הרצון העיוור והרצון בעל העיניים

Rabbi kook

הרב יובל פרוינד

הרב קוק מזהה את הזרם הפסימי בפילוסופיה המודרנית, שארתור שופנהאואר הוא אחד מנציגיו הבולטים, כתלמידיו של בלעם הרשע. מה הקשר בין שופנהאואר לבלעם? הרב קוק מזהה שהם יונקים מאותה תפיסת עולם.

שופנהאואר, שהיה קרוב לתפיסות "מזרחיות", מזהה את העולם כ"רצון" אינסופי. זו תפיסה שעל פניה נראית עמוקה, אבל התרגום שלה אינו הרצון האלוקי שמניע את כל כוחות החיים אלא הרצון החומרי-יצרי העיוור שמשעבד את כל היצורים (והאדם בכללם) לרדוף ולהשתוקק ולעולם לא לשבוע. האדם והתרבות כולה למעשה רצים בתוך 'גלגל גדול' של דחף עיוור שרודה בהם ושולט בהם ללא עוררין.

בעולם הבודהיסטי ההכרה הפסימית הזאת גורמת למצוא נתיבי בריחה מהמנגנון הרודה על ידי הינזרות ומדיטציה. במערב, לעומת זאת, הפסימיות מובילה לציניות כלפי התרבות האנושית ובמקביל היא נותנת לגיטימציה לשקוע ב"רצון העיוור" ולהתמסר אליו ללא עכבות: "השעבוד הפנימי אל הרצון העור, כששולט בעולם, הרי הוא מגביר את כוחו של תנין עיוור זה, והעולם סובל ממנו, מרוב רשע וכסל מבלי הכיל. ועצם המדע המוטעה הזה, כשציוריו מתגברים, הוא בעצמו הנהו הגורם היותר גדול להחשכת העולם... רוחו הטמא נמזג על ידי כן בעצמותה של התרבות האנושית, והווה לה לכוח הפועל, בנימוסיה, תיאורי חייה, אמנותה, שיריה, וכל כבודה המדומה" (קובץ ד, קכד).

אותם פילוסופים שמגבים בטיעוניהם את הטיעון המרכזי של כוחו הבלתי מעורער של הרצון העיוור הם "תלמידיו של בלעם הרשע, שהשתקע בעומק הרצון הגס, בכל מלוא כוח חייו, בכל שיעור הקומה של השכלתו, חכמתו, שאיפתו וברק חזיונותיו. וספיחי הספיחים של תלמידי תלמידיו הם הם אלה, המפריאים את רוחו". גם בלעם, כמו אותם פילוסופים, היה דמות מרשימה וכריזמטית, בעלת כישרון רוחני נדיר – אבל כל היכולות הללו היו מצומצמות בתוך תפיסת עולם צרה, שבה רק מי שמתחבר ל'רצון העיוור' הוא זה שמסוגל לשלוט באיתני הטבע ובגורל האנושי. אצל בלעם הנבואה, הטומאה והקללה היו עסקת חבילה. מי ש"ישקע" ברצון העיוור ו"יתמלא" בו הוא זה שיוביל את המציאות.

ומה הרב קוק משיב לטענתו של בלעם ולטענתם של אותם פילוסופים? הוא אינו מתווכח עם תמונת עולמם ואינו מכחיש אותה. אכן היצר רודה בכול, כולל באדם, כפי שאמרו חז"ל "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום". אבל התמונה הזאת היא רק הרובד החיצוני של תמונה הרבה יותר רחבה.

בתמונה הגדולה היצר הוא חלק ממכלול שכולו מכוון אל ההתפתחות האנושית והעולמית. היצר הוא סַפּק האנרגיה אבל הוא אינו התכלית. הוא מביא את "אש התמיד" וביד האדם להעלות אותו ולזככו. האדם מסוגל להעניק משמעות רוחנית, ובעצם להכניס ברצון העיוור – כוונה: "אותה ההסתכלות הרשעה, הפיסימיסתית, הקיצונה, שנתבטאה בפלוסופיא החדשה, על ידי כפרנים כשופינהויר וחבריו, כמו כל צדדי המציאות, יש לה מקום, והכל בכלל 'אין לך דבר שאין לו מקום'. הרשעה והשקר שיש כאן הוא רק העיוורון השלילי, שגורם להם לא להכיר את אותו הכוח העיוור... כהמעמד השמרי (המתסיס, כמו שמרים שמתסיסים את היין) של ההוויה, המכוננת... בכל כך שכלול ושלמות... עד שלא יחסר בה שום עוז ועצמה, עד שגם... העיוורון והרצון החמרני נתונים הם לכללותה".

כמו הרבה תפיסות בעייתיות, הסיבה לרוע אינה נעוצה בטעות של עצם השיטה אלא בהפיכתה לדבר מוחלט שאין בלתו. העובדה שיש לחומר כוח – על כך אין עוררין; העובדה שיש ליצר עצמה – גם על כך אין חולק. הבעיה מתעוררת כשמכריעים שהם חזות הכול. שמלבדם הכול פיקציה. אז זה כבר הופך לרשעה בחסות הפילוסופיה. זו כבר שותפות לעין הרעה של בלעם המובילה לפריצות ולהפקרות.

הרב קוק לעומת זאת מציג את החכמה האלוקית ככזו שיוצרת עולם טבעי אינטנסיבי שהוא רק בסיס כדי שהרוח האנושית תוכל לפעול עליו ולעצב את דמותו. הרצון אינו עיוור – היצר הוא עיוור, היצר הוא "שתום עין". הרצון האנושי יכול להעניק ליצר עיניים לראות ולב לדעת. זו ברכתם של "תלמידיו של אברהם אבינו, בעלי העין הטובה, הנפש השפלה והרוח הנמוכה, האוכלים בעולם הזה ונוחלים לעולם הבא".

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם