Print this page

לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם

 2 zohar amar

טבע וריאליה בפרשיות השבוע

בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם (ויקרא יט, יט)

פרופ' זהר עמר

הרכבות בין מינים שונים של בעלי חיים שהיו במשק האדם היו תופעה ידועה בעולם העתיק. היא נאסרה מן התורה בפרשתנו (ויקרא יט, יט), אך בדיעבד בני המכלוא מותרים בשימוש (משנה, כלאים ח, א). בתקופת המקרא הייתה הרכבת סוס בחמור השכיחה ביותר וה"תוצר" היה הפרד. לדעת פרשנים רבים, יש לייחס את הגילוי או ההמצאה של הרכבה זו לענה, מצאצאי עשו, "הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו"(בראשית לוכד).

בתקופת המקרא הפרדים, כמו הסוסים, יובאו מחוץ לארץ, מאזור "תוגרמה" (כנראה טורקיה) ובבל (מל"א י, כה ; יחזקאל כז, יד; עזרא ב, סו), ייתכן שהסיבה היא איסור הכלאיים על עם ישראל ולצידו האפשרות ההלכתית ליהנות ממוצר שנעשה בידי נוכרים.

המשנה מביאה דוגמאות להרכבות בעלי חיים שונים: "הסוס והפרד, הפרד והחמור, החמור והערוד, אף על פי שדומין זה לזה – כלאיים זה בזה" (כלאיים א, ו). חז"ל משקפים בכך את המציאות כפי שהכירוה וגם על סמך ידיעות שהגיעו לאוזניהם, מקצתן מופיעות בחיבורי טבע וחקלאות יווניים ורומיים שנכתבו בתקופתם. דומה שהם בחרו בדוגמאות נדירות אך אפשריות.

כידוע, הפרדים הם כרגיל עקרים, אולם ידועים בהיסטוריה עשרות מקרים של פרדות פוריות שהמליטו(הזכרים תמיד עקרים). ברוב המקרים מדובר בפרדה שהייתה בת מכלוא של חמור וסוסה. פרדות פוריות יכולות להזדווג עם סוס או עם חמור. יתרה מזאת, ישנן גם עדויות ברורות מהעת החדשה על צאצאים פוריים מהכלאות כאלה. מדובר במקרים נדירים, ולרוב מהכלאת פרדה וסוס נוצר ולד הדומה לסוס, ומהרכבת פרדה וחמור נוצר ולד הדומה לפרד. כאשר הצאצאים הם נקבות יש סיכוי מסוים שהן תהיינה פוריות, וכך למעשה אפשר לייצור גזעים חדשים.

פעמים רבות התרחשו הכלאות טבעיות או יזומות בין בהמות הבית ובין חיות בר. דוגמה לכך היא הכלאה בין חמור לפרא(Equus hemionus)הדומה במקצת לסוס. הפרא המקראי נקרא בלשון חז"ל בשם "ערוד" ואינו חמור הבר הנקרא כך בימינו (הכלאות בין חמור לחמור בר מותרות לכתחילה). הפרא המקומי נכחד באזורנו בשנות השלושים של המאה ה-20. הבדואים במדבריות ארץ ישראל ועבר הירדן נהגו בעבר ליצור בני מכלוא שהיו מבוקשים בקרב אנשים אמידים בשל נדירותם, מהירותם וכוחם. הכלאה מפורסמת אחרת היא בין עז ליעל, שיוצרת בני מכלוא בשם "יָעֵז". ידידי ד"ר עוזי פז סיפר לי על תצפית נדירה של בן מכלוא של יעל וכבש. תופעה ידועה נוספת היא הכלאה בין כבש ועז (geep) ובאופן נדיר יש להם גם צאצאים פוריים.

הדוגמאות שמביאה המשנה בכלאיים הן אפוא מציאותיות. בימינו השימוש בפרדות הולך ופוחת והסיכוי לקבלת צאצאים פוריים כמעט אפסי. גם היעדר מפגש יום-יומי ובלתי אמצעי של האדם המודרני וחיות המשק שלו עם חיות בר מפחית את האפשרות לצפות כיום בתופעות טבע אלה.

להרחבה, ראו מאמרי ב"לשוננו" עו (תשע"ד), עמ' 265–283.

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il

אולי יעניין אותך גם