היובל ויום הכיפורים

2 shut

הרב אמנון בזק

התורה קובעת ששנת היובל תחל ביום הכיפורים – "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים... וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם" (כ"ה, ט-י). קביעה זו מעוררת תמיהה: האם לא היה ראוי יותר לפתוח את שנת היובל בתחילת החודש השביעי, שהוא ממילא "יוֹם תְּרוּעָה" (במדבר כ"ט, א); או לחלופין בחג הסוכות, שמבחינה חקלאית אכן חל "בְּצֵאת הַשָּׁנָה" (שמות כ"ג, טז) והוא נראה פרק זמן מתאים לתקופת מעבר בין השנים?

נראה, שאכן קיימת זיקה ברורה בין יום הכיפורים לשנת היובל. זיקה זו בולטת מבחינה לשונית, ואפשר להקביל בין האמור בפרשתנו לגבי היובל, לאמוּר בפרשה הקודמת בנוגע ליום הכיפורים, בעיקר ביחס לאיסורי המלאכה: על היובל נאמר – "יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ... כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה... מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ" (כ"ה, יא-יב); ועל יום הכיפורים כתוב – "יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ... כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (כ"ג, כז-כח). מכאן גם למדנו, שעל אף הדמיון הרב שבין תיאור איסורי העבודה בשמיטה ("אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר"; כ"ה, ה) וביובל ("וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ"; שם, יא), הרי שהם נובעים משני כיוונים שונים. בשמיטה האיסור נובע מהיותה של השנה "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן" (שם, ד), בדומה ליום השבת, כשהרעיון הוא זכר למעשה בראשית, שבו שבת הקב"ה מכל מלאכתו. אולם בשנת היובל איסורי המלאכה נובעים מהיותה של השנה "קֹדֶשׁ" – כקדושת יום הכיפורים, שאינה מאפשרת כל פעילות של חול.

מעבר לכך, ההקבלה שבין שנת היובל לבין יום הכיפורים נובעת, כנראה, גם מהפן המהותי. משמעותה המרכזית של שנת היובל היא שיבת האדם אל אחוזתו ואל משפחתו, כפי שמודגש בפרשה – "יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם – וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (שם, י, ועיין פס' יג). בשנת היובל ישנה חזרה למצב הטבעי, הן של האדם הן של האדמה, בכל הקשור לממד הבעלות. חזרה למצב הטבעי קיימת, כמובן, גם ביום הכיפורים, שבו שב האדם למצבו הרוחני הטבעי – "כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (כ"ג, כח), והדברים הורחבו בתורה שבעל פה, שהדגישה את נושא התשובה ביום זה. נראה אפוא שהקשר הרעיוני שבין היובל ויום כיפור הוא שגרם לכך ששנת היובל הקדושה תתחיל דווקא ביום הקדוש – יום הכיפורים.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם