הברכה לשומרי השמיטה

 2 zohar amar

טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

הפרשה פותחת בברכה של גשמים בעיתם ושפע של יבול שאיסופו העסיק באינטנסיביות את החקלאים: "וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע... וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן" (ויקרא כו, ה–י). ברכות אלה צריך לראות על רקע המציאות שעימה התמודדו לעיתים החקלאים בארץ: שנות בצורת תכופות, רעב וחוסר ביטחון לעתיד הקיומי.

בהיעדר אמצעי קירור כבימינו נדרש האדם לשמר את המזון לטווח ארוך, ולבד מאסטרטגיית הקיום שנהגה לאחסן מזון לתקופות ממושכות לקראת ימי מחסור שעלולים להגיע, היה לאבותינו מגוון אמצעים לשימור מזון ואחסונו. הבעיה היא שעם הזמן איכותו וטריותו של המזון פוחתות. כמו כן גרגרי דגן ודבלים עלולים להיתקף במזיקים, מציאות שכיחה שהתגלתה בשרידי מזון בממצאים ארכאולוגיים מכל מיני תקופות קדומות.

ברגיל אפשר לשמר מזון ברמת נגיעות סבירה בטווח של כשנה, עד לאיסוף היבול החדש, ולכל היותר עד שלוש שנים. זהו פשר הברכה "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן", שהמשכה "וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (שם, י). בלשון קדמונינו "חדש" הוא כינוי ליבול בן שנתו; יבול שמשתמר כשנתיים מכונה "ישן", וכבן שלוש שנים – "ישן נושן". כך הדבר למשל באשר ליין: "ישן משל אשתקד, ומיושן משל שלש שנים" (משנה, בבא בתרא ו, ג).

הברכה המובטחת היא לשפע יבול שיספיק לשלוש שנים בכמותו ובטריות גבוהה עד כי יהיה צורך לפנות את האסמים על מנת לאחסן את היבול החדש. שפע של יבול המספיק לשלוש שנים נזקק בעיקר בשנת השמיטה, כדברי התורה. "מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִתהֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ?" על כך אומר הקב"ה שהוא יתן את ברכתו "בַַּּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים".ולאחר מכן עליהם לזרוע "אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן" (ויקרא כה, יט–כב).

קשה שלא לראות את הקשר בין השימוש הכפול במילה "ישן" לברכה של "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן" (שם כו, י). יתרה מזאת, ברשימת הקללות שמופיעה לאחר מכן מופיעות כמה פעמים המילים "שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" (שם, יח, כא, כג, כח), בניגוד "לָשׂבַע" (שם, ה, כו) – רמיזה לשנת השמיטה. בפרשת הקללות נזכרת במפורש עבירה אחת בלבד שבעטייה נגרמו כל הצרות, והיא אי-קיום מצוות שמיטה (שם, לו). בכך התורה מעמידה את מצוות השמיטה כאתגר הגדול ביותר באמונה לחקלאים העברים. ברכה מיוחדת מובטחת אפוא לשומרי שמיטה: "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

תפסיקו לשחק בנוער

  מאמר מאת יו"ר נוער...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם