בג"ץ הכוהן הגדול

froind kavuaa

הרב יובל פרוינד

פרשת אמור אינה עומדת בכללי הפוליטיקלי-קורקט. היא אנטי-שוויונית. הכוהן הגדול אינו יכול לשאת כל אחת. כוהנים בעלי מומים אינם יכולים לעבוד במקדש. לכוהנים יש הטבות שאין לשאר העם וכו'. מן הסתם כבר במוצאי שבת יוגשו כמה בג"צים בעניין. מעמד הכהונה בהחלט מאתגר את החשיבה השוויונית שלנו. הוא קורא תיגר על התפיסה ששוויון הוא ערך עליון. התורה, במיוחד בספר ויקרא, רואה בקדושה ערך עליון, והשוויון אינו פקטור לגביו.

באוזניים מערביות זה נשמע נורא. יצירה של אליטה נבדלת וכוחנית, בנייה של מונופול הרסני ופגיעה בסיסית בזכויות האדם לשוויון. יש אמת בטענות הללו – אבל רק כאשר הכוהנים חוטאים לייעודם. לצערנו היו תקופות בעם ישראל שבהן הכהונה הפכה לקבוצת שליטה. אבל זה עדיין לא מקעקע את האמת של פסוקי התורה. התורה לא מוותרת על כך שתהיה קבוצת עילית שחורגת מהנורמליות הישראלית ויוצרת רף גבוה הרבה יותר של קדושה – של חיי טהרה, צניעות, פרישות וכמובן מדרגות עליונות של כוונה, תפילה ודבקות הרבה יותר תובעניות מאשר בקרב שאר העם.

אם משהו עדיין צורם לנו יש סיכוי שזה בגלל סיבה אחרת לגמרי – מפני שאנחנו לא מעריכים ברצינות את מיסוד הקדושה בעם ישראל. על טייס לא נתפשר ומי שלא יכול פשוט לא יכול, כנ"ל בנוגע לנשיא הטכניון או למנתח לב. אבל בעניין של קדושה, שנתפס כפולקלור סמלי וחסר משמעות, כמו איזו מועצה דתית עם ג'ובים – שם נילחם על השוויון עד חורמה. אבל אם קדושה היא הדבר הכי עמוק והכי מורכב והכי יקר בעולם – אז שוויון אינו הערך המוביל. רק יחידי יחידים שבאמת מתאימים ועמדו במבחן יהיו שם, והרוב ממש לא מתאימים. אפילו אם הם מאוד רוצים.

אם נודה על האמת, גם בעולם המערבי זה עובד כך. העולם לא באמת שוויוני. בסופו של יום, תפקידי מפתח ניתנים רק לקבוצה מצומצמת ושום חוק בעולם לא יכול למנוע את זה. לפחות אם רוצים שיישמר רף גבוה ומצוינות בתחום. ממילא תמיד יהיו פוטנציאל של אליטות ותמיד מה שיקבע הוא איך אותה קבוצת איכות תתפוס את עצמה – האם היא תהפוך את הייחודיות שלה לאגו-טריפ הרסני או שתמלא את ייעודה בחברה ותביא ברכה בעזרת כישרונותיה הטובים.

ובכל זאת, הרי לא היה כאן שוויון הזדמנויות לכל ישראל. נכון, אבל זה על בסיס של הכרעה אלוקית שאינה אקראית אלא בוחרת במי שמתאים לכך. קודם הכוהנים היו מוכשרים ורק אחר כך הם נבחרו. לפחות בחשבון האלוקי. בדיוק כמו שקורה בכל מיון אנושי שבו אמנם יש שוויון הזדמנויות לגשת לבחינה אבל בסופה של הבחינה יתברר שאין בדיוק שוויון בעולם – יש מעטים שמתאימים ויש הרבה שמאוד רוצים וחולמים אבל חסרים מבחינת הכישרונות שלהם.

אם משהו עדיין צורם לנו יש סיכוי שזה בגלל סיבה אחרת לגמרי – מפני שאנחנו לא מעריכים ברצינות את מיסוד הקדושה בעם ישראל. כלומר, על טייס לא נתפשר ומי שלא יכול פשוט לא יכול, כנ"ל בנוגע לנשיא הטכניון או למנתח לב. אבל בעניין של קדושה, שנתפס כפולקלור סמלי וחסר משמעות, כמו איזו מועצה דתית עם ג'ובים – שם נילחם על השוויון עד חורמה.

אבל אם קדושה היא הדבר הכי עמוק והכי מורכב והכי יקר בעולם – אז שוויון אינו הערך המוביל. רק יחידי יחידים שבאמת מתאימים ועמדו במבחן (ויש מבחנים לא פשוטים, עיין ערך בני אהרן או בני עלי) יהיו שם. רק הם יקבלו את התפקידים, והרוב ממש לא מתאימים. אפילו אם הם מאוד רוצים. כי יש להם מגבלה גופנית או מגבלה רוחנית. לא מפני שהם פגומים או סוג ב'. מכיוון שנכה ללא יד לא יכול להיות טייס קרב אפילו שהוא אדם מדהים בעל אישיות מופלאה.

ומה בכל זאת טוב ברדיפה אחרי שוויון? שהיא עוזרת לקבוצת האיכות הזאת לברר את הרצון שלה. לא להתבלבל ולחשוב שמפני שהם קיבלו מתנה נדירה מבוראם הם שווים יותר מאחרים. הרדיפה אחרי שוויון שומרת על הרצון של הכוהנים להיות שליחים נאמנים ולא בעלי כוח. עבדים לעם קדוש.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אל"ף-בי"ת בספורט

  מילון מושגי הספורט המלא...

כדור קיבלוה

  יאיר יעקבי בטור ספורט...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם