ממה היתה עשויה הקטורת?

 2 zohar amar

טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

בכל יום הקטירו במשכן ובמקדש קטורת על גבי מזבח הזהב, בבוקר ובין הערביים. בתורה נזכרו במפורש רק ארבעה מרכיבי הקטורת: "קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה"(שמות ל, לד). ממסורת חז"ל עולה שהקטורת הכילה למעשה אחד-עשר סממנים (כריתות ו ע"ב). אחדים ממרכיבי הקטורת מזוהים בוודאות, ואחרים נתונים לפרשנויות אחדות.

מכל מקום, מדובר בבשמים החשובים והיקרים ביותר בעולם הקדום. התקנתם יחדיו ביחסים שונים מכונה בשם "פיטום הקטורת", מלאכה שדרשה מיומנות מקצועית גבוהה - "מעשה רוקח". בימי בית שני הייתה ממונה על כך משפחת אבטינס, ובניה שמרו על מלאכתם כסוד מקצועי (ירושלמי, שקלים מט ע"א). להלן זיהוי הסממנים הנזכרים בתורה:

א.      נטף – מכונה בלשון חז"ל בשמות צרי, קטף ואפרסמון. מזוהה עם הצמח Commiphora gileadensis, שמהחומר הנוטף לאחר פציעתו הפיקו בושם נוזלי. הוא נמכר כשמן ריחני ונחשב יקר ביותר בעולם בשלהי ימי בית שני. הנטף גדל בנאות המדבר: ביריחו ובעין גדי. כ-1,500 שנה לאחר שנעלם מארצנו הושב בשנים האחרונות לארץ ישראל.

קטר בארמית הוא גם לשון "קשר" וחיבור. סגולתה של הקטורת לחבר בין שמיים לארץ, בין חומר לרוח, בין קודש לחול ובין כל בני האדם. זה ההסבר למקומו של שרף החלבנה בקטורת, שריחו אינו נעים ובעל חריפות עזה – מתברר שיחד עם שאר מרכיבי הקטורת הוא דווקא מחדד את הריח ומטייב אותו

ב.      שחלת – מכונה בלשון חז"ל בשם "ציפורן". לפי מסורות קדומות אחדות מדובר במכסה הקרני (operculum)של מיני חלזונות מסוימים, שנראים כטפרים. הם מכילים חומרים ארומטיים, אולם לצורך הסרת שיירי הבשר של הקונכייה ניקו אותה לפני כן בחומר ניקוי שנקרא "בורית כרשינה". סממן זה נקרא במקורות הקדומים בשם "ציפורני הבושם" והוא בשימוש עד היום בחברות מסורתיות.

ג.        חלבנה - מזוהה עם שרף המופק מצמח כֶּלֶך החלבנה(Ferula galbaniflua) הגדל כיום באזור איראן. מהצמח מפיקים שרף לבן חלבי (ונראה שמכאן שמו), שעם התקשותו הוא מקבל גוון צהוב או ירקרק.

ד.      לבונה – מזוהה בוודאות עם העצים מהסוג Boswellia sp., הודות לשימושפעיל ורציף המתקיים בה עד היום בחברות מסורתיות רבות. השרף הלבן המופק מהעץ נקרש והופך לגרגרים בגוון צהבהב. הלבונה יובאה עם הזהב בדרכי המסחר משבא (ישעיה ס, ו; ירמיה ו, כ). עד היום גדלים עצי הלבונה, המכונים בערבית בשם "לבאן",בדרום תימן ובמזרח אפריקה.

המילה "קטורת" נגזרת מהשורש קט"ר – העשן העולה משריפת הסממנים על הגחלים הלוחשות. קטר בארמית הוא גם לשון "קשר" וחיבור. סגולתה של הקטורת לחבר בין שמיים לארץ, בין חומר לרוח, בין קודש לחול ובין כל בני האדם. זה ההסבר למקומו של שרף החלבנה בקטורת, שריחו אינו נעים ובעל חריפות עזה – מתברר שיחד עם שאר מרכיבי הקטורת הוא דווקא מחדד את הריח ומטייב אותו.זה היסוד למאמר חז"ל: "כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת" (כריתות ו ע"ב).

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם