ככה זה כשגדלים

Rabbi kook

הרב יובל פרוינד

בפרשתנו משה רבנו מכין את העם לקראת המעבר מן המדבר לארץ ישראל. חלק נכבד מן ההכנה הוא התבוננות בסכנות שמזמנת 'ארץ השפע': סכנת השקיעה בשפע החומרי, סכנת שכחת אלוקים וסכנת ההיטמעות בעבודה הזרה של עמי כנען.

הרב קוק חי ברגע היסטורי דומה, שבו עם ישראל התחיל לצאת ממדבר העמים ולהיכנס לארץ ישראל, והוא רואה בשפע החומרי ובעצמאות הלאומית הזדמנות שאם נממש אותה ביסודיות תוכל דווקא להשפיע לטובה על העולם הרוחני.

כדי להבין את דבריו נתבונן קודם כול בתיאור המצב החולה בימי הגלות (אורות התחיה טו): "משחשך האור, משגלתה שכינה, משנעתקו רגלי האומה מבית חייה, החל הצמצום להיות נתבע. כל עז חילוני עלול להיות לרועץ, כל יופי טבעי וחשקו עלול להאפיל את אור הקדש ותם הטהרה והצניעות, כל מחשבה שלא נתגדלה כולה במחנה ישראל יכולה להרס את סדר האמונה והחיים הישראליים, כל שמינות קטנה מביאה לידי בעיטה".

הקיום בגלות הוא קיום הישרדותי. עם ישראל נלחם על קיומו הפיזי והרוחני, והלכך ההדרכה המרכזית היא 'צמצום'. אי אפשר לתת לחיי החול יותר מדי חשיבות כי הם עלולים להשתלט; אי אפשר לנהל דו-שיח עם תרבויות אחרות כי הן יכולות בקלות לבלוע אותנו. אנו חייבים להצטמצם לדל"ת אמות של הלכה כדי ליצור מכפלת כוח של קדושה וייחודיות. בלי זה נאבד את עמוד השדרה שלנו כעם. בלי זה נתפזר לכל רוח.

מכיוון שהגלות אינה תקופה קצרה היא יוצרת דפוסים נוקשים שנעשים אופי לאומי – כל עצמה חילונית היא סכנה, כל יופי טבעי עלול להוביל לפריצות וכל מחשבה שאינה יהודית היא זרה ואינה רלוונטית. ההשפעה על הנפש הישראלית היא דרמטית: "מכאן באו העוצב והסגוף, הקדרות והפחדנות, וביותר ממה שפעלו אלה על החיים הגשמיים פעלו על החיים הרוחניים, על רוחב המחשבה, על תעופת ההרגשה". סגנון החיים נהיה עצוב ומפוחד, ונורא עוד יותר: גם הסגנון הרוחני מתכווץ ומאבד את התעופה שלו ואת חזונו. המחשבה מפוחדת ודוגמטית והיצירתיות והחידוש נעשים נדירים ושייכים רק לצדיקים הגדולים.

כיצד נרפאים מקללת הגלות? רק כאשר חוזרים לארץ ישראל ומתחילים לייסד שוב את הבניין הלאומי ואת רוח הקודש והמקדש. רק כאשר עם ישראל יצא ממלחמת ההישרדות וישוב לביטחונו העצמי. אז הדפוסים יחלו להשתנות, כפי שמתאר הרב קוק: "כשכח ישראל גדול ונשמתו מאירה בקרבו... וענפיו המעשיים מתוקנים, בסדור מלא... במקדש וממשלה, בנבואה וחכמה, אז ההתרחבות לצד החול, לענוגי החושים הרוחניים והגשמיים, להצצה חדירית ופנימית לתוך חייהם של המון עמים ולאומים שונים, למפעליהם וספריותיהם, התגברות עז החיים הטבעיים, כל אלה טובים הם ומסוגלים להרחיב את אור הטוב".

כשעם ישראל ישוב לאיתנו מבחינה חומרית ורוחנית, רק אז הוא יוכל להרפות ולשנות את ההתנהלות למדיניות של 'הרחבה'. התרחבות אל כוחות הגוף והחוויה, התרחבות אל מפגש עם תרבויות אנושיות אחרות. ההתרחבות הזאת לא רק שלא תקלקל, היא אפילו תעצים את התורה ואת התכונות הרוחניות הישראליות ותעשיר אותן. העולם הרוחני ישוב להיות רחב וגמיש פורה ויצירתי על ידי האומץ והחיוניות הפיזית ועל ידי התנועה החופשית שלו והדו-שיח עם דעות אחרות.

אבל – ופה מגיע אבל גדול – כל זה מתואר כאשר כבר יש מלכות, נבואה ומקדש על מכונם. ומה בינתיים? מה עם שלב המעבר הארוך שבין הכניסה לארץ ישראל לחזון העתידי? הרב קוק רואה את התשובה בתנועה תהליכית שעוברת בהדרגה מצמצום להרחבה בהתאם להתקדמות הביטחון העצמי הישראלי. ככל שהשורשים נטועים עמוק יותר – כך אפשר להתרחב ולהתפשט לכל עבר.

הרב קוק מבין שהקריאה להתחיל את ההתרחבות כבר נקראה בעולם, אבל קצב ההתרחבות תלוי ביכולת, והוא משלב את פסוקי החזון של הנביא ישעיהו עם דברי חז"ל על שגאולתן של ישראל מגיעה קמעא קמעא: "עד אשר יקיץ הקץ, שקול קורא בכח: 'הרחיבי מקום אהלך, ויריעות משכנותיך יטו, אל תחשכי, האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי, כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גוים יירש, וערים נשמות יושיבו'. והתחום של אלפים אמה הקצר הולך הוא ומתרחב, כמדת ישועתן של ישראל, שהולכת ואורה קמעא קמעא".

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הציונות הדתית - איפה אתם?

  למה לא אכפת לנו...

לשמור משפטי צדקך

  לרב ארלה הראל נאבד...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם