מרחב פנימי והארה החוצה Featured

 2 reuven sason

הרב ראובן ששון

"הנרות הללו קודש הם" – מרחב פנימי והארה החוצה

כתוב בשולחן ערוך: "נֵר חֲנֻכָּה, מַנִּיחוֹ עַל פֶּתַח הַסָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִבַּחוּץ". הגמרא לומדת שמצוות חנוכה היא "נר איש וביתו". מהות הבית היא כוח מאגד. כל בני הבית מתחברים יחדיו לחיות חיים משותפים. הבית הוא למעשה התשתית המחברת את הפרטים להיות כלל אחד. ובלא בית ומחיצות, לא ייתכן חיבור לכל בני העולם באמת, אלא אדרבה, כל אחד צריך לגונן על עצמו ולמצוא אורח לחייו. הבית, המְתַחֵם מכל העולם שבחוץ, מאפשר לכל בני הבית למצוא את מסגרת החיים שתחבר ביניהם ותקבצם לכלל אחד. נמצא שיש בבית שתי תנועות – היבדלות מן החוץ המאפשרת אחדות בפנים, צמצום המאפשר התרחבות אמיתית. המחשבה לפתוח את הכול, ולהתבטל בכלל האנושות, באמת אינה מיטיבה עם האדם, אלא מאבדת את מקומו. פיזור הנפש, ההיבלעות בהמון הגדול, מתוך מחשבות אוניברסליות רחבות, לא מביאה לאוניברסליות ואף לא למציאת האדם את עצמו, אלא לאובדן עצמו ולאיבוד החברה כולה.

דווקא הערכים המתַחמים, השׂמים גבול וממקדים את האדם במקומו, לבל יהיה שטוף בכל רעשי החברה ותסיסת החוץ, הצניעות וההסתרה, הם המאפשרים לו לבנות בניין עצמי של הפרט, ואף להיפתח בצורה מאוזנת ונכונה אל הכלל, אל משפחתו וקרוביו. דווקא החוסן הפנימי הזה וההיבדלות מכל ההמון שבחוץ, הם המאפשרים להיפתח בצורה נכונה אל ההמון, דרך פתחי הבתים, ולא דרך שטף של תוהו השובר את כל מחיצות החיים.

זוהי האמירה של חנוכה, כוח הבית הישראלי וקדושתו. כך, כנגד הפריצות של תרבות יוון, באות הצניעות והטהרה של הבית בישראל, ומגרשות את כל זוהמת הרשעה והחושך, וכל הרוחות הזרות של תרבות יוון. הבית הקטן שבישראל, בכוחו להאיר אור שיגרש את כל המעצמה הגדולה היוונית, כי הכוח הגנוז בפנימיות, בנקודת ההסתר, בחותמו של כוהן גדול, הוא כוח אין-סוף, ששום מעצמה ושום אומה לא יוכלו לו.

בדור שלנו, שהוא כל כך מאותגר בשטף שבא מבחוץ, במדיה וברשתות החברתיות, נלמד מקדושת חג החנוכה לבנות לנו מקום פנימי, מרחב אישי, שדווקא מתוכו נוכל לפתוח פתח כלפי חוץ, ואף להניח בו נר, שיאיר החוצה מהאור שבפנים.

כשנתחבר פנימה לעצמנו, אזי האור שיבקע מתוכנו החוצה יהיה אדיר ואין-סופי. אלו הם נרות חנוכה העומדים בפתחי הבתים, שנאמר עליהם ביטוי מיוחד במינו – "הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם"! האור שלנו, המופיע בחנוכייה, הוא דוגמת המנורה שבמקדש. משם, ממעון השכינה, נמשכת הארת המנורה ונחקקת בחנוכיות של כל ישראל. ובאמת, אין שום מצווה אחרת שהיא ממש מעין "העתקה" של אחד מכלי השרת, שנעשית כדוגמת המצווה שנעשתה במקדש. השולחן, המזבח החיצון וקורבנותיו, המזבח הפנימי והקטורת אשר עליו – להם אין רמז וביטוי במצווה שנעשית בקרב בית ישראל. אורם עליון, נעלה מכל התלבשות בעולם הזה, מיוחדים הם למקדש. ואדרבה, ההקרבה אסורה מחוץ למקדש, ורקיחת קטורת שלא בקודש עונשה מיתה בידי שמיים. קיימת הבחנה ברורה בין הקודש ובין החול, בין עבודת המקדש ובין חיי עם ישראל בכל ארץ ישראל.

המנורה הטהורה, הכלי המזוכך ביותר, למעלה מקורבנות ודם ואף למעלה מרֵיח בשמים, שאינה אלא אור, אור רוחני וזך, הנראה לעין, היא החנוכייה בעוז רוממותה, בוקעת מן החלונות, מציצה מן החרכים, ונמשכת אל כל ישראל, אפילו בגלות המרה, אפילו במחשכי סיביר ובמרתפי האינקוויזיציה; אלומת אור מהמקדש המקודש, כלי שרת ממקום הקודש היוצא אל ישראל בשלמות אורו, במדרגה של קודש, ומתייחד לקדש את ישראל ולקשרם אל מקום המקדש.

זהו הפלא של מצוות הדלקת נרות חנוכה, זהו מעוז צור הישועה. כי המלך בעצמו, ממקום מגוריו, בשלמות אורו, בא לשכון אצלנו ובקרבנו, ומכוחו הגדול אנו מתרוממים מעל כל המשברים, מעל כל הררי החושך, ומקרבים בפועל את אור המקדש, את אור הגאולה ואת יום הישועה.

הנר הקטן, שנדלק בחשכת הלילה למטה מעשרה טפחים, בא לבשר על אור גדול, אור שעליו אמר הנביא "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח", אור קדושת המקדש, אורם של ישראל שיפציע ויבשר לנשברי לב בשוב ה' ציון. השלהבת המרצדת מבשרת בשורת גאולה בכוח אדיר שנעלם בגופה הקטן, הנראה שברירי ודל, אך כוחו גדול לא-לוהיו.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ימי האור והחושך

   הרב מתניה ידיד |...

אמונה, חסד והבחנה

  מאמר מאת הרב יעקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם