כוחו של הדיבור Featured

 2 reuven sason

"ככל היוצא מפיו – יעשה": כוחו של הדיבור

הרב ראובן ששון

בנוהג שבעולם נדמה שהעולם הפיזי הוא המציאות הכי ממשית, ואילו מרחבים מופשטים יותר, כמו הרגשות או מחשבות, הם פחות ממשיים ויותר אווריריים וחסרי קיום. הקיר, האבנים, הבתים והמכוניות נראים הרבה יותר מציאותיים מהמחשבות, הדיבורים והרצונות.

ואולם התורה מלמדת אותנו שההפך הוא הנכון: המציאות החומרית היא הדלילה ביותר, היא ההוויה הכי פחות חזקה במציאותה ובישותה. ויסוד העניין הוא שהקב"ה הוא הקיים היחידי שקיומו המוחלט נותן קיום וממשות לכל הבריאה כולה. במובן זה, ככל שהמציאות רוחנית וזכה יותר, כך השפע הא‑לוהי מופיע בה יותר, וממילא קיומה חזק ועשיר יותר. וכך המרחבים הולכים ומצטמצמים מעולמות רוחניים אדירים עד לתחתית הכול, שזוהי המציאות שאנו רואים בחושים. היא האחרונה בשלשלת, היא הרחוקה ביותר מאור פניו יתברך, ולכן קיומה הוא החלש ביותר. הדבר הזה ניכר בעובדה שהמציאות החומרית היא בת חלוף, מתפוררת ומתפרקת, ואילו מחשבות ורעיונות יכולים לעמוד אלפי שנים בלי שיכהו וייחלשו כלל.

ואם תשאל: הלא העין רואה וקולטת את המציאות החומרית בצורה חזקה יותר מכל מציאות אחרת? כמה תשובות בדבר. ראשית כול, גם המדע כבר הוכיח שהחומר ברובו הוא ריק מוחלט. חלקיקים דקים מאוד נעים במהירות רבה עד שנראה שהכול דחוס ומלא חומר, ובאמת הכול כמעט הוא ריק, כך שרוב מוחלט של המציאות הפיזית הוא באמת ריק, ומה שנראה ממשי אין זה אלא אחיזת עיניים.

שנית, הקליטה החושית שלנו איננה אינדיקציה נכונה. נוכל להמשילה לילד שקולט חשבון פשוט ואינו קולט משוואה ריבועית. מצידו החשבון הפשוט נכנס לחלל התודעה שלו, ואילו המשוואה הריבועית כמו אינה קיימת. כך גם לגבי תפיסת המציאות: העובדה שהחוש שלנו קולט את הפיזי ולא את מה שמעליו נובעת מהקטנות של החושים, שמסוגלים לקלוט רק מציאות מצומצמת וחלשה. ממש כמו שהעין אינה יכולה להביט על השמש, כך התפיסה החושית אינה יכולה לקלוט את המציאות שמעל המרחב הפיזי דווקא משום שהוא כל כך עשיר ואדיר בהווייתו.

מכאן ניגש לאדם: כשם שיש לנו ערוצי קשר עם העולם הפיזי, כך יש לנו ערוצי קשר עם המרחבים שמעל העולם הפיזי. עם העולם הפיזי אנו באים במגע דרך הידיים שלנו. וזה למעשה מוגדר בספרים כרובד המעשה. מעל המעשה יש עוד שני רבדים באדם: דיבור ומחשבה. הדיבור והמחשבה הם דרכי התקשורת שלנו עם מה שמעבר למציאות הפיזית.

כך לדוגמה, עם האור האדיר ביותר, אור התורה, אנו נפגשים על ידי הדיבור והמחשבה. כשהאדם מדבר דברי תורה הוא ממש נכנס לעולם רוחני אדיר, למציאות ממשית שאף שאינה נתפסת בעין החומרית היא קיימת בהחלט, ובאמת היא הרבה יותר אדירה בתוקף מציאותה מהמציאות החומרית. התורה היא אור א‑לוהי, מציאות ממשית, ועל ידי הדיבור אנו נקשרים ונכנסים להיכל הגדול והקדוש הזה, היכל התורה.

כאן צריך לחזור ולחזק את האמונה ואת ערוצי הקשר הרוחניים שקיימים בנו, כי החוש שלנו אינו מסייע במרחבים האלה, ולפעמים אפילו מערים קושיות רבות מחמת ההרגל לראות כל דבר בעין. אך כל מי שיש בו ריח של אמונה מאמין ויודע שמעל העולם הפיזי יש מציאות אמיתית, ואנו באים איתה במגע ממשי על ידי הרובד הרוחני שקיים בנו: המחשבה והדיבור.

ומכאן נבין את הפסוק שמופיע בתחילת הפרשה: "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יַעֲשֶׂה". רבי חיים ויטל לימד מפסוק זה שהאדם צריך להקפיד מאוד שלא לעשות דבריו חולין, כלומר שלא לדבר סתם, כי 'ככל היוצא מפיו יֵעַשה', מה שאתה מדבר אינו ריק אלא עושה רושם וממשות.

ממש כשם שהאדם עושה דברים במציאות על ידי ידיו, כן הוא פועל במרחבים המופשטים יותר על ידי מילותיו. לכן צריך להיזהר מאוד בדיבור. כי כשם שזריקת אבן על חלון יוצרת נזק ממשי, כך גם דיבורי שנאה ולשון הרע. ולהפך, דיבור טוב דומה למעשה טוב, הוא יוצר, בונה ומשבח את המציאות בצורה ממשית ואמיתית.

צריך להיזהר שלא לחלל את הדיבור. לצערנו אינספור מילים משתחררות לחלל האוויר הציבורי בלי מחשבה מעמיקה וללא אחריות. צריך 'לתת לרוח משקל', להבין שהדיבור היא היצירה ממשית שנוגעת ממש בהגדרת האדם – 'נפש חיה' – 'רוח ממללא'. על כן כל המכבד את צלם א‑לוהים שבו יכבד את מילותיו, כי 'ככל היוצא מפיו יעשה'.


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
בג"ץ מנסה לחנך אותנו

  מאמר מאת ברלה קרומבי

חמש שנים חלפו

  הרב ליאור אנגלמן נזכר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם