יש מקום לוועדות קבלה

1858526 790 אביתר כהן, נתיבות, ממגורשי נווה דקלים

תגובה ל"מי פוגע בהתיישבות ביש"ע"

אני רוצה להתייחס כאן לטענה שעולה שוב ושוב ושעלתה גם כאן בשבוע שעבר על כך שהרצון של ציבור, ובטח ציבור דתי-לאומי, לחיות בקהילתיות תורנית הוא כביכול הגורם לכל מיני צרות שבאות עלינו במסגרת הוויכוח הישראלי בתחומים שונים ובפרט בהתיישבות. אז קודם כול בואו נדבר על העובדות.
הקושי של ממשלות הימין לדורותיהן לתמוך באופן מלא בהתיישבות ביהודה ושומרון ולתת לה לגדול ולפרוח, נובע מחוסר ההכרה שלהם בזכות ובחובה האמתית שיש לנו על הארץ. כאשר עוטפים את הציווי האלוקי לרשת את הארץ כולה בטיעונים ביטחוניים ובדיבורים לא מחייבים על נחלת אבות ונופים היסטוריים, אז נלחצים מכל איום מחו"ל.
את ימית פינה מנחם בגין אף שרוב תושביה היו חילונים, והיא לא זוהתה דווקא עם הציבור הדתי-לאומי. גם בגוש קטיף ובצפון השומרון היו יישובים שלמים בעלי אופי חילוני, וזה לא גרם לשרון להסס בפינוים.
ההתיישבות ביו"ש נכון לשנה זו מונה 410 אלף איש. לכולם ברור כבר היום שקשה יהיה לפנותם. אם ייתנו להם אישורי בנייה, תוך תקופה קצרה המספר יגדל במהירות. לכן את הדיון המתנהל על הצורך בוועדות קבלה אין לערבב עם השאלה האם ההתיישבות ביו"ש פגיעה או לא והאם יש קושי בהתרחבותה.
השאלה היא פשוטה: האם ראוי שיישוב יציב דרישות סף למגורים בו, והאם חלק מהדרישות פשוט לא ראויות?
ועדות קבלה (ולא רק ביו"ש אלא גם בדרום) בודקות כמה נושאים:
מצב כלכלי ומשפחתי - יישוב המתמודד כבר עם משפחות שמצבן הכלכלי דחוק, וכן משפחות הנזקקות לטיפול מחלקת הרווחה, לא יכול להוסיף עוד משפחות נזקקות שהרי "עניי עירך קודמים", והדבר עלול להוביל להרס מה שכבר נבנה.
חוסר מסוכנות - של האדם שמבקש להתקבל, ועל כך מבקשים תעודת יושר.
מצב דתי – בדרך כלל יישוב שהוקם כיישוב דתי רוצה להישאר כזה. חינוך הילדים חשוב מאוד לרוב ההורים, ולכן הם רוצים שהחברה שבה הם גרים תעזור להם לגדל ילדים אוהבי תורה ומחויבים לה. מה לעשות? ילד לא מבין מורכבות, ואם בונים קהילה מעורבת ללא כללים ברורים, הוא מבין ששמירת המצוות היא משהו חשוב אבל אפשר גם אחרת. לרוב ההורים אין יכולת להחדיר תודעת שליחות עמוקה של שמירת מצוות בלי קשר למה שקורה בחוץ, ולכן חשובה גם המעטפת הקהילתית, "לדור במקום תורה" כדברי ר' יוסי בן קיסמא.
גם הרב זצ"ל, שראה אור גדול בתהליך התחייה שאותו הניעה התנועה הציונית, בידל את עצמו ממנה לא פעם כדי לבנות משהו קדוש וטהור יותר. הוא לא תמך בקרן היסוד, הוא הגיב בחריפות לחילולי שבת בשפה מעט קשה ושאף להקים את "דגל ירושלים" כתנועה מחוץ לתנועה הציונית שתיתן רוח גבית תורנית לתנועת "המזרחי" שישב בתוכה.
לכן הציבור הסרוג הקים מוסדות חינוך לצד החינוך הממלכתי, יחידות צבאיות נפרדות לצד אלו שאינן, מקומות לימוד להשכלה גבוהה על טהרת הקודש וכו'.
גם כשהנצי"ב כעס על התפרדות הקהילות כעסו היה מוצדק, אפשר היה עדיין להציל את הקשר בין הפלגים. לא דובר אז על אנשים שזרקו כל סממן דתי, הם היו בדרך לשם ולדעתו (ולא רק לדעתו) אפשר היה לעצור את זה.
אינני קורא להיפרדות מהציבור החילוני, אבל במקומות שחיבור יוצר נזק חשוב ליצור גבולות כדי לבנות בסיס תורני חזק שייתן לילד כלים להתמודד מול האתגרים שמולו. משימת יישוב הארץ היא אכן משימה לאומית ועלינו לשאוף שהיא תקבל יותר ויותר צביון תורני, בעיקר כזה שבטוח באמת האלוקית שבו.
עם כל החשיבות לפעול למען כלל ישראל, אם אדם רואה שהדבר פוגע ברוחניותו עליו לחשוב האם זהו רצון ה'. לא מעט רבנים שעוסקים בקירוב לבבות מגדלים את ילדיהם ביישובים ובשכונות יחסית סגורות, על אף אהבתם הגדולה לכל יהודי ויהודי.
לכן לעניות דעתי חשוב עדיין שיהיו ועדות קבלה בשביל הנושאים הללו. אם יש ועדות שמגזימות בדרישותיהן יש לתקן זאת, אבל לא לשבור לגמרי את הכלים.

atarMbaolam

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
הציונות הדתית - איפה אתם?

  למה לא אכפת לנו...

לשמור משפטי צדקך

  לרב ארלה הראל נאבד...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם