הישראלים והכנענים Featured

 2 zohar amar
טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

כאשר בני ישראל נכנסים לארץ ישראל לאחר ארבעים שנות נדודים והתנהלות ניסית, חלה תפנית משמעותית ביותר באורח חייהם. מכאן ואילך יצטרכו בני ישראל להתמודד על קיומם בדרך הטבע. הפסוק מציין זאת במפורש עם הגיעם לארץ ישראל:"וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ" (יהושע ה, יב).

האתגר הגדול ביותר שעמד לפני עם ישראל היה לערוך הסבה מקצועית מנוודות ולהתאים את עצמם לחיים של יושבי קבע חקלאים. דבר זה חִייב אותם הכשרה טכנולוגית, ולא פחות מכך שינוי נפשי-תרבותי.

על קשיים אלה אנו למדים מהדו-שיח שניהלו בני יוסף עם יהושע בנוגע לנחלה הקטנה שהם קיבלו ביחס למספרם הרב (יהושע פרק יז).יהושע הציע להם לעלות להר אפרים הדליל מיישוב, לְבָרֵא את היער ולהכשיר את הקרקע להתיישבות. בני יוסף דוחים את הצעתו ואומרים ש"לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר" (יז, טז), אולם יהושע טען שאין פתרון אחר, והם יצאו למשימה התיישבותית, שארכה כמה מאות בשנים והביאה למהפכה במפת ההתיישבות.

עדות מוחשית לתמורה הזאת נמצאת בסקר הארכיאולוגי שנערך באזור הר אפרים. התברר שמתקופת הברונזה המאוחרת – התקופה שלפני התנחלות בני ישראל בארץ – נמצאו עדויות לחמישהיישובים, ואילו מתקופת הברזל – "התקופה הישראלית" – נמצאו 115 יישובים. תהליך זה התאפשר לאחר ששטחי חורש סבוכים של אלון מצוי, בעלי שורשים עמוקים, נכרתו ונעקרו. לאחר מכן השטחים ההררים פולסו למדרגות (טרסות) והקרקע הטרשית סוקלה מהאבנים ואלפי בורות נחצבו וטויחו לאגירת מים.

המחקרים הארכאולוגיים מראים שתחילתן של מדרגות ההר בארץ ישראל והשימוש בחציבת בורות מטויחים הם קדומים, כבר מתקופות הברונזה. בני ישראל למדו זאת מעמי כנען שהייתה להם מסורת עתיקת יומין, ויישמו אותה באופן נרחב וחסר תקדים.התורה מציינת במפורש שבני ישראל ימצאו בארץ ישראל תרבות חקלאית עשירה:"וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ (דברים ו, יא; וראו יהושע כד, יג).חז"ל שיבחו את המיומנות הגבוהה של עמי כנען בעבודת האדמה; הם ידעו להתאים את סוג הקרקע והפרופיל שלה לכל גידול והכירו את תורת הארץ באופן מוחשי ביותר: "שהיו בקיאין בישובה של הארץ, שהיו אומרים מלֹא קנה זה לזית, מלא קנה זה לגפנים, מלא קנה זה לתאנים, וחורי שמריחים את הארץ, וחִוי אמר רב פפא: שהיו טועמין את הארץ כחִוְיא" (כלומר נחש; בבלי, שבת פה ע"א).

התורה תובעת מישראל לא להיות פסיביים ולהסתפק במפעל החקלאי של עמי כנען, אלא להמשיך בפיתוח שבו החלו קודמיהם, כפי שפירשו חז"ל: "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" (ויקרא יט, כג)– "אמר הקב"ה לישראל, אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו נשב ולא נִטע, אלא הוו זהירין בנטיעות, שנאמר ונטעתם כל עץ מאכל. כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם" (תנחומא, קדושים ח).

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il


 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חוזרים לתוכנית אלון

  מאמר מאת ח"כ מוטי...

הסמארטפונים כאן כדי להישאר

  מאמר מאת הרב יניב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם