומכופל לחובת הכניעה לה'. כי הם האשימו את משה על שנבצר מהם לעלות אל הארץ המובטחת ואף לגלגו והביעו ספק אם יבואו אל הארץ בעתיד". ממילא, הם ערערו על העובדה שמשה נשלח בידי ה', ועל כן, הם בעצם הכריזו "שכל יסוד התורה, המקדש והקרבנות הוא בטל ומבוטל לגבי דידם, ושוב אין משמעות לעדות שניתנה למשה על התורה שנתגלתה לו". וממילא, העובדה שהם לא הצטרפו לדתן ולאבירם איננה כלל לזכותם, שהרי כפירתם בשליחותו של משה היא גם כפירה בכל מצוותיו, כולל עניין הכהונה. ממילא גם העונש שביקש משה שיקבלו היה מידה כנגד מידה: "אל תפן אל מנחתם!"

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם