ירקות מצרים Featured

 2 zohar amar
טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

פרשתנו עוסקת בבני ישראל במדבר, המתאוננים ואומרים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם... אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (במדבר יא ה). הכתוב מציין במפורש שהעילה היא "תאווה", ומילים מהשורש שלה מופיעות חמש פעמים בסיפור המתאווים.כדי שהתלונה של האספסוף תישמע אמינה ולא מופרכת לגמרי, הם משלבים בה נתונים אמיתיים הלקוחים מהריאליה המצרית, והמחפים על דברי גוזמה ושקר. דוגמה לכך היא רשימת הירקות הנזכרת במקרא פעם אחת, בפרשתנו:

א.      קישואים – מלון הקתא, מוכר בימינו בשם הערבי "פקוס" ואינו הקישוא המודרני שמוצאו מהעולם החדש.

ב.      אבטיחים – שם קיבוצי לאבטיח ולמלון.ישנן עדויות בוטניות-ארכאולוגיות רבות לגידולם במצרים מהאלף השני לפנה"ס וכן הם מופיעים באיורים שעיטרו כמה קברי מלכים במצרים העתיקה.

ג.        חציר – מזוהה כאן עם שום הכרש, הידוע בשם הערבי "כראת'".

ד.      בצלים – בצל הגינה.

ה.      שומים – שום תרבותי.

המשותף לכולם הוא שמדובר בגידולי מקשה ממשפחת הדלועיים וירקות בעלי בצל הגדלים בחקלאות השלחין האופיינית למצרים, בניגוד לחקלאות הבעל של ארץ ישראל (דברים י, י-יא). גידולי המקשה העסיסיים שהושקו במי הנילוס ביטאו את הניגוד למדבר סיני הצחיח, ולפיכך בני ישראל התלוננו ש"נפשנו יבשה" (שם, ו). גם הבחירה בבצלים ובשומים אינה מקרית. הם נחשבו פירות אדמה שכיחים בתפריט המזון, אך מקודשים, עד שהמצרים נהגו להישבע בשמם. יש מהם שקידשו אותם בדרגה של איסור אכילתם כמו בשר צאן, כפי שכתב באירוניות יובנאליס בסאטירה שלו: "כאן מכבדים חתול, אך שם את הדג שבנילוס... חטא של טומאה הוא פריכת בצל וכרשה בשיניים. על השולחן לעולם לא יושם בשרו של הכבש הצמרירי, ושחיטת גדי עיזים שם לחטא יחשובו".

אין לפקפק בעובדה שבני ישראל אכלו דגים, בצלים ושומים במצרים, אבל ההכרזה שהם קיבלו זאת "חינם" היא שקרית ואינה מתקבלת על הדעת. כעבדים שעבדו בבנייה בפרך, סביר להניח שבני ישראל קיבלו מזון שכיח כמו בצלים ושומים, אולם הרודוטוס מביא עדות "ארכאולוגית" מעניינת מביקורו באחת מהפירמידות העתיקות במצרים: "על הפירמידה כתוב בסימנים מצריים מה היו ההוצאות לצנון, בצל ושום בשביל העובדים".

הביקורת המקראית על המתלוננים היא לא רק בגין תואנת שווא, אלא גם משום שהם בחרו במזון ארצי: ירקות ודגים שהמצרים סגדו להם, בעוד הם דוחים את המן מן השמים – מתת א-לוהים. מפרשיית המתלוננים עלינו ללמוד להכיר טובה לקב"ה שבחסדו הביאנו לארץ ישראל: "ארץ טובה... לא תחסר כל בה" (דברים ח, ז-ט).

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
פרשת הרב טל מאחורינו

  מאמר מאת הרב יניב...

סוד הנישואים המאושרים

  הטור של אבינועם הרש....

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם