כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה Featured

 2 zohar amar

טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

בפרשתנו משה ויהושע מצווים: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל "(דברים לא, יט). לדעת הרמב"ם, מפסוק זה לומדים שמצוות עשה על כל אחד מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ז, א; ספר המצוות, עשה, יח).

נייחד סקירה זו לחומר שעליו כותבים ספר תורה. על פי ההלכה, אפשר לכתוב ספר תורה רק על גבי עור בהמה וחיה טהורה, ואפילו נבלות וטרפות (רמב"ם ור"ת).

יש שלושה סוגי עורות: א) גוויל העור מעובד בשלמותו בשיטה המשתמשת במלח, קמח ועפצים. שיטה זו נפוצה עד היום בקרב יהודי תימן. חלוקת העור לשניים ועיבודם לאחר הסרת השיער מאפשרת לקבל עוד שני סוגי עורות, ולהלן הסברם על פי הרמב"ם: ב) דוכסוסטוסהחלק הדק שבצד השיער, והוא מיועד לכתיבת מזוזה ומצד השיער בלבד;ג) קלף החלק העבה שבצד הבשר, והוא כשר לכתיבת סת"ם מצד הבשר.בתקופת הגאונים אנו שומעים על עוד שיטת עיבוד, באמצעות סיד בלבד, והיא השיטה השכיחה בימינובקרב כל יהודי אשכנז ורוב קהילות הספרדים.

ברגיל השתמשו בעורות של עגלי בקר, כבשים ועיזים, ואולם בכל קהילות ישראל יש בימינו מאות ספרי תורה שנכתבו על קלף וגוויל של מיני בקר, צבאים ואיילים.

השימוש בעורות צבאים נזכר בספרות חז"ל. למשל,ר' חייא העיד על עצמו שהיה צד צבאים ברשתות פשתן ומאכיל את בשרם ליתומים, ומעורם היה מכין מגילות לכתיבת חמישה חומשים (כתובות קג ע"ב).עור של צבי נחשב ליקר ביותר, שכן כתיבתו דרשה לכידה של צבאים רבים, שברגיל היו חיות בר. כתיבת ספרי תורה על עורות צבי הייתה שכיחה ביותר בעירק, והספרים נשלחו לכל מיני קהילות במזרח, כמו כורדיסטאן, טורקייה וסוריה. ספרים כאלה הגיעו לארץ ישראל: בירושלים, בצפת ועד היום אפשר לראות כמותם, לדוגמה בבית כנסת 'אברהם אבינו' בחברון.

השימוש בעורות של איילים ( (Deer-Hirschלכתיבת סת"ם היה מקובל בעיקר באירופה,וצבע הקלף שלהם בגוון אדום. הרב יהודה ברצלוני, מגדולי חכמי ספרד בראשית המאה ה-12, אמר בשם הקדמונים שעורות האייל והג'ירף הם המתאימים ביותר לכתיבה של ספרי תורה בגוויל, מפני שאפשר לעבדם באופן שיהא אורכם כהיקפם בשיעור שישה טפחים.

במחקר שערכנו ביקשנו לתעד את מלאכת ייצור הגוויל המסורתית שעברה עד כה בתורה שבעל פה. הדגם למחקר היה עור ג'ירף שנפשט מפרט שמת בספארי. מדובר למעשה בעור החיה הטהורה העבה ביותר, כ-18 מ"מ. אגב, מהגוויל שדוקק נכתבה כנראה המזוזה הראשונה בהיסטוריה מעור ג'ירפה (כיום בפתח ביתי). השימוש בעורות חיות בר אלה מעיד למעשה על מסורת כשרותם בקרב קהילות ישראל.

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

תפסיקו לשחק בנוער

  מאמר מאת יו"ר נוער...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם