הבחירה הכפולה באהרן

bazak kavuaa

הרב אמנון בזק

אחת מתלונותיה של עדת קרח הייתה כלפי הבחירה באהרן לתפקיד הכהונה. משה מציע דרך להכריע בוויכוח: "קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ. וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' מָחָר וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ" (ט"ז, ו-ז). ואכן, אהרן ועדת קרח ניצבו איש עם מחתתו בידו, והבחירה הייתה ברורה: "וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם... מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת" (שם, לה). אולם, דווקא לאור הכרעה ברורה זו, מתעוררת שאלה בנוגע להמשך הפרשה – מבחן המטות. שוב מתקיים תהליך נסי, שנועד להוכיח מיהו "הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ" (י"ז, כ), המסתיים גם הוא בבחירת אהרן – "וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (שם, כג). לשם מה אפוא היו נחוצים שני הנסים הללו? האם לא היה די בפרשת המחתות כדי להוכיח את בחירת הקב"ה באהרן?

נראה שיש הבדל בולט בין שני האירועים. פרשת המחתות, יותר משהוכיחה את מעלתו של אהרן היא הוכיחה את הפגם של עדת קרח. כבר בתחילת הפרשה, כשהציג משה את מבחן המחתות, הוא כלל לא הזכיר את אהרן, אלא אמר רק "קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ. וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' מָחָר וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ". רק בהמשך מזכיר משה לקרח שגם אהרן יהיה שם – "אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי ה' אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן מָחָר" (ט"ז, טז). אך למעשה, הבחירה באהרן הייתה כנראה על דרך השלילה: כלל לא נזכר מה היה עם המחתה של אהרן, וסביר להניח שלא אירע לה דבר. מאתיים וחמישים מקטירי הקטורת נשרפו באש שיצאה מאת ה', והעובדה שאהרן לא נפגע, הוכיחה את הבחירה בו.

ברם, בבחירה מעין זו יש חיסרון, שכן היא מדגישה את חטאם של מקריבי הקטורת, ומציבה את אהרן כמי שאינו שותף לחטא, אולם עדיין לא הוכחה לעיני