אַרְגָּמָן

 2 zohar amar
טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

המונח העברי "אַרְגָּמָן" נזכר 38 פעמים במקרא, וכן בשם "אַרְגְּוָן" (דברי הימים ב, ב, ו)ובשם הארמי "אַרְגְּוָנָא"(דניאל ה, ז, טז, כט). הוא מופיע כסממן צביעה או כגיזות צמר ופריטים הצבועים בו, יחד עם פריטים הצבועים בצבענים היוקרתיים של העולם הקדום: "תכלת" ו"תולעת שני". גוונים אלה מופיעים כתשליב באריגת פריטים שונים הקשורים לכלי הקודש במשכן (שמות כה, ד; לה, ו), כגון: היריעות,הפרוכת,מסך (וילון) שער החצר, האפוד והחושן ובגדי השרד של הכוהנים. את מזבח העולה של המשכן כיסו בזמן המסעות ב"בגד ארגמן" (במדבר ד, יג).

בתרגומים היוונים לתורה מתורגם הארגמן ל"פורפורה". בשם זה מתוארים בספרות הטבע היוונית-רומית חלזונות מהסוג ארגמון (Murex), שמהם הפיקו צבע בגוון אדמדם וסגול, ובתנאי הפקה שונים אפשר לקבל גוני כחול והיא ה"תכלת".הרמב"ם בפירושו למשנה כתב שמדובר ב"ארג'ואןצבע אדום-בורדו המופק מכנימת הלכּה שיובאה מהודו, ואילו במשנה תורה פסק באופן כללי שמדובר בצמר הצבוע אדום

הארגמן מופיע גם בלבוש החולין של בני המעמד הגבוה, למשל בתיאור לבושה של "אֵשֶׁת חַיִל" (משלי לא, כב). הוא נחשב כסממן מלכותי ופעמים מופיע עם הזהב. על המלך שלמה נאמר שמצעו היה עשוי זהב ומקום מושבו ארגמן: "רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן" (שיר השירים ג, י).מרדכי יצא בלבוש מלכות הכולל "תַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן" (אסתר ח, טו).

גוון הארגמן: ניתוח המקורות העבריים מראה שהגוון הוגדר כ"אדום". אולם ברור שאין הוא יכול להיות זהה ל"תולעת השני" שהייתה בגוון הקרוב לכתום, אלא כדברי רמב"ן (לבמדבר ד, ז)"אדום יותר". לפי המדרשים צבעו היה אדום כשל יין או של דם וכך עולה מהפרשנות הערבית-יהודית למילה ארג'ואן, במשמעות של אדום עמוק, כשל דם קרוש כהה. כל התיאורים הללו מראים שמדובר בגוני אדום-סגול, ובמיוחד לצבע בורדו.

גוון הארגמן קשור כמובן גם לזיהויו. בתרגומים היוונים לתורה, השבעים ועקילס מתורגם הארגמן ל"פורפורה". בשם זה מתוארים בספרות הטבע היוונית-רומית חלזונות מהסוג ארגמון (Murex), שמהם הפיקו צבע בגוון אדמדם וסגול, ובתנאי הפקה שונים אפשר לקבל גוני כחול והיא ה"תכלת".הרמב"ם בפירושו למשנה (כלאים ט, א) כתב שמדובר ב"ארג'ואן" צבע אדום-בורדו המופק מכנימת הלכּה שיובאה מהודו ואילו במשנה תורה פסק באופן כללי שמדובר בצמר הצבוע אדום (כלי המקדש ח, יג).

בניגוד להפקת התכלת לשם מצווה, שצריכה להיות מן החילזון (תוספתא, מנחות, ט, טז), אין כל התניה כזו בנוגע לארגמן. אמנם נראה מהירושלמי שמקורו היה מן החי (כלאים ט, א לב ע"א), אך זה רק מציין את מהותו של הארגמן בימי המקדש -כנראה חלזון הארגמון שההפקה ממנו פסקה בימי הגאונים. מהרמב"ם אפשר להסיקשהארגמן (ארג'ואן)מתייחס לגוון מסוים של אדום שיכול היה להתקבל מסממנים שונים והלכּה שהייתה מצויה בימיו היא דוגמה ספציפית ומשובחת לגוון הזה.

במילים אחרות, נראה שבארגמן ההלכה הקפידה על מראית צבעו ולא על מקורו, ועל כן אפשר היה להפיק צבע זה מכל סממן איכותי, ובימינו אולי אף מחומר סינתטי. הבחירה בחומרים יקרים היא בבחינת הידור מצווה שראוי להעניק לכלי המקדש (להרחבה ראו בספרי "הארגמן", בהוצאת מכון הר ברכה).

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il


 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הלחם והשמלה של היתום

  הטור של סיון רהב...

האריה שאהב תות

  הטור האישי של אשר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם