מאת: א"מ
יש מקום בארץ
והוא פלא
בית הדוד והרעיה
בו בהצנע ובסוד, חדר האהבה.
אשר בו יתייחדו ארץ ושמים
וכאחד יישקו בו שפתיים.
יש מקום בארץ
והוא פלא
בריות כולם, בבלי דעת, אליו ינהרו
באשר הוא לב כולנו.
ובכל זאת, באשר זאת,
עזוב ושומם, דמעותיו חורבותיו,
ואביו מסתתר בין שחור סלעיו ורגביו.
יש מקום בארץ
והוא פלא
תקומתו וחורבנו פלאי פלאות,
והוא עוד יפליא לעשות,
יחיה ויחיה כולם,
ישוב ויגלה מקומו של עולם.
בתכלית כוסף נכסוף
נגלה המכסוף
וישוב ויפעם,
לב העולם.
נכתב מתוך עלייה בטהרה, מפעימה ומסעירה עמוקות, במפגש של גלות וגאולה, בהר ה', בית חיינו.