להיות חופשי באמת Featured

 2 reuven sason

 

הרב ראובן ששון

מצרים הייתה "בית עבדים". כשאנחנו מנסים להתבונן במושג הזה אנו מציירים בית סוהר עם חומות גבוהות, אולם העבדות האמיתית עמוקה יותר. כשאסירים נמצאים בתוך כלא ומבקשים להימלט ממנו, אף שחומותיו גבוהות עד השמיים, אין זה בית עבדים. זה לא בית שיוצר עבדות. בית עבדים במובן העמוק הוא מקום שיוצר נפשות של עבדים שאוהבים את העבדות ושמחים בה. הם סבורים שהם מלכים ולא עבדים, ואף יוצרים אידאולוגיות ותפיסות חיים שמצדיקות את העבדות הזו ומתארים אותה כחופש וחירות.

אנו רואים זאת באותם קולות שבקשו לחזור מהמדבר למצרים בטענה שהיה שם טוב. זהו המצב העגום שבו האדם אומר "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי... לֹא אֵצֵא חׇפְשִׁי".

הדבר הזה מלמד אותנו שאפשר לטעות מאוד הבנת המושג עבדות וחירות. החירות היא המצב שבו האדם נאמן לעצמיות הפנימית שבו, לנשמה הא‑לוהית שבו. העבדות היא שעבוד עמוק לתרבות או לחברה שמנתקת את האדם מנשמתו ומציירת לו חלומות של אושר שבאמת זרים לעצמותו האמיתית.

ממילא צריך לדעת שכדי להגיע לחירות האמיתית צריך קודם כול להתקשר לעצמיות האמיתית, למי שהאדם באמת, כי כל עוד הוא אינו יודע מי הוא באמת וכל עוד יש לו טעות בהגדרת הזהות שלו, הוא עלול לגייס את כל העוצמה של תביעת החירות למען גורמים שבאמת מנוגדים לעצמו, שהעצמתם תשלול את חירותו האמיתית. את כל עוצמות הגבורה שבתוכו, שנועדו לשבור את השלשלות המשעבדות את רוחו, הוא ינתב בעבור דברים הפוכים מחופש רוחו, ונמצא מוסיף שעבוד על שעבודו.

לכן אין חירות ללא אמת של תורה, כי התורה היא החלון אל הפנימיות האמיתית שלנו, היא מלמדת אותנו מי אנו באמת ומפגישה אותנו עם האוצר הפנימי שטמון בנו. רק אמת של תורה שוברת את שלשלות העבדות בכל צורותיה ולבושיה ומשחררת את רוחו האמיתית של האדם לחירות עולם.

לפעמים יש רוחות תרבותיות סוחפות כל כך שהן מושכות את הלבבות וגורמות לאנשים להישאב אליהן, להיות צרכני תרבות זו ולחוש שבכך הגיעו אל אושרם ושמחתם. ואולם בסתר חדרי הלב שוכנת נשמת קודש, הממד הפנימי שלעולם לא ייכנע ולא ישתנה משום השפעה תרבותית ומשום שטיפת מוח אידיאולוגית. זוהי הנקודה הא‑לוהית הנצחית שבקרבנו ששום שקר לא יוכל להיטפל אליה ולבלבל אותה. היא יודעת מה שהיא מבקשת, ולעולם תהיה נאמנת לבקשה הקדושה הזו שבקרבה. היא מתמרמרת במעמקים, חשה את העבדות הפנימית, את השקר שבציורי החירות החיצוניים של תרבות בית העבדים, עד שקמה בגאון ומרדה בכל המציאות השקרית הזאת.

זה סוד המראה הגדול של הסנה. משה רואה את הסנה בוער בתוכו בלבת אש, אך האש אינה אוחזת בענפיו. יש כאן אש אדירה, אך היא מכונסת בפנים ואין שום רושם ממנה בחוץ. חז"ל במדרש מבארים שסוד הביטוי 'בלבת אש' קשור לפסוק "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר". זה המצב של עם ישראל: שינה בחוץ אבל לב בוער מבפנים.

פרעה חש את הסכנה הגדולה בהתקוממות הנשמתית והבין שאין לו אפשרות להכניע את הנשמה ולשנות את טבעה. לכן הוא ביקש דבר אחד: שלא יהיה לעם ישראל זמן לחשוב, פנאי להתייחד עם עצמם ולשמוע את הקול הפנימי הזה, "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר". זוהי אסטרטגיה ערמומית מאוד שנועדה לאטום את אוזניו של האדם, שלא ישמע את קולה של נשמתו. נקודה זו, חיסול הפנאי והדממה, היא המרכיב המהותי ביותר בבית העבדים המצרי. השקט הוא האיום הגדול, כי באותו קול דממה דקה נמצא ה' ומופיעה הנשמה.

לכן התרבות שמבקשת לשלוט על הנפש והרוח חייבת לסתום כל חור וכל סדק. היא יוצרת תרבות פנאי, שלא יהיה לאדם זמן לחשוב ולחוש את החלל והריקנות שבקרבו, עד שימאס במצבו ויתמרד. וכך המסך מרצד בלי הפסק, והנשמה זועקת מבפנים.

ואולם כמו במראה הסנה כך גם בגאולה האחרונה שבדורנו, "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", וכל הסדרות והסרטים לא ישטפוה. לא יועילו כל גלי ההתנגדות וכל תנועות הלוחמות בקודש לכבות את להט האהבה הנשמתית של ישראל לה'. היא לא תנוח ולא תשקוט עד שתגיע למחוזה חפצה, ובפה מלא תאמר "מצאתי את שאהבה נפשי"!

מתוך הספר החדש, 'באור פניך – שמות' מאמרי עומק לפרשות השבוע, מאת הרב ראובן ששון. 520 עמודים מלאים וגדושים בשפע של ביאורים עמוקים מתוקים ובהירים. מחיר מיוחד לרגל ההוצאה. להזמנות (משלוח מהיר): 053‑6240891

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
גאולת זמננו

  מאמר מאת הרב שמואל...

מה יהיה בעוד 3,333 שנה?

  מאמר מאת מיכאל פואה

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם