בחירת יהושע

2 pash joshua

הרב אמנון בזק

משה פונה לקב"ה בבקשה: "יִפְקֹד ה' אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה.אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם...וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" (כ"ז, טז-יז). הקב"ה משיב למשה: "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (שם, יח). בחירה זו נראית סבירה מאוד: יהושע הרי ליווה את משה לאורך ארבעים שנות הנדודים במדבר כששימש כ"מְשָׁרֵת מֹשֶׁה" (י"א, כח), הוא הראה יכולת מנהיגות צבאית כבר מהימים הראשונים, במלחמה עם עמלק – "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ" (שמות י"ז, יג), והוא גילה אמונה גדולה בקב"ה ואומץ רב כשעמד יחד עם כלב בן יפונה נגד העם בשעת המשבר עם המרגלים (במדבר י"ד, ו-י). אך מדוע משה עצמו לא חשב על כך? מדוע לא הזכיר משה את יהושע בפנייתו לקב"ה?

נראהשהסיבה לכך קשורה להבדל המהותי שבין בקשת משה לבין תשובת הקב"ה. משה ביקש למעשה מנהיג בעל סמכויות מוחלטות – "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם", שבמידה רבה אמור להיכנס לנעליו הגדולות של משה עצמו: "וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה". ביטוי זה מזכיר את הפעם הקודמת שבה הופיעה המילה "רֹעֶה" בתורה: "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ..." (ג', א), והוא מבטא את הדרך שבה רואה משה את דרך הנהגתו-כרועה המוליך את צאנו.

ברם, הקב"ה משיב למשה שכעת נדרשת דרך הנהגה אחרת: "וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה' עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ" (כ"ז, כא). לא עוד מנהיג שהוא המוציא והמביא באופן מוחלט, אלא מנהיג השואל בדבר ה' דרך האורים והתומים לפני כל יציאה למלחמה, ואחרי שדבר ה' ברור, ההיררכיה בינו לבין עם ישראל אינה מוחלטת כל כך: "הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה". הנהגתו של משה הייתה חיונית לשלב היציאה ממצרים, אך היא גרמה לכך שהעם לא נקט יוזמות משלו, עד לפטירתו של אהרן, כפי שראינו בפרשת חוקת. לכן, עם ישראל זקוק למנהיגות מסוג אחר – מנהיגות המשלבת את העם ומשתפת אותו.

נראה, שמשום כך לא בחר משה באופן טבעי ביהושע. מנהיגותו של יהושע ניכרת לאורך ספר יהושע בשיתוף של העם ונציגיו, נשיאיו ושוטריו, בעול המנהיגות. משה סבר, ובצדק, שיהושע איננו יכול להיכנס לנעליו הגדולות. אולם הקב"ה הודיעו שאין צורך במי שייכנס לנעליים אלו, שכן צורת ההנהגה בארץ ישראל מחייבת נעליים מסוג אחר – הנהגה משתפת כמו זו המאפיינת את דמותו של יהושע בן נון.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לרמטכ"ל, שלום

  פורום רבנים במילואים במכתב...

צו גיוס

  ישראל בן פזי, מנכ"ל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם