מומו

רחש פנימי, חריש עמוק ושקוף

דורש את פסק הזמן, רואים עליו שהגב כבר כפוף...

מבחוץ בוער ופועל, בפנים זה רק כוח האינרציה שעוד לא שומם, כמנוע מדומם

אך גם הוא לאטו אט אט כבה, מוחק חלומות, שוכח שאיפות, לגדול, לעוף, לבנות עולמות

האופק מחשיך והאור לא נראה

רעב למשהו חדש, אוויר עם אנרגיה זמינה

טעינת סוללה, אש בנשמה

התדע

להישאר איתן? זקוף קומה? עם מבט אופטימי וזיק של תקווה?

אבוד לי ברדת חשכה

מחפש דרך, דעה צלולה

מיישר מבט, לוקח נשימה

נופל למים העמוקים

צף בחזרה

עולה מעלה מעלה

אוצר של חיים התגלה