עדיין אפשר להתחרט

froind kavuaa

הרב יובל פרוינד

נזכרתי השבוע בסיטואציה קטנה ממילואים שעשיתי לפני כמה שנים, ממטווח שגרתי באזור גוש עציון. אני ועוד כמה חיילים לא הספקנו מטווח בשבוע שעבר, ואמרו לנו שייאספו אותנו בעוד חצי שעה לסיור לילי באזור. סתם עוד יום מילואים.

פתאום הגיע למטווח חייל סדיר מבוהל ואמר: "הרמטכ"ל נחת כאן חצי בהפתעה. בעוד חמש דקות תהיה שיחה אתו בחדר האוכל. כל מי שבבסיס חייב להגיע". סיימנו בזריזות את המטווח ועלינו לחדר האוכל. הרמטכ"ל אמר כמה דברים קצרים בשבח המילואימניקים, ונראה שמיהר לתחנה הבאה. הוא שאל אם יש שאלות. כולם שתקו והניחו לו חוץ מאחד: הוא קם ובמשך כמה דקות פירט את הטיפול הגרוע במילואימניקים, החל מהציוד לאימונים ועד תנאי השירות.

הרמטכ"ל סימן למזכיר שלו לרשום את הדברים ובדק שאין שום עיתונאי בקהל. הוא פנה לחייל ואמר לו בכנות: "תראה, אנחנו מנסים להשתפר, אבל האמת היא שאתה ממש לא חייב להיות כאן, אם אתה סובל כל כך אתה יכול ללכת הביתה".

הרמטכ"ל סימן למזכיר שלו לרשום את הדברים ובדק שאין שום עיתונאי בקהל. הוא פנה לחייל ואמר לו בכנות: "תראה, אנחנו מנסים להשתפר, אבל האמת היא שאתה ממש לא חייב להיות כאן, אם אתה סובל כל כך אתה יכול ללכת הביתה". אפשר להתווכח על התשובה, אבל אני זוכר עד כמה היא נגעה בי באותו רגע. היה בה מין ניקוי של הלוח. אף אחד לא חייב שום דבר. אחר כך נדבר

 

אפשר להתווכח על התשובה, אבל אני זוכר עד כמה היא נגעה בי באותו רגע. היה בה מין ניקוי של הלוח. אף אחד לא חייב שום דבר. אחר כך נדבר. משום מה התשובה הזאת זורקת אותי לשבת הגדול. מה מיוחד בשבת הזאת? למה ייחדו אותה, נוסף על ההתארגנות ההלכתית לקראת פסח? אני מרגיש שיש נקודת מיוחדת דווקא ברגע שלפני יציאת מצרים; יש מה לחזור לנקודת התצפית הזאת בכל שנה ולשאול קודם כול את עצמי באופן אישי: אני הולך על זה? על הכול, על עם ישראל, על המדבר, על התורה והמצוות, על הגורל ההיסטורי, על הברית. אולי בכל זאת עדיף להישאר במצרים?

"אתה ממש לא חייב להיות כאן" – אתה רוצה? אתה מוכן לשים סימן חריף של דם על הפתח? אתה מוכן לכרות ברית עם המדינה? עִם עם ישראל? עם התורה? עם הקדוש ברוך הוא? תחליט! תכריע! אחרי שתכריע נדבר, רק אל תשאל שאלות עם רגל בחוץ. רק אל תטיח ביקורת עם הראש בברלין או בממלכת יהודה. אתה רוצה להיות חלק מהסיפור הישראלי המורכב והמסובך הזה? אתה חפץ בו? אתה שמח בו? אתה כורת אתו ברית או שאתה נהנה לקטר עליו מהצד ולזהות בו עוד ועוד דפים שחורים? זאת השאלה שלפני ליל הסדר, ואם אפשר להרחיב – גם לפני יום העצמאות. השאלה שאי אפשר להתחיל שנה ישראלית בלי לענות עליה.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דוס פתוח

  מזכ"ל תנועת עזרא במאמר...

גלובליזם ופטריוטיזם

  משה פייגלין במאמר נוקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם