רשות הדיבור 
קטנה ברשת 
המדריך 
ראשי 
א'
לאחר חתונה ציפינו גם אנו לשלב הבא:
כמו כולם רוצים לחבוק ילד רך בזרועותינו.
אולם החודשים חלפו והלב דוחק - אייכה?
גם אנחנו היינו עמוק בתוך סערת התהיות, הציפיות, האכזבות.
גם אנחנו רצנו מרופא לרופא
ניסינו שוב, ועוד פעם.
וסימני הזריקות עוד חוצבות בעור, ושביל הדמעות עודנו מסומן.
הסגולות, קברי הצדיקים, המבטים וההערות -
והלב כמֵהַ לילד, זועק ומתפלל.
ריבונו של עולם!
באנו כעת להחזיר לך טובה תחת טובה ולפרסם את הנס.
זכינו לראות אצבע אלוקים מנחה אותנו לכל אורך הדרך.
הקב"ה, עשית עמנו חסד. ואילו פינו מלא שירה... אין אנחנו מספיקין להודות.
המרחם כי לא תמו חסדיך!
ולכל אלו שמצפים - לבנו אתכם. הקב"ה אתכם.
זה יבוא, עוד תראו. הידיים הקפוצות ייפתחו.
תאמינו.
