על ענפי שיטה

 2 zohar amar
טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

עצי שיטים נזכרים 28פעמים בקשר לבניין המשכן וכליו. העצים לבניית המשכן היו מתרומת העם: "וכל אשר נמצא אתו עצי שיטים לכל מלאכת העבודה הביאו" (שמות לה כד), אך לא ברור מהיכן השיגו אותם, והעניין פתוח לפרשנויות אחדות.בתרגומים הקדומים ישנם זיהויים שונים לשיטה המקראית. אולם מקובלת היא מסורת הזיהוי של רב סעדיה גאון: "סנט" (سنط), כלומר Acacia.

קרשי המשכן היו "עצי שטים עומדים, עשר אמות אורך הקרש ואמה וחצי האמה רוחב הקרש" (שמותכו טו- טז, לו כ-כא). משמעות המילה "עומדים" היא כנראה עצים ישרים ומהוקצעים שאפשר לחברם בקלות זה לזה. האם בקרשים שעשויים מקשה אחת, אורך כל קרש כחמישה מטרים ורוחבו כשבעים סנטימטרים, או שמא כל קרש היו עשוי מכמה קורות מחוברות?

לשם כך עלינו לבחון את התכונות וההתאמה של מיני שיטה שגדלים באזורי המדבריות של ארץ ישראל וסיני: שיטת הנגב,שיטת הסוכך ושיטה סלילנית. בעצי השיטים טמון פוטנציאל העצה העיקרי באזורי המדבריות, וההנחה שמדובר בעצים מקומיים אלה מתבססת על העובדה שאחת מתחנות בני ישראל במדבר נקראה 'שִׁטים' (במדבר כה א; ושם פירוש א"ע לפסוק ה).

הסבר זה מתאים בכל הקשור ליצירת כלי המקדש הקטנים, אבל אינו מתאים למפרט הטכני שהמקרא מתאר כ"עצי שטים עומדים"ול"בריח התיכון" (שמות לו לג), דהיינו עצים בעלי קורות ישרות וגדולות כל כך. אפשר אולי למצוא באופן נדיר פרטים בודדים כאלה של שיטת הנגב, אבל לא כמות כה גדולה כפי שנדרשה לבנית המשכן. ייתכן שהשתמשו בעץ שיטת הנילוס (A. nilotica), ואותה ייבאו ממצרים. לפי סברה אחת במחקר, אפשר שבעבר העץ גדל בתחומי סיני ודרום ארץ ישראל.

כבר חז"ל עסקו בשאלה מניין השיגו בני ישראל עצי שיטים במדבר. לדעת רבי לוי הם הובאו מאזור "מגדל צבעיה"(בראשית רבא צד, ד), כנראה ליד טבריה(או בצפון עבר הירדן המזרחי). מסורת זו מתאימה לעץ השיטה המלבינה(A. albida), הגדלה כיום בתפרוסת מקוטעת בצפון הארץ, בבקעת הירדן ובגלעד. מדובר בעץ שממנו אפשר להפיק קורות גדולות וישרות. יהודה פליקס צידד בזיהוי זה והראה שלעץ משקל סגולי נמוך והוא בעל עמידות גבוהה לפגעי מזג האוויר ומתאים לתיאור השיטה הצפונית מישעיהו(מא יט).

למעשה, מכל מיני השיטים שהוזכרו לעיל נמצאו שרידים בוטנו-ארכאולוגיים מתקופת המקרא בדרום הארץ ובמצרים.למשל, ממצא עשיר ביותר שלשיטה סלילנית נמצא מתקופת הברזל, בעיקר בתל בארשבע וכן בתל ערד ובתל שרע (נחל גרר).

ישנן גישות פרשניות אחדות בנוגע לאופן השגת עצי השיטים הללו. אבן עזרא סבר שאם מדרש חז"ל שלעיל הוא בגדר סברה ולא קבלה, הרי שיש לדחות אותה, ולכן נראה לדעתו שמדובר בעצים מאזור המדבר: "ונאמרכיהיהסמוךאלהרסינייערעצישיטים" (אבן עזרא כה, ה).

ר' יצחק אברבנאל (לשמות כה) מציע פתרון כולל לשאלה מהיכן השיגו את כל החומרים לבניית המשכן:"והיותרנכוןהואשהיובאיםעמיםמכלהסביבותאלמחנהישראללמכורכלמיניסחורותומשםקנוהשמןלמאורוהבשמיםושמןלמשחהולקטורתכיאיןלחשובשהוציאוכלזהממצרים,ומשםגםכןקנועצישיטים".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
פגע וברח

  הנשים שנפגעו מעזרא שיינברג...

על ברווזים וניצים

  צער בעלי חיים בשידור...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם