הזיקה שבין התורה והאדם Featured

 2 reuven sason

הרב ראובן ששון

לאכול תורה" – הזיקה שבין התורה והאדם

אין דבר שיש לנו זיקה ושייכות אליו כמו התורה. התורה וישראל הם דבר אחד ממש. "אורייתא וישראל חד". ויש להבין את מהות הדבר, והוא עניין יסודי ושורשי, הן בהבנת מהות האדם והן בהבנת מהות התורה, והקשר בין שניהם.

האדם נמשל לעץ השדה. במובן זה, כמו שהעץ תחילתו בגרעין שכל כוחותיו אצורים וגנוזים בו בצמצום עצום, כך שמצד אחד בגרעין נמצא כל העץ כולו, ומצד שני הפער בין הגרעין ובין העץ הוא בלתי ניתן להשוואה. כי אף שמצד עצם התכונות אין בזה אלא מה שבזה, מצד ההופעה בפועל אין דמיון וערך בין גרעין זעום ובין אילן רב-שריגים, פירות מתוקים וענפים נאים.

כן הוא האדם, שכוחות אדירים גנוזים בו בצורה גרעינית, והוא צריך להוציאם אל הפועל, להיות לאילן אדיר. מצד אחד כל כוחותיו כבר גנוזים בו, ומצד שני הכול מכונס בכוח ולא בפועל. ותפקידו של האדם מתרכז בנקודה זו – להוציא את כוחותיו ולהולידם לאור עולם. תחילת הדבר הוא במישור הגופני, שנוצר מגרעין מיקרוסקופי, והולך ומתפתח בשלבי ההיריון, עד שנעשה שלם בכל איבריו. ואף לאחר הלידה נמשך פיתוח גופו עד שבא לגמר בישולו. אך כמידת ההתפתחות הגופנית, כן הוא בסוד ההתפתחות הנפשית והרוחנית והנשמתית. הווה אומר, האדם צריך להמשיך ולהיוולד, בכל ימי חייו, כי מעיינות מרובים גנוזים בו, וכוחות עצומים כנוסים בקרבו, והוא צריך להולידם לאור עולם.

כשם שהתפתחותו הגופנית של האדם היא באמצעות אכילה, כן הדבר ברבדיו הפנימיים יותר, שהתפתחותם באמצעות "אכילה" רוחנית. זוהי התורה, שהיא הבונה את מערכות החיים הפנימיות של האדם. זוהי הסיבה לכך שהתורה נמשלה למים וללחם, לבשר וליין. ואין המשל דמיון בלבד לאכילה, אלא הוא אמת גמורה, כי התורה היא "אכילה", אלא שהיא בחינת אכילה רוחנית, המפתחת את שיעור קומתו הפנימית של האדם.

היסוד הזה רמוז באיבר הפה. לא מצינו בשום איבר מאיברי האדם שתי פעולות שונות בתכלית. העין רואה והאוזן שומעת והרגליים הולכות. ויוצא מן הכלל הוא הפה, שמשמש הן לדיבור הן לאכילה. והוא דבר פלא – ומה ראה הקב"ה לברוא את האדם שיהיה פיו משמש שתי פעולות? ואם כדי לחסוך בריבוי איברים, היה לו לברוא איבר שיש לו גם כוח ראייה וגם כוח שמיעה, ולא יצטרך האדם לאוזן ולעין נפרדות, וכל כיוצא בזה.

אלא, ודאי שיש כאן עניין עמוק מאוד, הרומז על הקשר הפנימי בין הדיבור והאכילה. כי גם הדיבור בתורה הוא ממש בחינת האכילה הרוחנית. עסק התורה ואותיותיה מלאים אורה וברכה, המשביעים את האדם ומפתחים את שיעור קומתו הרוחנית.

ובזה יובן דין ייחודי לברכות התורה – אסור ללמוד תורה לפני ברכות התורה, מה שאין כן בשאר המצוות, שהברכה אינה מעכבת את המצווה. בביאור העניין כתבו הפוסקים שברכת התורה דינה כמו ברכות הנהנין. נראה שעומק העניין כדברינו, שיש לתורה גדר של אכילה, ולכן העמידוה חכמים את ברכותיה כברכות הנהנין, לאסור את עסק התורה בלא ברכה קודם לכן.

הקבלת התורה לאכילה מלמדת דבר חשוב מאוד. כמו שבאכילה המאכל עובר תהליך של עיכול עד שמתמזג להיות עצם מעצמיו של האדם, ואינו נוסף כפי שהוא לגוף, כך ביחס לתורה. התורה צריכה להתאחד עם האדם עד שתהפוך לעצם מעצמיו הרוחניות. שלא תהיה חלילה כמו גורם זר שאינו מתעכל בגוף, וכמאמר הכתוב "ואכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו". כמו שיש אכילה שאינה בריאה לאדם, כן הדבר עלול להיות בבחינת הקשר בין האדם והתורה. לא חלילה מצד התורה, אלא מצד הכנת האדם וסדרי לימודו.

על כך באו הדרכות רבות, הן לתיקון המידות והן לדרכי הלימוד. כך לדוגמה, חז"ל המשילו את לימוד ההלכה ללחם, ואת לימוד האגדה למים, להורות לנו על הצורך בשניהם. ומי שיאכל לחם בלי לשתות מים, עלול לחוש יובש, ומי שרק ישתה מים יחסרו לו אבות הבניין היסודיים לגופו. כן גם בתורה, ההלכה בונה את יסודות החיים, והאמונה נותנת חיות ורעננות. וכמו שצריך ללעוס את המאכל, כן צריך לעמול בתורה בפיו ובמחשבתו. כמו כן צריך לתקן את המידות, כדי שהאדם יוכשר לקבל את התורה עד שתתברך בלבבו ותיחקק בכל הווייתו. שנזכה!

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
למה ד' עושה לנו קורונה?

  הרב שלמה אבינר משיב...

הרקע ההיסטורי של יציאת מצרים

  מאור עובדיה מ'מכון ידעיה'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם