קריעת ים סוף

Rabbi Samson Raphael Hirsch

הרב אמנון בזק 

לאחר שפרעה חוזר בו מהחלטתו לשלח את ישראל הקב"ה מודיע למשה: "וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'" (שמות יד, ד). מתברר שהכבדת לבו של פרעה נמשכת ועדיין אין הוא ועמו יודעים את ה', על כן מידה כנגד מידה ראוי ש"אִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה", ואז ידעו מצרים את ה'.

גם בהמשך חוזר הקב"ה ומזכיר מטרה זו: "וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו. וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו" (שם, יז–יח). היכן אפוא מתקיימת תכנית זו? מתוך המשך הפרשה היה אפשר לומר שהכוונה לקריעת ים סוף ולטביעת המצרים בו, ואם כן תמוה: מדוע טביעת המצרים אינה מוזכרת כלל בדברי ה'?

מסתבר שתכנית זו יושמה במלואה עוד לפני קריעת ים סוף. "וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם. וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם" (שם, כד–כה). התכנית "וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה" התקיימה על ידי "וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת", וכדברי רש"י: "במדה שמדדו: וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו (ט, לד), אף כאן: וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת". ואכן, המטרה הושגה: מצרים הודו שה' נלחם לישראל במצרים. מצד עניינה הספציפי של הפרשה היה אפשר לסיים אותה כבר כאן. הכבדת לבם של פרעה ושל עמו הייתה ראויה לעונש, וכנגד זה נהג ה' את רכבו ופרשיו של פרעה בכבדות והביא אותם להכרה מחודשת בגדולתו של הקב"ה.

ואולם לאחר שהחליטו המצרים לנוס מפני ישראל מתרחשת תופעה חדשה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם... וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם. וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד" (יד, כו–כח). כל האמור כאן לא נכלל בתכנית שהוזכרה מראש ולא נרמז כלל בפסוקים שקדמו לאירוע זה.

ממילא נראה שטביעת המצרים בים לא באה בגלל הכבדת לבם ברדיפתם אחר ישראל. אם אנו מחפשים חטא שכלפיו אפשר לראות בטביעת המצרים 'מידה כנגד מידה', הרי שהחטא הקשור ביותר לעניין הוא: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (א, כב). עם המוכן להשליך תינוקות ליאור, ראוי לו שיטבע כולו בים. וזהו שאמר יתרו למשה: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" (יח, יא), וכפי שביאר רש"י שם: "במים דמו לאבדם, והם נאבדו במים".

הווי אומר: ניהוג רכבי מצרים בכבדות הוא עונש על הכבדת הלב, וטביעת המצרים בים סוגרת את המעגל שפתחו המצרים בתחילת החומש, בזריקת תינוקות ישראל ליאור.

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הקרב על כללי המשחק

  הרב איתי אליצור על...

"נו, מה עם ילדים?"

  סקירת הצגה חדשה שפותחת...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם