שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה Featured

 2 zohar amar

טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

"פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה"(דברים כט, יז).

הברית שהקב"ה עורך עם ישראל בפרשתנו כוללת את הפרט ואת הכלל. הבסיס מתחיל מהאדם הבודד, שעלול להשפיע על המשפחה ובמעגל הרחב יותר על השבט ועל העם. הפסוק מדמה זאת ל"שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה". השורש הוא איבר בצמח, שנמצא בתוך האדמה וממנו הצמח מתפתח, אך במקרא הוא מסמל את היסוד של טבעו של האדם. כמו השורש הנסתר, שטמון בתוך האדמה, קשה לעיתים לעמוד על טיבו של האדם, לדעת להיכן ליבו פונה, לטובה או לרעה. האם מדובר ב"שורש צדיקים" (משלי, יב, ג) או בשורש רשעים, ואז הסכנה היא שהוא יתרבה ויקלקל את כל הסובבים אותו. במקרה הזה, הדימוי הוא ל"ראש ולענה", צמד צמחים הנזכרים בכפיפה אחת חמש פעמים במקרא.

מהפסוקים עולה שהלענה היא צמח מר, ואולי אף רעיל: "ואחריתה מרה כלענה" (משלי ה ד), שממנו הכינו שיקוי מר: "השׂביעני במרורים הִרְוָנִי לענה" (איכה ג טו). הלענה משמשת ביטוי לדבר רע ונפסד (עמוס ה ז; ו יב) וביטוי ציורי לנזק שגורמים האנשים הסרים מדרך ה', שכביכול מרעילים את העם: "שורש פורה ראש ולענה" (דברים כט יז). לפי הקשרים אלה, ייתכן שיש קשר פילולוגי בין שם הצמח ובין שורש הפועל הערבי 'לַעַן' (لَعن), קילל. בתרגומים הלועזיים היא זוהתה עם מין המכונה היום לענה (Artemisia). אחרים זיהו אותו עם צמחים מרים או רעילים כמו אבטיח הפקועה, יריקת החמור וזקום מצרי.

ה"רֹאשׁ" (או "רוֹשׁ") נזכר במקרא ככינוי לרעל, כמו ארס נחשים: "כראש פתנים יינק" (איוב כ טז). דימוי זה מתאים בישעיהו לשורש הנחש, שממנו יכול להתפתח נחש צפע ארסי והוא יהפוך לשרף מעופף – הנחש הקטלני ביותר בספרות המקראית: "מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף" (יד, כט). מפירוש רש"י ופרשנים מאוחרים עולה שהמקור ל'ראש' הוא צמחי. למעשה, רק בקרב החוקרים המודרניים אנו מוצאים את הנטייה לזהות את ה'ראש'המקראי כצמח רעיל ספציפי. בין הצעות הזיהוי הרבות: מיני שיכרון (Hyoscyamus)או הצמח הנקרא בימינו רוש עקד ((Conium maculatum.

בבדיקה של מִקטרים שנמצאו בתל יבנה מתקופת הברזל נמצאו שרידי חומר אורגני. האנליזה הראתה שהם מכילים scopolin – חומר נרקוטי המצוי בכמה מצמחי הלענה והשיכרון. חומר זה שימש כנראה סם הזיה נרקוטי כחלק מהפולחן הפלישתי.

הצעה מסתברת ביותר היאשמדובר בצמח הפרג התרבותי ((Papaver somniferum, שמוצאו בסביבות אגן הים התיכון, ומשם התפשט לאזורים אחרים. זיהוי זה מתבסס על הדמיון של הֶלְקֵט הפרג ל'ראש' ועל החומר הנרקוטי הרעיל המופק ממנו, אוֹפְּיוּם.לנימוק זה יש לצרף את הטעם המריר של הסם והסכנה שבשימוש המופרז בו.כך למשל כתב רמב"ן בספרו תורת הבית, על ההימנעות מקבלתו מהגויים: "אופיון כשמה מין רפואה שעושין ממין הפרגין וסכנה הוא לקבלו מהן, שאינו דבר מומחה".מעניין שהשם היווני של הפרג התרבותי הוא Rhoeas;ייתכן שהוא נגזר מהשם העברי הקדום 'ראש'.

מהממצא הארכאולוגי שנחשף במזרח הקרוב עולה שצמח זה היה ידוע במרחב של ארץֿישראל. בלבנט נמצאופכיות קטנות, המתוארכות למאות15–12 לפנה"ס. הן נראות בדמויות הלקט הפוך של פרג. פכיות אלה יוצרו בקפריסין ונמצאו גם בארץ ישראל. בדיקת מעבדה של שבר פכית שנמצא בתל אל-עג'ול גילתה שהיא הכילה שרידי אופיום. יוצא אפוא משיצרני הסם בקפריסין, אשר שיווקו אותו בכל המזרח התיכון, עיצבו את המכלים בדמות המוצר הלקט הפרג כדי לרמוז על תכולתם. ממצא זה מעיד שהשימוש באופיום במרחב ארץֿישראל היה שכיח.

היחס של התורה לשימוש ב"ראש" הוא שלילי. הסכנה בשימוש בו אינה רק גופנית ואחריתה מרה, אלא ההתמכרות לו אינה מאפשרת לאדם לעבוד את ה' במלוא חושיו הטבעיים מתוך עבודה עצמית והתקשרות אמיתית.

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מופת הגורן

  אבי רט כותב על...

התעשייה

  כל מה שרציתם לדעתם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם