אל המקומות

1858526 790

יהושע

את טיולי החלתי בגינת ביתי, נזכרתי איך שם שאלתי לראשונה היכן אהבתי. ענה לי שר הגן הבט השמימה וספור עלי העץ ונקווה שתצא עם פחות בנות ממנו עד שתמצא.

המשכתי במסעי לפארק רעננה, ושאלתי אותו אולי כאן? ענה לי שר גן זה מעט בזעף, ערשך רעננה? הרגע קנית שידה חדשה, למה תטרח להחליפה? מימי האגם אף הם שאלוני, מים רבים כיבו אהבתך? והברבורים געגעו בקול דק.

משם הדרך קצרה למרינה בהרצליה ולחוף תל אביב בנקודותיו השונות, אף אל מצוקי רשפון ונתניה, ואף שם שאלתי, שאגתי, בכיתי, צחקתי. שרו של ים לקח הכול ועטף את ים דמעותיי בשקו. שאלני ואמר: הראית את ההוא שנבקעתי לקראתו, האתה אחוז בסודו? ואני סבתי על עקביי והמשכתי בנדודיי. לא לפני שאספתי את כל גחלי הפק"לים שאינם, ואת אדי הגז שהתאבכו אל מעל הים.

כיסיתי פחות או יותר את המרכז בהגיעי אל רכבת מרכז, שם אספתי כל ירושלמית שבאה אל העיר השנייה, או לחלופין פגשתי גוש דנית הגרה במרחק נגיעה. שר של רכבת המשיך לדהור לכל כיוון, רצה לדייק על 94% לפחות אחוזי תמרון, ואני כבר בין קרונותיו שאלתי איה נחמתי. וכתבתי אל דפיי את געגועיי.

וכנקודה אחרונה נוספת הילכתי על שפת הירקון לצללי שקיעת בין ערביים, ושאלתי את הנחל, אם ראה אותי הצפרדע שמחפש את האחת שתוציא אותי לפני שאשתגע. אמר לי הנחל, אני בסך הכול זורם אל הים, אולי לא תתרגש יותר מדי ותתחיל לזרום גם אתה אל ענן?

המשכתי במסעי קצת, קפצתי צפונה וקצת דרומה, אולי לא מספיק, זאת יש לציין, הייתה שם אנרגיה שונה, מנותקת, והמקומות הילכו עליי קסם, אך המסע גזל ממני ממון דם יזע ודמע, ושבתי אל מחוזות הילדות ואל בנות ירושלים.

גן סאקר הקלאסי, לא ידעתי שהוא כה גדול, אך עתה שמו אולי מזכיר לי קצת צלקת, או אריה בוגד בחילופי אותיות[אא2], שזורק את אחיו אל בין החולות. אף שעדיין אשמח להסתובב ולבהות בחרדי ממנגל או באיזה קרקס להטוטים ושפן מתהולל, גם משחק קל יסיט את דעתי, עד אמצא היכן להניח ראשי.

משם כה קרוב הוא גן הוורדים, כמה פעמים קטפתי לה רוזמרין, כמה פעמים היא סירבה בנימוס ואני המשכתי להיות מסניף בדימוס. אבל המקום עוד הילך עליי קסם, לא ידעתי שיש כל כך הרבה גנים נחמדים שברא ליהנות בהם בני אדם, והמקום הזה היה מלא בסיפורי בסיס ומי עשה מה, לא זוכר שבאתי לשם כבר כשהכרתי אחת לעומק, למרות שמחזה כזה בעצם ממני חומק, והתום החרדי הילך בין שביליו ואולי שוב טווס או ברבור שר את שיריו.

משם הילכתי אל טיילת מד"א, שאולי שוכנת על צלע ההר, להכין תרופה ללב הנשבר, שאם אחד הצדדים יחצה לבו לשניים, מיד נקרא למעלה, ויבוא המושיע ממהר לקול סירנת "לך ירושלים".

ירושלים מלאה בקסם ולא אלאה אתכם בכל שריה, חומותיה הילכו עליי פלא, במרומי הר הזיתים דימיתי בנפשי שאפגוש אהבתי. אז דימיתי, מכל הקברים קרא אליי שר ייאוש, ועניתי כנגדו עוד יקומו המתים. ונדהמתי מחוצפתו, כאן? מול כל גדולי אומה, אתה פונה אליי? חצוף.

עמק רפאים לא נתן לי מנוח, רפאני ה' וארפא, מכתי אנושה, וזה לא מחזה, הילכתי בו כדמות רפאים, אחר שקיפצתי בדרכיו בצחוק תמים. שאלתיו, היש עוד רוח בי, היש עוד רחמים? וכשתמו המסעדות הרגשתי את בטני מתהפכת, ותמהתי האם בנפשי יורדת שלכת?

ופתאום יום אחד, את פגעת בי במטוטלת של תום, ופתאום הכית בי מתוך חלום, ומתוך תהומות נשייה שמעתי קול עמום, קול צחוקך בקע מבעד לחלון, חולי האהבה שב לרפאני. געגוע קדום החל לסלחני, לנקותני, להשכיחני, להזכירני.

והכרחתי אותך לחזור לכל המקומות, ולא הנחתי סלע שלא פתחתי בו מעיין נובע, ולמדתי לדבר במקום להכות.

והחולי התחיל להצמיח שורשים, ושבתי להאמין באמת בחי העולמים, ושבתי אל המקומות האבודים.

ועמדתי למרגלות הר הזיתים, והבטתי אל ההר העומד בהוד קדומים אל מקום המקומות.

ואמרתי, שר של כל השרים.

שיר של כל השירים.

מה תגידו לו

שלי ושלכם

שלה הוא.

שלכם.

אני.


 

 

atarMbaolam

 

 

 


כתבות אחרונות

Prev Next
בג"ץ מנסה לחנך אותנו

  מאמר מאת ברלה קרומבי

חמש שנים חלפו

  הרב ליאור אנגלמן נזכר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם