מדוע דווקא "ארבעים יום ולילה"?

Rabbi Samson Raphael Hirsch

הרב אמנון בזק

לא פחות מחמש פעמים לאורך דברי התוכחה של משה המובאים בפרשתנו בנוגע לחטא העגל ונתינת הלוחות משה מזכיר ששהה"אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה" (דברים ט, ט, יא, יח, כה; י, י) ולא אכל ולא שתה. למעשה משה נדרש לשלושה פרקי זמן שונים כאלה: הראשון הוא לפני קבלת הלוחות הראשונים; השני הוא כשמשה התפלל לה' שיסלח לבני ישראל על החטא; השלישי הוא לפני קבלת הלוחות השניים. רש"ר הירש ביקש אפוא להבין מדוע פרקי זמן אלו ארכו דווקא ארבעים יום ומה החשיבות שהתורה ראתה בחזרה מרובה על פרק זמן זה.

ברמה העקרונית רש"ר הירש רואה בתקופה זו משך זמן של הכנה. בתקופה הראשונה, בין מעמד הר סיני לנתינת הלוחות, היה צורך לעורר בעם ישראל את תחושת המחויבות לא רק באשר לקיום התורה אלא להיות נושאיה ומייצגיה לאורך כל הדורות. "כתנאי קודם לכך, היו הם עצמם חייבים לעמוד בנאמנות על יסוד התורה. אנחנו מבינים אפוא, שזו היתה תכלית הציפייה של אותם ארבעים היום: בימים אלה היה כל יחיד חייב לתקן את מידותיו, להחדיר את הנשמע אל לבו, לתחזק בנאמנות של 'נעשה ונשמע', לפחות לקבל על עצמו להיות נאמן לאותה רוח המתאימה לדרגת קבלת הלוחות". חידושו של רש"ר הירש הוא בכך שהצורך בתקופה זו לא היה מצד משה, העומד בראש ההר, אלא מצד העם, הנמצא בתחתית ההר.

כך גם לאחר פרשת חטא העגל: העגל אמנם הושמד ושבט לוי התייצב לימין משה והרג את החוטאים, והעם עצמו החל בתהליך של תשובה. תהליך זה היה אמור להשיב אותם אל הייעוד שבקבלת הלוחות, אולם גם כאן היה צורך בתקופת זמן ניכרת כדי לבטא את השינוי שחל בעם, שהרי "לעולם אין די בחרטה רגעית כדי למחוק אשמה קטנה או גדולה, אלא יש צורך בעמל של תיקון המידות כדי שהחוטא ייוולד מחדש. הוא זקוק לסיוע חסד ה' שיצליח את עמלו, ולא עוד, אלא הוא זקוק לנס הכפרה שתמחוק את חטא עברו".

לאחר שכבר הובטח למשה שהקשר בין ה' ובין ישראל ישוב, והוא התעתד לקבל את הלוחות השניים, שוב נוצר צורך בארבעים יום נוספים. מדוע? רש"ר הירש מבאר שהצורך בזמן זה שוב היה מצד העם: תקופה זו נועדה לשמש מבחן לעם, האם הפעם– בניגוד לפעם הקודמת– הם ישכילו לעמוד בניסיון של הריחוק ממשה, ובכל זאת להבין את ייעודם ואת האחריות המוטלת עליהם. רק משהתברר שהם עמדו בניסיון יכול משה לקבל את הלוחות השניים.

לסיום, רש"ר הירש מעלה אפשרות מעניינת למשמעותו של זמן זה: "שמא נקבע הזמן של ארבעים יום כרמז לארבעים היום של יצירת הוולד; נמצא שזה הוא הזמן של תחילת התפתחות אדם מתהווה, והוא טיפוס זמן של 'התהוות אדם'".

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הציונות הדתית - איפה אתם?

  למה לא אכפת לנו...

לשמור משפטי צדקך

  לרב ארלה הראל נאבד...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם